שיחה עם הגננת - ארוך

[מירי,]

שיחה עם הגננת - ארוך

מכיוון שאיני נפגשת עם הגננות של דודו , יזמתי איתה שיחה (טלפונית) , ולו רק כדי להתעדכן בהשתלבותו של דודו בגן! אחד הדברים שהיציקו לי היו ש"פתאום " דוד יודע לכתוב (אותיות ומספרים) והייתה לי תחושה של "יושבים ולומדים" בגן ´כמו ביה"ס´ ולי מאוד חשוב שייתנו לו לשחק , אז הגננת היבטיחה לי שהם רק משחקים וזה אחד מנושאי המשחק - תוך כדי גם התברר לי שהגן הוא אחד מהגנים הניסיוניים של התוכנית החדשה של שרת החינוך בנושא הכנה לכיתה א´... הגננת שמחה לספר לי כמה דודו קולט מהר ושהוא נמצא בקבוצה של הבוגרים למרות שזו שנתו הראשונה בגן ושבעבודה הפרטנית שלה איתו היא מזהה שהוא הרבה מעל למומצע! (כמובן שאני התנפחתי כמו תרנגולת-כאילו שהמחמאות ישירות עלי) ,ואז ביקשתי ממנה לשים לב איך הוא עם התמודדות עם כשלונות כי בבית ´ניראה´ לנו שהוא לא ממש יודע להתמודד עם הנושא (לה נראה שהכל בסדר ביחס לגילו אבל היא הבטיחה לשים לב)- ובכלל למרות שהוא מהקטנים אולי יהיה בהמשך לכל מה שהיא אמרה כן להעלות אותו בשנה הבאה לכיתה א´- אופס! היא ציינה שהיא היתה בטוחה שהוא כן אמור לעלות ופתאום טענה שאולי כדאי לא לעבוד איתו על אורייניות ולא לצרף אותו לקבוצה של הגדולים! אין לי בעיה שדודו ישאר בגן עוד שנה ועם צריך אפילו עוד אחת , אבל אני בהחלט לא חושב שהתאריך שבו הוא נולד צריך להיות הקובע , אלא איך הוא מתקדם - בעיקר ריגשית! עכשיו אני די בקונפליקט האם להתעקש שתמשיך להתקדם איתו באותו קצב שהם זרמו איתו עד עתה או להסכים עם כך שהוא יישתלב עם הקבוצה שאמורה מראש להשאר עוד שנה בגן? בפעם הקודמת שהיסכמתי עם משרד החינוך ודודו נשאר בפעוטון שנה נוספת היה לו מאוד קשה כשכולם היו יותר צעירים ממנו בגיל ובהתפתחות (ריגשית ובכלל...) ולמי שהיגיעה עד כאן - מה עושים?

 

[noa_f]

למירי

ראשית, הרשי לי להרגיע אותך, לימור לבנת לא המציאה כלום, וברוב הגנים ילדי גן-חובה לומדים את הא-ב, וכולם גם מתעסקים עם אוריינות. זו פשוט הגישה החינוכית היום. זה לא אומר שהילדים "יושבים ולומדים" כמו בבי"ס, אלא כחלק מהפעילות לקראת בית הספר. לרוב, הגן עדיין מתפקד כמקום חוויתי ביותר. בקשר לעניין השני, הייתי ממליצה לך לא להקפיץ את הילד מעבר לשנתון שלו, גם אם הוא מאוד מתקדם מבחינה "אקדמית", כי אח"כ, אכן, חוסר בגרות או בשלות רגשית יכולה לפגוע בו. עם זאת, אם הילד נהנה מללמוד ולשחק באותיות, הייתי מבקשת מהגננת להמשיך איתו בנושא הזה רק בצורה שלא תמנע ממנו להתקשר עם בני גילו בגן (כך שלא ישאר בודד בשנה הבאה). לא נראה לי שיש פסול בכך שילד לומד לקרוא ולכתוב בגיל הגן, אם זה מעניין אותו. גם בבית הספר אח"כ יתמודדו עם זה שהוא "ילד קורא" בלי בעיות מיוחדות. ושוב, בעיני חשובה יותר ההשתלבות וההתפתחות הרגשית והחברתית במסגרות האלה (גן, בי"ס), במיוחד לילדים מוכשרים, ראשית, כי לרוב קשה להם יותר בתחומים האלה (וללמוד הם "לומדים מהאויר"), ושנית, כי לפעמים מקדמים אותם "אקדמית" על חשבון התחום הרגשי. בכל מקרה, תהנו מילד מוכשר זה תמיד נפלא (אבל לפעמים קצת מתיש)

