חלק ג'
אני שוש, הקטן והמסכן. עומד מול גבר בן 26 בערך, עומד מול אלוהים. ואלוהים, אתם יודעם מה איתו? הוא חייך אלי! חיוך מרושע כזה... אבל נחמד. ואיכשהו, בהק לו משהו בפה- שן זהב! הוא לבש חליפה שחורה כזו, כמו של אנשי עסקים וכובע מיוחד כזה... שעוד לא ראיתי. הייתי שקוע בו, עוקב אחר כל פרט, כל מידע חדש שאני יכול לדלות ממנו- כשהוא אמר "לא ידעתי שאני כל כך יפה, אני באמת צריך להעלות לפה יותר אנשים, לא יזיקו לי כמה מחמאות" "אני מצטער, אלוהים, אבל לא כל יום יוצא לי לראות אותך, אתה יודע..." "אתה לא חייב לקרוא לי אלוהים, גם אלי יספיק" "אלי? זה קיצר של משהו?" "לא, אלי זה לא קיצור של כלום- אין הרבה שיודעים, פשוט, זה השם האמיתי שלי. הכול התחיל ממשה, אמרתי לו שקוראים לי אלי, הוא שמע "אלוהים" ומשם הכול התפתח, עד היום." "מצויין" השבתי "יש לך באמת שם יפה..." "תפסיק עם המחמאות ותגיע לעיניין...." הוא אמר עם במבט זועף "איזה עיניין?" שאלתי בתימהון, כאילו שוכח מהכול ושקוע בו... "הסיבה שבגלל אתה כאן" הוא השיב "אהההההה...." אמרתי בעודי מנער את הראש וחוזר ל'מציאות' "למה כולם סובלים? למה לא יכול להיות אדם שמיום היוולדו עד יום מותו- לא יסבול אפילו לרגע אחד? בקשה כל כך קטנה אבל כל כך חשובה!" פתאום קלטתי שאלוהים מחזיק משהו ביד. ניסיתי לזהות, אבל לא ממש הצלחתי. פתאום, קלטתי מה זה, והייתי המום- לא תאמינו מה הוא החזיק.... כוסית וויסקי! איך אני יודע? אתם שואלים? כי אני, ברוב טיפשותי, לא ראיתי את הבקבוק המוכר של הוויסקי ממש ממש ליידו. מה מצחיק? הייתי המום! לא כל יום פוגשים את אלוהים.... וכשכבר פוגשים, תאמינו לי שלא מעניין מה הוא מחזיק ביד- אלא מה יש לו להגיד. אלי קטע את חוט המחשבה שלי כשאמר "מצטער, לא בא לי לענות לך!" "אז, למה העלת אותי עד לכאן? כל זה בשביל בזבוז זמן אחד גדול?" "לא," אלוהים השיב "זה לא בזבוז של זמן- כי אתה כבר הבנת את התשובה- אתה פשוט לא יודע עדיין שהבנת. ברגע שתצא מהדלת- אתה תבין הכול. עכשיו, עוף לי מהעיניים! יש לך שיעור ספרות לסיים, המורה מכתיבה בדיוק עכשיו- כדאי שתגיע בזמן." לא הספקתי להגיב והוא, בהנך יד, פתח את הדלת הכבדה- שבקושי הצלחתי להזיז כשניסיתי להיכנס והורה לי עם האצבע לעוף החוצה. זה היה פשוט מעליב. עברתי את מפתן הדלת, הסתובבתי להגיד לו שלום והוא טרק את הדלת ועפתי קדימה, כתוצאה מההדף החזק שהדלת הכבדה יצרה. המזכירה כבר לא הייתה שם, גם לא היו אורות צהובים. הייתי רק אני, מסדרון ארוך- וחושך. חשבתי לעצמי- "ממש ערס האלוהים הזה. אשכרה ערס!" ואז, בדיוק כמו שאלוהים אמר- עלו לי כל התשובות לראש. פתאום- סתם ככה. אלוהים הוא ערס. אלוהים הוא ערס. אלוהים-הוא-ערס. זה מסביר את הגורמט, את הטבעות, כל הדברים השחורים, הוויסקי וכל הסממנים האלה- שפשוט לא קלטתי. כל בוקר, הוא מתעורר וחושב לעצמו "למי אני אציק היום? למי אני אגרום לסבול?". ולפעמים, כשהוא מחליט להשתכר יותר מדי, קורים מקרים כמו רצח רבין או ההתרסקות של אילן רמון המסכן. אבל, במקרים קשים, כשהוא משתכר המון ובבוקר, כשהוא קם, יש לו hang over ענקי.... הוא עושה דברים כמו השואה או אסון בצ'רנוביל- או אפילו פצצת האטום. אז, בפעם הבאה שאתה לא מבין למה הכול קורה לך, או למה אתה סובל ולמה אתה לא מאושר- פשוט תזכור שאלוהים הוא ערס. הוא קם בבוקר והחליט שהיום, מכל האנשים, הוא החליט להתעלל דווקא בך- מר גורלך. מחר הוא יקום בבוקר ויחליט להיטפל למישהו אחר- אבל, עד אז.... נסה להראות לו שאתה לא מפחד ממנו ותראה איך שהוא מתקפל... כי נראה לי שהבנתי את הראש של אלוהים- צריכים להראות לו מי הבוס... והוא רץ עם הזנב בין הרגליים. אלוהים הוא ערס, והיום הוא החליט להיטפל בך, מחר זה יעבור למישהו אחר, כנראה, אז פשוט תראה לו מי הגבר ותראה שזה יגמר יותר מהר. שמור על קור רוח ואל תתייאש, כי מי שמתייאש- סובל ממנו הרבה יותר. מי שמתייאש- מתייבש. _________________________________ מצטער שזה לקח שלוש הודעות. פשוט, יש הגבלה של תוים שאפשר להכניס להודעה אחת- מה שאילץ אותי לחתוך את זה לקטעים. שבת שלום, שוב. הפריק.
שבת שלום, הפריק.
