שיחה עם עצמי
בא לי למות, אני מרגישה חרא. מה קרה ילדה? רוצה לדבר על זה? רוצה למות. נימאס לי מהכל. נימאס. אין לי חיים, אין לי אהבה, אין לי ואין לי. משעמם לי כל כך ואני ריקה מבפנים. למה אני בכלל טורחת לדבר איתך, טיפשה אחת? את לא עושה כלום כל היום. רק ישנה או שוכבת במיטה כמו פוסטמה. את לא מדברת עם אף אחד ומאשימה את כל העולם. את כזאת לוזרית, אני מתביישת שיש לנו אותו די אן איי. אלה, מי בדיוק את חושבת שאת שתגידי לי את זה?? הסיבה היחידה שאני ואת במיטה כל היום היא שאת לא רוצה לחיות ! את מסרבת לכל ההצעות ובקושי עונה לטלפונים. יש לך אהבות במרחק סנטימטר אם רק תרצי !! מה עם מאור? דניאל? עומרי? ויואב?? את יודעת שהם מתים עליך. אבל את טיפשה !! את "לא רוצה מחוייבות". טיפשה אחת, אלה. אל תתחילי איתי או שזה באמת יהיה הסוף שלך! שלך ושלי! אמרתי לך שאני רוצה למות !!! רע לי!! ואני לא אוהבת אותם !! והם לא אותי. הם לא מכירים אותי. הם לא יודעים בכלל מי זו אלה. הם בכלל לא מכירים אותי ! הם מכירים רק אותך, פרחה קטנה, משחקת אותה זונה פתוחה בכל הזדמנות שרק יש לך ! את הורסת אותי מבפנים! את לא מבינה אותי. אני אוהבת אותך אלה. באמת. אני רק רוצה לפתוח לך חלון הזדמנויות, ילדה. את מתקשרת עם העולם דרך המחשב. בוכה שאת רוצה את החברים שלך מהאינטרנט. וכשאת מדברת איתם נמאס לך מהם! את עושה הצגות. מה את רוצה? שאשתוק ואעמוד מהצד, לראות איך החיים הורסים אותך ואת הורסת לעצמך את החיים? לפעמים זה בדיוק מה שאני רוצה. בדיוק מה שרציתי לפני יומיים כשעמדתי לקפוץ אז מהצוק, ולא נתת לי. דברים יכלו להסתדר נפלא לו היינו מתות עכשיו! אבל לא! את היית חייבת למשוך אותי לאחור. היגיון טיפשי שכמותך ! אולי תספרי לי מה קרה? לא רוצה לדבר איתך! את הורסת הזדמנויות! אני?? מה איתך?? יכלו להיות לנו חיים כל כך יפים לולא היית מתעקשת להתבודד לך בחדר שלך !! לו רק היית נותנת לאנשים גישה אליך ולראות כמה את נפלאה. את מתכוונת כמה את נפלאה, את הרי האופי שלי !! האופי שלך נטש מזמן, אחותי, את צריכה להתאושש ולהחזיר אותו. את נחשבת מתה, אלה. פשוט מתה. אני שונאת. שונאת כל כך. את כולם, את כל העולם. רע לי כל כך. למה כולם שונאים אותי?? מה עשיתי להם?? רציתי לאהוב והם לא נתנו לי הזדמנות. החיים שלי לא שווים בגרוש. לקום בבוקר ולראות את השמש זורחת גורם לי לבכות !! ואת יודעת למה?? כי זה אומר שעוד יום עבר בלי שעשיתי משהו שישנה לי את ההרגשה! אני סתם טיפשה. מעמידה פנים שאני יכולה לכתוב שירים. וכשאני באמת רוצה להתבטא המילים לא יוצאות לי !! אפילו הנייר והעט שונאים אותי. רק תראי ! זה לא נכון ילדה. השירים שלך יפים. אני אהבתי אותם. וחוץ מזה, את מתחילה להרגיז אותי ! את רק מאשימה את כולם. אולי תאשימי את עצמך?? את שונאת ושונאת. איך יאהבו אותך?? אני אוהבת אותך אלה. את מבינה אותי הכי שבעולם. אני גם אוהבת אותך ילדה. ורע לי לראות את המחשבות הנוראות אצלך בראש. הכל שחור שם. שחור כמו הלק על הציפורניים שלך. באמת הגיע הזמן שתורידי אותו ותשימי קצת ורוד לא? לא ניראה לי. אלה? מה ילדה? את אוהבת אותי? אהבה זו מילה מסובכת. אלה? מה? הלוואי שתמותי!