 

[מירי,]

הבעיה היא רק התפתחות ריגשית

מבחינה "אקדמית" אכן אין לדודו שום בעיה, גם מבחינה חברתית הוא אחד הילדים האהובים בגן (עדות לכך היא הורים שמבקשים להפגיש את ילדיהם עם דודו) , דודו ילד שאוהב להיות במרכז , אוהב לקבל את כל תשומת הלב והוא "יעשה הכל" כדי לקבל אותה - גילינו שזו אחת הסיבות שהוא למשל משקר.. בתחום הריגשי , לנו ניראה שהוא לא יודע להתמודד עם קשיים וכשלונות (ומכיוון שהוא מאוד דומה לאבא מאוד חשוב לו להיות הכי טוב) וכאשר הוא לא מצליח הוא בוכה וצועק - לעומת זאת הגננת טוענת שבגן הוא יודע יפה מאוד להתמודד עם הנושא הוא יודע "לדחות סיפוקים" ובהחלט מתאים בהתפתחות הריגשית לבן גילו , אלא שכל זה נאמר על - ידה לפני שהיסברתי לה שדודו אמור להיות בגן לפחות עוד שנה... אני לא "מחפשת" שדודו ידע לקרוא ולכתוב , בשלב זה הרבה יותר חשוב לי שיהנה בגן, שילמד להכיר ולבחון את העולם! אם תוך כדי גם ילמד עוד דברים (לקרוא לכתוב ´לעשות חשבון´ ודומיהם) גם טוב! ובקשר לתוכנית של לימור , כן הגננת הזו לימדה לכתוב גם בשנים קודמות ,אלה שהשנה היא אמורה לעבור הדרכה על מוכנות לכיתה א´ מעבר לכתיבה קריאה וחשבון!

 

[חנה גונן]

למירי

קודם כל סבבה על המחמאות שדוד מקבל הלואי על כולם ככה ואם ככה הראה לי שכדאי לתת לו להתקדם בקצב שלו ביחוד אם לא נראות כרגע בעיות יוצאות דופן. שלך חנה גונן

 

[לאה_מ]

שאלה קשה...

התגובה הראשונית שלי היא לתת לו להשאר בגן, כי יש לו את כל החיים ללמוד ולהיות במסגרות נוקשות, אבל רק שש שנים כדי לשחק... אבל זו לא תשובה. האמת היא, שהבעיה נראית לי הרבה יותר מורכבת. בשלות רגשית זה לא משהו שנקנה ברגע. זה מתפתח במשך השנה (לעתים ברצף לינארי ולעתים במעין "קפיצות" של התבגרות). ממה שכתבת הבנתי שהבעיה שלך היא לא עם היכולות האינטלקטואליות של דודו (כלומר, הגננת עצמה ציינה שהוא משתלב היטב, וגם את חשת שהוא יודע "פתאום" את האותיות וכו´), אלא עם המוכנות הרגשית שלו. אנחנו נמצאים רק בנובמבר, ועד ספטמבר הבא, דודו יכול מאד להשתנות. לכן קשה לקבל עכשיו החלטה להתייחס אליו כך או אחרת, בעיקר כאשר מההחלטה הזו בעצם נובע איזו פעילות "לימודית", "אינטלקטואלית" יעשו איתו השנה. יש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. אם הבנתי נכון, אם תחליטי עכשיו לצרף אותו לצעירים, הוא לא יקבל בגן "הכנה לכתה א´" (מה שלאו דוקא אומר שהוא לא ישתלב מצויין בכתה א´), ומצד שני, אם תחליטי לצרף אותו לבוגרים, ובסוף השנה יראה לך שהוא עדיין לא מספיק מוכן רגשית, ותרצי להשאיר אותו עוד שנה בגן, החברים שהיו איתו בקבוצה מתחילת השנה יעלו כולם לכתה א´, ואז עלול להתווסף עוד קושי לקושי של ההשארות שנה נוספת בגן. אני באופן אישי נוטה, כפי שציינתי בפתח דברי, להשאיר שנה נוספת בגן. עם הילדים שלי עד כה זה לא היה רלוונטי, כי הם לא ילידי תקופת ה"תפר", אבל לעומר יש כמה חברים שנשארו שנה נוספת בגן, ונראה לי שזה רק הועיל להם, וגם לא פגע ביחסי החברות החמים בינם לבין עומר (שנמצא עכשיו מחזור אחד מעליהם). מצד שני, את מכירה את דודו. ציינת שבפעם הקודמת שהחלטת לצרף אותו לקטנים יותר, הייתה לכם חוויה לא טובה. אז שוב, ההחלטה לא קלה. מקווה שמה שכתבתי יעזור לך קצת לשים סדר במחשבות במסגרת ההתלבטות.

