שיחות עם זרים

Rivendell

New member
שיחות עם זרים ../images/Emo63.gif

קרה לכם פעם שמצאתם את עצמכם מדברים על ספרים עם זרים? לא יודעת למה, אבל השבוע הזכרתי פתאום איך כשהייתי עוד חיילת, קצת אחרי שחברה קנתה לי את "עפיפונים" ליומולדת, נסעתי ברכבת איזה יום, ושמתי לב שהאישה לידי פוזלת ומנסה לראות מה אני קוראת. בגלל שגם אני בדיוק ככה, הראיתי לה את הכותרת בחיוך, ובשעה וחצי הקרובות דיברנו על "עפיפונים", על גארי בכלל, על התפסן, על מארקס, על יהודית קציר, על סביון ליברכט, על עמוס עוז, ועוד. אין לי מושג איך קראו לה - אפילו לא עלה בדעתי לשאול, או מאיפה הידע הספרותי שלה (היא ידעה על מה היא מדברת
) או בת כמה היא, או כל דבר אחר בעצם. אבל השיחה הזאת עשתה לי את השבוע. קרה לכם
 

Ungareska

New member
הממ.. זה אחלה משפט פתיחה

להתחיל עם בנות\בנים. פעם מישהי התחילה איתי ככה ברכבת.. "מה אתה קורא"? ככה יש על מה לדבר והקרח נשבר די מהר.
 

Ungareska

New member
פה??

דווקא הסכמנו פה כבר שזה נחשב לפורום מאוד אנונימי. מבחינת היכרויות עדיף בהחלט ללכת לפורום אופניים...
 

Athaclena

New member
קרה לי משהו דומה

כשקראתי ספר של SHERI S. TEPPER ומישהי שמה לב ואמרה לי לקרוא גם את כל השאר... אבל היא רק עברה לידי. אני לא נוטה לדבר עם זרים אבל שיחת ספרים היא חלק בסיסי בבניית ידידות אצלי, ידיד שלי טוען שאני לא יכולה לדבר יותר מכמה דקות בלי להזכיר ספרים (מד"ב בדרך כלל). כביקרתי באנגליה היה מישהו בUNDERGROUND שקרא ספר בעברית, הייתי ניגשת אליו אבל התביישתי. לא פעם ראשונה...
 

een ogenblik

New member
בטיסה להונג-קונג

לפני הנסיעה הצפויה שלי, קיבלתי ספר מתנה לטיסה מגיסתי. לשמחתי הספר לווה, לשם שינוי, בפתק החלפה. הלכתי לאחת מהחנויות שהייתי קשורה בהן (לפעמים יש ממש תועלת בעבודה בחנויות ספרים, והכרות עם המנהלים והעובדים) למצוא ספר כלבבי. המנהלת פינתה את אחת העובדות החדשות ממני, כדי שאוכל לבחור לי ספר מתאים לי, ולא ספר מתאים לטיסה. בחרתי את אוסף המאמרים "בין דת למוסר" בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. החלק הראשון של הטיסה להונג-קונג היה קצר למדי - טיסה לאתונה. ישב לידי איש נחמד, שעזר לי להעמיס את תיקי לתא המטען למעלה. כאשר הוצאתי את הספר החדש שלי, הוא היה אחוז התפעלות מחומר הקריאה שלי בטיסה, כך שהעברנו את הטיסה הזו בשיחה על נושאיו העיקריים של הספר. אמנם בחלק זה לא הצלחתי לקרוא, אך לא נורא, עמדו לפני שעות טיסה רבות, בהן יכולתי לעיין בספר.
 

Ayelet S

New member
זה קרה לי עם שוטרת (!) של משטרת

הגבולות בגיברלטר. במהלך טיול לספרד, הדרמנו עד לגיברלטר שנמצא כאמור תחת שלטון הוד מלכותה ELIZABETH the second. עכשיו...תוך כדי שהיא מחתימה לנו את הדרכונים, אני מבחינה שהשוטרת הנחמדה הזאת קוראת את "העולם ע"פ גארפ" של ג'יון ארבינג, שאני נמנית עם חובבי יצירותיו. מה להגיד לכם, פצחנו, אני והיא, בשיחה מרתקת על ארוינג, על ספריו, כולל המלצות הדדיות. וכמעט ולא שמנו לב לתור שמתחיל להזדחל לו בהמתנה מנומסת להחתמת הדרכונים...ואילולא בן זוגי שיחייה אשר בעדינות הסב את תשומת ליבי על כך שבעצם, עשינו את כברת הדרך הזאת ע"מ לראות קצת את .....גיברלטר,
, לא יודעת מתי הייתה השיחה הזאת מסתיימת. אבל - ע"פ המלצתה, קראתי את "המלון ניו המפשיר" ולא הצטערתי.
 

ILet

New member
הקטע עם השוטרת חמוד ביותר../images/Emo13.gif

גם אני אהבתי מאד את גארפ. זה באמת עולם ומלואו. אחד משיאי הספר היה בעיני
התאונה בגראז' הבית. רק לקראת סוף הפרק הבא הקורא מבין את עומק הטרגדיה. הכתיבה המרומזת שלו ממש כבשה אותי. בקשר ליחסי אנוש בעקבות קריאת ספר, היתה לי פעם פדיחה נוראה. ישבתי באוטובוס בינעירוני וקראתי ספר של ג'ראלד דארל - משפחתי וחיות אחרות כמדומני. תוך כדי ההתקדמות בעלילה המשעשעת, הגעתי לקטע שבו מתוארת בפרוטרוט לידה. התאור היה קשה מנשוא עבורי. סגרתי את הספר וניסיתי למחוק את הסצנה ממוחי... הדבר הבא הזכור לי הוא שאני פוקחת עיניים ומוצאת את עצמי שוכבת בחיקו של בחור נבוך שישב לידי באוטובוס והיה חסר אונים. פשוט התעלפתי ונפלתי עליו. לא היה המשך לאינטימיות הזאת. למזלי היינו קרובים לתחנה הסופית ומיהרתי להיעלם בהמון.
 