בא לי למות, אני מרגישה חרא. מה קרה ילדה? רוצה לדבר על זה? רוצה למות. נימאס לי מהכל. נימאס. אין לי חיים, אין לי אהבה, אין לי ואין לי. משעמם לי כל כך ואני ריקה מבפנים. למה אני בכלל טורחת לדבר איתך, טיפשה אחת? את לא עושה כלום כל היום. רק ישנה או שוכבת במיטה כמו פוסטמה. את לא מדברת עם אף אחד ומאשימה את כל העולם. את כזאת לוזרית, אני מתביישת שיש לנו אותו די אן איי. אלה, מי בדיוק את חושבת שאת שתגידי לי את זה?? הסיבה היחידה שאני ואת במיטה כל היום היא שאת לא רוצה לחיות ! את מסרבת לכל ההצעות ובקושי עונה לטלפונים. יש לך אהבות במרחק סנטימטר אם רק תרצי !! מה עם מאור? דניאל? עומרי? ויואב?? את יודעת שהם מתים עליך. אבל את טיפשה !! את "לא רוצה מחוייבות". טיפשה אחת, אלה. אל תתחילי איתי או שזה באמת יהיה הסוף שלך! שלך ושלי! אמרתי לך שאני רוצה למות !!! רע לי!! ואני לא אוהבת אותם !! והם לא אותי. הם לא מכירים אותי. הם לא יודעים בכלל מי זו אלה. הם בכלל לא מכירים אותי ! הם מכירים רק אותך, פרחה קטנה, משחקת אותה זונה פתוחה בכל הזדמנות שרק יש לך ! את הורסת אותי מבפנים! את לא מבינה אותי. אני אוהבת אותך אלה. באמת. אני רק רוצה לפתוח לך חלון הזדמנויות, ילדה. את מתקשרת עם העולם דרך המחשב. בוכה שאת רוצה את החברים שלך מהאינטרנט. וכשאת מדברת איתם נמאס לך מהם! את עושה הצגות. מה את רוצה? שאשתוק ואעמוד מהצד, לראות איך החיים הורסים אותך ואת הורסת לעצמך את החיים? לפעמים זה בדיוק מה שאני רוצה. בדיוק מה שרציתי לפני יומיים כשעמדתי לקפוץ אז מהצוק, ולא נתת לי. דברים יכלו להסתדר נפלא לו היינו מתות עכשיו! אבל לא! את היית חייבת למשוך אותי לאחור. היגיון טיפשי שכמותך ! אולי תספרי לי מה קרה? לא רוצה לדבר איתך! את הורסת הזדמנויות! אני?? מה איתך?? יכלו להיות לנו חיים כל כך יפים לולא היית מתעקשת להתבודד לך בחדר שלך !! לו רק היית נותנת לאנשים גישה אליך ולראות כמה את נפלאה. את מתכוונת כמה את נפלאה, את הרי האופי שלי !! האופי שלך נטש מזמן, אחותי, את צריכה להתאושש ולהחזיר אותו. את נחשבת מתה, אלה. פשוט מתה. אני שונאת. שונאת כל כך. את כולם, את כל העולם. רע לי כל כך. למה כולם שונאים אותי?? מה עשיתי להם?? רציתי לאהוב והם לא נתנו לי הזדמנות. החיים שלי לא שווים בגרוש. לקום בבוקר ולראות את השמש זורחת גורם לי לבכות !! ואת יודעת למה?? כי זה אומר שעוד יום עבר בלי שעשיתי משהו שישנה לי את ההרגשה! אני סתם טיפשה. מעמידה פנים שאני יכולה לכתוב שירים. וכשאני באמת רוצה להתבטא המילים לא יוצאות לי !! אפילו הנייר והעט שונאים אותי. רק תראי ! זה לא נכון ילדה. השירים שלך יפים. אני אהבתי אותם. וחוץ מזה, את מתחילה להרגיז אותי ! את רק מאשימה את כולם. אולי תאשימי את עצמך?? את שונאת ושונאת. איך יאהבו אותך?? אני אוהבת אותך אלה. את מבינה אותי הכי שבעולם. אני גם אוהבת אותך ילדה. ורע לי לראות את המחשבות הנוראות אצלך בראש. הכל שחור שם. שחור כמו הלק על הציפורניים שלך. באמת הגיע הזמן שתורידי אותו ותשימי קצת ורוד לא? לא ניראה לי. אלה? מה ילדה? את אוהבת אותי? אהבה זו מילה מסובכת. אלה? מה? הלוואי שתמותי!