 

[ר-חלי]

מסכימה

את בר הבוגרת מדודו בעשרה ימים השארתי לשנה נוספת בגן טרום חובה וזאת לאחר לבטים קשים שבאוהמלצות הגננת שלה ואיבחון אותו דרשתי יועצת מקצועית שראתה אותה בגן ובנפרד הכל על רקע רגשי היא כבר מכירה אותיות ומספרים בנוסף שאלתי אין ספור אנשים וכולם אמרו שעדיף להשאר שנה נוספת ולא להיות הכי קטנים במיוחד אלו שגדלו כקטנים ביותר וסיפרו שממש סבלו מכך הסברתח לה שהיא עדין לא בת חמש ולכן נשארת עוד שנה כשכל הגדולים עלו לגן חובה

 

[דסי אשר]

לפני 49.5 שנים זה היה.

הי, אני בת 55, ילידת פברואר, בת משק, מעט ילדים בשנתון, מקבצים (אז) קבוצה של כמה ילדים לשנתון, לא פותחים כל שנה גן. היו צוחקים עלי "מראים לה אצבע- ומיד היא בוכה". משפט ארוך שמסכם = ילדה בכיינית, ילדה רגישה. עומדת להפתח כתה א, ומחליטים להשאיר אותי בגן, בוודאי לא מהסיבה הפורמאלית. אני מניחה שגם לא מהסיבה השכלית. אלא קרוב לוודאי שוועדת החינוך(כך קראו לזה אז..) החליטה שאני לא בשלה לכתה א´. תמונת טקס הכניסה ליום הראשון בכתה א´ של בני מחזור הגן שלי, הייתה חרוטה בראשי כזכרון חיים מאד קשה.(הייתה, כבר נפתרה מזמן). האם חצי שעה זו, של הטקס,השפיעה במשהוו על הסתגלותי לקבוצה של ילדי הגן החדש? לחלוטין לא. הוי בקבוצה ,כמובן ,כמה בני גילי, רובם קטנים ממני. לצערי, ובאמת לצערי - וזו הייתה אחת מטעויות חיי הילדות שלי- לא ידעתי להנות מהמעמד שיוחס לי - "מלכת הכתה". בכתה א, אליה הגעתי בגיל 7.5, אחרי שנתיים נוספות של הגן, הייתי, ושוב לא תאמינו, ל צ ע ר י - הילדה הכי מוכשרת בכתה. התלמידה הכי טובה, הספורטאית הכי טובה, הכי יפה, הכי מוסיקלית. כל מה שאמא פולניה מאחלת לעצמה, ואני רק "סבלתי בתוכי" ממעמד זה. . רוצה לומר- תראו באיזה גיל נכנסתי לכתה א, , וכנראה לא הייתי טפשה,הייתי עם בני גילי, וקטנים ממני, חלקם נבונים, חלקם נבונים פחות. חלקם ביישנים, חלקם עם כישורים חברתיים טובים. "המום " שנתתי בי, לא היה קשור להחלטות וועדת החינוך, הוא היה שלי בלבד, לא היה תלוי בתגובת הסביבה. לתגובת הסביבה על כישורי המצאתי"המצאה יצירתית ביותר": זה לא נכון, עושים לי פרוטקציה, מתחנפים להורי( אבל זה כבר סיפור לספר אחר...) בקיצור, כרגיל, אני נגד ריצות, אני בעד הילדות. דסי

 

[חנה גונן]

לדסי-כל כך נכון

 

[דסי אשר]