Rivendell

New member
../images/Emo6.gif

סיפור מדליק, אפילו שאני לא אוהבת את אירווינג
.
 

Ayelet S

New member
אוהווו, נצטרך "לעבוד" עליך כדי

לשנות את דעתך....
סתאאםםםם.... למען האמת, הספר האחרון שלו "היד הרביעית" היה ממש אכזבה. נראה שלעת זיקנה, הוא הולך לכיוון הקיטשיות. כי הספר הוא בנאלי ושטחי, פלסטיק כזה, אם כוונותיי ברורות. לעניות דעתי, המיטב שלו הם: "העולם ע"פ גארפ", "מלון ניו-המפשיר", "תקנות בית השיכר" וכמובן "תפילה לאוון מיני". אה..וגם "אלמנה לשנה אחת" היה לא רע, אם כי לא באותה הקטגוריה.
 

מילי33

New member
אלמנה לשנה אחת

מאוד אהבתי והזדהתי- אולי כי אני מכירה חלק גדול מהמקומות המוזכרים.
 

Rivendell

New member
צר לי, אני חושבת שאני מקרה אבוד

קראתי את גארפ ואת האלמנה, ופשוט לא עשה לי כלום. אוון מיני - אהבתי, אבל בגלל הסרט דווקא
.
 

Rivendell

New member
כן, סרט מצויין

לסרט קראו "סיימון בירצ'", מסיבה כלשהי
. כדאי מאוד לראות, אם יוצא לך. שני הילדים משחקים נהדר.
 

een ogenblik

New member
היום ראיתי את "העולם על-פי גארפ"

בחנות היד שניה החביבה עלי. יש לי כבר את הספר בעברית, כך שמחיר 80 סנט לא היוו פיתוי. כבר זמן רב אני מתלוננת שלא מגיעים ספרים באנגלית, אבל היום הגיעו חדשים. חוץ מגארפ היו גם "הצל של ההגמון"/אורסון סקוט קארד, ו"ספינתה של נימישה"/אן מקפרי. מסדרת הצל לא הייתה לי כוונה לקרוא עוד ספרים, אבל נימישה נלקחה שלל מייד, אפילו שהיא בכריכה קשה, ובמחיר שערורייתי של 2.05 יורו. אה, היה גם "יומנה של בידג'יט ג'ונס", אבל אף פעם לא הייתה לי נטייה לספר הזה, אז דילגתי. בצער ויתרתי על "לדבר עם חיות"/ברברה וודהאוס (זו שכתבה את "אין כלבים רעים" המופתי), מאחר ולמרות שהספר עלה רק 25 סנט, לי כבר לא נשאר כסף עבורו (זה מה שקורה כשהולכים לחנות יד שניה עם מספר מטבעות מצומצם בארנק).
 

מילי33

New member
הו, ברידג'יט ג'ונס

עוד ספר שאהבתי. קורה לי משהו לא טוב עם השנים: בצעירותי קראתי כמעט רק ספרים רציניים וסיפורת "טובה" וכיום אני נמשכת בעיקר לספרים קלילים, עדיף עם סוף טוב.
 

Rivendell

New member
אני מאוד אוהבת את בריג'יט

הוא קליל, אבל לא מזלזל באינטליגנציה, והוא מצחיק באמת. ומעטים הספרים שמצליחים לגרום לי ממש לצחוק בקול רם. גם ספר ההמשך טוב לטעמי, והסרט בכלל להיט
.
 

passiflora

New member
ולי זה שבר קרח במסגרת העבודה...

הגעתי פעם לעשות מצגת במשטרה, זה קרה לא הרבה אחרי שאוחן שלחה אותי לקנות את האיש שידע לעופף..( צ'אפק למי שעדיין לא הפנים...
) הסיפור הראשון דן בשוטר. הגעתי קצת מוקדם, סיימתי את ההתארגנות וישבתי לי לקרוא, תוך שאני מגחכת גיחוכים רמים. לקראת סוף הסיפור הראשון הגיע אחד השוטרים שהיו נוכחים במצגת, הצחוקים שלי גרמו לו להתעניין בחומר הקריאה... מכיון שנותר די זמן, השאלתי לו את הספר לקריאת הסיפור הראשון. הקרח נשבר, השוטר הומר ( ודווח לי מאוחר יותר שאף קנה את הספר...). המצגת דרך אגב היתה מוצלחת.
 

תלתלית

New member
קרה

אני מוצאת את עצמי מדברת עם זרים על ספרים כל הזמן. בשיחות האלה תמיד יש עניין וסקרנות. יש תחושה כאילו העולם עוצר לכת, ורק עולם הספרים קיים.כשעבדתי כמוכרת ספרים, הדבר האהוב עליי (חוץ מלמכור ספרי שירה של אלתרמן) היה להכיר אנשים דרך הספרים האהובים עליהם. זה דבר נפלא.
 
למעלה