כבר כתבתי, בפורום הקודם

כאם מנוסה לחכם מימון אמיתי: מנהלת בית הספר (בו הייתה כתה מיוחדת לילדים חכמים, אליו היה מיועד) אמרה לי, לשאלתי: האם להקשיב לקולו של אבי הילד, הטוען שחשוב להעביר את הילד לכיתת "הנבונים" , משום שאם ישאר בכתה רגילה,ילך אחורה, בעוד שדעתי, דעת האם, הייתה מלווה בהמון חשש מפני אווירת התחרותיות בכתות שכאלה. אמרה המנהלת נחמה, שהיום היא בפנסיה: בנך לא ילך לעולם אחורה, הוא ימשיך לקלוט מכל מה שסביבו- ספרים, עיתונות, רדיו וטלויזיה. אני בבית ספרי,(הוסיפה) כאשר אני מזהה את ה"נבונים" (במסגרת הSCREENING שעושה עירית תל אביב בכיתות ג´ בכל העיר, כדי לאתר את ילדי הקצוות), אני נוהגת לשאול את הילד: האם אתה רוצה להשאר בכתת האם שלך, או ללכת לכתה של ה"נבונים" ובהתאם לתשובת הילד, כך היא נוהגת. היא אמרה, הצד החברתי הוא הדבר החשוב ביותר לילד. (גם בבית הספר). אישית, שאלתי את בני מה רוצה. מאחר וסבל מאד חברתית בכתה שלו, כי לא היו לו מיומנויות חברתיות(" באשמתנו ההורים...."), הוא העדייף ללכת לכתה הזו. כאן פעם ראשונה שיתפו אותו(כתה ו´) במשחקי כדורגל. כל יום חזר מבית הספר, וכאשר הייתי שואלת איך היה, במשך שנה שלימה רק סיפר על כמה גולים הצליח להבקיע. ותאמיני באמת חכם מימון. אבל ילד(עד היום- ילד מאד נחמד בן 29). דסי, מנוסה למדי בנושא.

 

[limori]

שאלה מאד קשה

מכיון שרואי בדיוק כמו דודו קורא וכתוב ברמה של ילד בכיתה א, ומתקדם הרבה יותר משאר ילדי הגן אצלו אנחנו גם די התלבטנו. הגננת בשנה שעברה המליצה לנו לעלות אותו מטרום חובה לחובה והתלבטנו קשות. אבל וזה אבל מאד מוקדש..... קפצנו לגן חובה ראינו את הילדים את הגובה את השפה את הציורים את המשחקים את השגעונות שלהם..... והגענו למסקנה שרואיקי לא מתאים. הוא עדיין ילדון פצפון שמפוצח מאד מבחינה "אינטלקטואלית" אך עדיין ילד קטן שמחשחק משחקים שמתאים לילדים בני גילו. ושמתי לב שיש הבדל גדול בין משחקים של ילדים בני 4 ובני חמש וחצי. וכל זה ממבט מהצד של דיויד ושלי ואנחנו ממש לא אנשי מקצוע .... אם את מרגישה שהילד שלך יכול להשתלב עם ילדים גדולים ממנו אז קדימה... ד"א איך הוא מצייר????? הציורים של רואי הם מאד לא מתקדמים (קשה לי להגדיר אותם). הענין הוא שציור לא מעניין אותו, לפעמים הוא מצייר כי סבתא התקשרה וביקשה ציור ולפעמים הוא מצייר כי עכשיו בגן כל הילדים יושבים ומציירים, ולפעמים הוא מצייר כי אמא מנסה להכניס אותו למן אוירה של ציור.....יצירתיות. כי מה שמעניין את רואי זה אותיות ומספרים.... אני אנסה לסרוק ציור שהוא צייר אתמול. הוא "עשה טובה" למטפלת שלו וצייר לה בית... את הבית הוא צייר עם מספרים! מירי,,, בהצלחה ותחשבי ותתיעצי המון לפני שתחליטי... ואני בעד להשאיר אותו.... זה הזמן היחיד שלו לשחק.... לימור

 

[limori]

מוקדש = מודגש

 

[מירי,]

הציורים שלו???

האמת שאני לא יודעת איך ילד בגילו אמור לצייר - הוא מציר אנשים או בתים או עץ ושמש ושמיים , לפעמים הוא מקפיד בפרטים (אצבעות עלים קרניים לשמש) ולפעמים לא! ולפעמים הוא סתם ´מקשקש´ (רק שאם כישרון הוא תורשתי יש לו גם סיכוי להיות ציר...) יצירתיות בכלל היא הצד החזק של דודו , הוא אוהב (גם) לצייר בעיקר בציבעי גועש ו\או טושים, הוא אוהב לבנות כל מיני דברים ולאו דווקא מהקוביות או מהלגו.. ועכשיו הוא גם רוצה לדעת איך כותבים כל דבר , ומה כתוב בכל מקום , והכל לאיית לו - ואם אין נייר הוא כותב באויר , אבל... אני לא חושבת שזה הכי חשוב , אנחנו העלנו אותו מטרום חובה כי שם הילדים היו "קטנים עליו" גם עכשיו הוא משחק יותר עם אלה שכבר שנה שניה בגן חובה או אחרי שנתיים בטרום חובה...

 

[anat30g]

יעוץ מקצועי

אני לא יודעת האם דודו הוא הבכור שלך... אבל עם הבכור שלי היו לי לבטים בדיוק כמו שלך. מה שאני יכולה להציע לך זה לגשת ליעוץ מקצועי ולהחליט החלטה יחד עם מישהו שזה המקצוע שלו (פסיכולוג התפתחותי). הילד שלי נולד בסוף שנה ויכולתי לבחור לעלות אותו לכיתה א´ או להשאיר אותו עוד שנה בגן - היה ברור לי שמבחינה אינטלקטואלית הילד מבריק (מגובה במבחנים שעשינו לו) אבל מבחינה רגשית הוא היה תינוק... להערכתי הוא התנהג רגשית כמו ילד יותר צעיר. הלכנו ליעוץ שעזר לנו להחליט - ההחלטה של הפסיכולוגית לא נעשתה לפי הגיל הכרונולוגי שלו, אלא לפי מכלול של דברים - היתה התיחסות ליכולת האינטלקטואלית שלו, ליכולת הרגשית שלו, למבנה הגוף שלו (הילד נראה קטן או גדול פיזית), התייחסות לרצון שלו וגם ליכולת ההתמודדות שלנו... המיקום שלו במשפחה ביחס לאחים שלו היווה שיקול, ההצלחות החברתיות שלו היו שיקול, המון המון דברים נכנסו לתוך המשוואה - דברים שלא בהכרח ידועים לגננת ודברים שלא בהכרח אנחנו היינו מודעים להם או שחשבנו שהם חשובים לקבלת ההתחלטה. בקיצור - מי שזה המקצוע שלו ומי שטוב במקצוע שלו יכול לעזור לכם לעשות החלטה נכונה. ענת

 

[מירי,]

דודו הוא אכן הבכור

אבל פיזית הוא ילד גדול (אבא 1.9 מ אמא עד לא מזמן 120 ק"ג) אני יודעת שיש עוד מספיק זמן והרבה דברים יכולים להשתנות , אני רוצה להמנע מהערכות פסיכולוגיות - למרות שאני יודעת שאני עברתי כאלה בגילו ולמרות שאני לא זוכרת (אז כהראה שזה לא ממש נורא) אני לא ממש רוצה להציק לילד עם הנושא.. מצד שני בגלל תאריך הלידה שלו אם בכל זאת נחליט שאולי כדאי שהוא יעלה לכיתה א הרי שניה חיבים בשרות מעיין זה. אני בטוחה שיש הרבה דברים שאנחנו לא מודעים לו , אבל אני חושבת שהגננת כן צריכה להיות עירה להם ואולי גם להאיר את תשומת ליבנו.

 

[noa_f]

צריך גם לקחת בחשבון שרוב הגנים

יותר טובים מבתי הספר, לצערנו. "אנחנו" עכשיו בכיתה א´, ולמרות שהמורה שלנו באופן אישי נפלאה, 1. יש כמעט 40 (!) ילדים בכתה (על מורה אחת, בלי ה"עוזרת") 2. יש המון מורות מקצועיות שנכנסות לכיתה משיקולי מערכת של בית הספר, שבאו על חשבון טובת התלמידים. 3. יש המון ילדים בבית הספר, והקטנים הולכים לאיבוד. 4. כמו שהבן שלי אמר "השיעורים ארוכים מדי וההפסקות קצרות מדי" - וזה מילד שהיה רק שבוע תלמיד, והוא גם מה"מוכשרים". האמיני לי, אין רגע שלא הצטערתי שהוא לא יכול היה להשאר בגן עוד שנה (מהמון שיקולים) פתרון נפלא לדעתי, אבל לא קיים בכל ישוב: חטיבה צעירה. אם יש באזורכם, נראה לי התשובה: ילדי הגן יכולים להכנס לכתה, הם מופרדים בחצר עם משחקים מהגדולים (ב´ והלאה) , ילדי א´ יכולים גם לשחק בגן כשנגמר להם הסוס. עוד אופציה: העשרה אחה"צ בחוגים לילדים נבונים.

 

[מירי,]

דודו לא "מת" על חוגים...

אנחנו הולכים לשעת סיפור ולהצגות (מין הפקות קטנות ונחמדות) היציעו לו קרטה וריקוד וריקוד עם - כל יציאה מהבית קשה עבורו , למרות שאח"כ הוא מספר כמה הוא נהנה (גם רואים עליו שהוא נהנה). אין לי גם ממש רצון לקדם אותו וללמד אותו דברים שהוא לא מבקש גם ילדים נבונים הם עדיין ילדים והאו לומד המון למשל כשהוא בונה משהוא מהארגזים לא מניח אותם נכון והם מחליקים.... אני רק פוחדת שבשנה הבאה הוא שוב יישאר הילד הכי גדול פיזית מנטלית והכי מתקדם בחומר הנלמד ...

 

[noa_f]

ומה רע בזה?

הבעיה הגדולה היא להיות הכי קטן וטיפש, לא? נראה לי דוקא טוב מאוד לדימוי העצמי להיות גדול ומבין וחכם - אולי זה יתן לו כושר מנהיגות (אם עדיין אין לו...) לגבי העובדה שאמרת שבבית הוא פחות מתמודד עם קשיים: אולי הוא יודע שבבית לפעמים מוותרים לו, ובגן אין לו אופציה כזו.

 

[ליאת +]

לא מבינה גדולה בחינוך אבל-

שמעתי משהו על תוכנית חדשה על משרד החינוך להפוך את הגן חובה יחד עם כיתות א ו-ב לחטיבה צעירה. למרות מטרות כל העניין חיוביות (כמו תמיד..) אז מישהו הסביר לי שתוצאות מיידיות של העניין יהיו לחץ על הגננות שהילדים ילמדו לקרוא כבר בכיתת הגן. בקיצור: יתחילו את ביה"ס מוקדם יותר מהיום. יתכן שאם הגן של דודו משתתף בתוכנית כזו אז אולי מושם דגש ורצים איתם עם העניין הלימודי. אני יודעת שזה לא יפתור לך את ההתלבטות אבל הייתי מנסה לבדוק באיזה תוכנית הגן של דודו משתלב ומה עושים איתם במסגרת התוכנית הזו. ידוע שגםילדים מאוד קטנים יכולים ללמוד לקרוא- אם שמים את הדגש על זה. ואם יש כאן משתתפת שקצת יותר מעורה בתחום החינוך והתוכנית שתיארתי מוכרת לה - אולי היא תוכל להוסיף מידיעותיה.

 

[noa_f]

נכון להיום, חטיבה צעירה זה גן+א´

היתרונות: 1.ילדי גן נחשפים לבי"ס בצורה הדרגתית 2.יתרון שאינו מחויב המציאות: ילדי הגן לומדים לקרוא כשהם משתתפים בשיעורים. 3. ילדי א´ לא "נזרקים" לבי"ס גדול ורועש. הם עדיין בסביבה מצומצמת, עם אפשרות ללכת לשחק קצת בגן. סה"כ יש מספיק דברים חדשים ללמוד בא´ בלי להתרגל לחצר בית הספר. 4. יש משחקים בחצר. החסרונות, ממה שאני שמעתי, הם בעיקר למורות ולגננות שעובדות יותר קשה, כי הן אחראיות על יותר מכיתה אחת. חסרון נוסף לגננות: כאשר החט"צ נמצאת בתחומי בית ספר, הגננת מאבדת חלק גדול ממשכורתה (דמי ניהול). ולכן הן אינן מחזיקות מעמד לאורך שנים. כנ"ל העוזרות. ממה שאני הבנתי, אין לחץ למד קריאה את ילדי הגן, חלקם לומדים בכל מקרה, ולא מצאתי שום חסרונות לילדים.

 

[אפרת_ח]

במקומות שבהם ההורים מתנגדים לחטיבה

הצעירה, הם טוענים שהרעש והפיתויים מפריעים לילדי כיתה א´ ללמוד - בעיקר לאלה מילדי כיתה א´ שכושר הריכוז שלהם אינו גבוה. הסיבה שהחטיבות הצעירות אינן כוללות כיתות ב´ היא התנגדות ההורים.