שיוט ערים יצא לדרך
- פותח הנושא j a k y
- פורסם בתאריך
שיוט ערי החוף../images/Emo26.gif
יצאנו ביום רביעי ה15/10 לכיוון אשקלון,ממרינה אשדוד, בשעה 7:30 בבוקר. איתנו יצאו כ5 סירות נוספות ממרינה אשדוד. אלכס ואני על MICA. לקראת 9 בבוקר, שעת ההזנקה, נראה בפתח של מרינה אשקלון מראה שלא ישכח במהרה. כ40 סירות סבבו סביב הפתח, מחכות להזנקה למשט. הים שטוח לגמרי, רוח שואפת לאפס. לאחר עיקוב קל, הוזנקו כל הקלסים יחד, התחרותי והעממי. יצאנו לדרך, הקפנו את המצוף על דופן ימין לכוון צפון. אנחנו השתתפנו במשט העממי. כלומר, יכולנו להשתמש במנוע עד לקו מרינה יפו. לשמחתנו, די מהר עלתה רוח יפה מאד, צפונית מערבית שעלתה בהמשך לכ17 קשר והאדרנלין נשפך לדם. הים נשאר שקט.המנוע דמם וזהו, לא היה יותר מנוע בהפלגה, רק "המנוע של הטבע", שבעזרתו עשינו כ5.5 קשר ללא שום בעיה. בהמשך המהירות הזו היוותה בעיה, רצנו מהר מדי לצורך ההגעה לקו הסיום ב 15:00. המראה של עשרות יאכטות עם ספינקרים, ליד קו החוך, מעל קו החוף, בכל מקום, נתנו הרגשה נפלאה. ואנחנו, על MICA ,ללא ספינקר מורם ועם יכולת חידוד מוגבלת לרוח (מפרש מתגלג לתורן..החיים הטובים..) לקחנו גלס עומק ומהר מאד מצאנו את עצמנו דוהרים קדימה ומשאירים ספינקרים צבעונים מאחור... הקטע, הכי מוזר מבחינתנו היה שמרגע ההגעה לקו מרינה יפו ועד למרינה ת"א, מצאנו את עצמנו מנסים "לבזבז זמן", מבלי לנפנף מפרשים.ולחשוב שבתחילת היום עוד חשבנו איך נסתדר בלי מנוע עם רוח אפס...הטבע לא מפסיק להפתיע. בעוד אנחנו מזגזגים, עוד דקה עוברת ועוד אחת ועוד אחת, עד לרגע שבו התקרבנו למצוף כ300 מטר מפתח מרינה ת"א, מאותו רגע הדקות פשוט "נתקעו" בשעון ולא זזו לנו. לבסוף, חצינו את הקו כ8 דקות לפני השעה 3:30... הסירה NOGA שהגיעה איתנו מאשדוד, עשתה את זה, בדיוק שניה לפני הזמן-כל הכבוד לירון ואלכס!!!
הם כמובן הגיעו למקום ה1. את הלילה העברנו במרינה ת"א.המרינה שקקה חיים,פשוט היה כיף לראות את המחזה של סירות כה רבות מכל הארץ,עוגנות זו לצד זו-יופי! למחרת בבוקר הוחלט כי המשט כולו ימשיך עוד באותו היום לחיפה, אם כי ניתנה אפשרות גם לעגינת לילה בנמל חדרה כפי שכתוב היה בדף הוראות השייט. סירות רבות, בעיקר תחרותיות הצטרפו מת"א, כלומר הפעם יצאו כ50 סירות. אנחנו יצאנו מראש בהחלטה להגיע לנמל חדרה, הזדמנות חד פעמית להכנס למעגן הזה ולחזור לאשדוד.הפעם הצטרפה אלינו אשת צוות נוספת, פ. הזינוק שהיה אמור להערך ב9 התעקב ולבסוף יצאנו לדרך ב9:45 לערך. מהר מאד כבר יכולנו לראות באופק את הספינקרים של הקלסים התחרותיים.. הרוח לא אכזבה אותנו גם הפעם, צפונים מערבית, מעט חלשה יותר מיום קודם, אבל לקחה אותנו בקלילות קדימה, כ4.5 עד 5 קשרים כל הדרך.ושוב הצלחנו, אפילו לא דקה אחת של מנוע. לקראת 15:30 לאחר כ5.5 שעות לערך הגענו לקו הסיום חדרה. איש מוועדת השיפוט עמד על ה"בליטה" מהמשוא של הפחם בחדרה וקביל את פנינו בצפירה...
. מכאן, המשכנו לתוך המעגן.מדובר במעגן של תחנת הכוח בחדרה. הארובות התנשאו מעלינו. אני לא בטוחה, עד כמה מותר לי לפרט כאן על המעגן, בכל זאת מדובר בשטח צבאי סגור.אז אני לא אפרט. נכנסנו כ15 סירות, עגנו בלונג סייד לקירות המעגן החיצוניים. ללא חשמל או שירותים. למרות שנמצא שקע אחד מרוחק ובו התחלקנו עם סירה נוספת למספר שעות. רעש מתמיד מתחנת הכוח ליווה אותנו, כולל שיחרורי קיטור פתאומיים.בילנו את הלילה בזלילת פסטה
טוב והמון, המון צחוקים. סירות בתי הספר שהגיעו חגגו במסיבה ומוסיקה עד לשעות הבוקר המוקדמות. לקראת 5:00 התמלא האוויר בערפיח שחור מבהיל ממש, האוויר חנוק, אין טיפת חמצן.ריח של פחם שרוף באויר, נדבק לריאות, העיניים שרפו לנו ודמעו. ב8:00 בבוקר כבר רצינו לברוח מהמקום שבערב נראה פסטורלי ומקסים. ואכן שחררנו חבלים וברחנו חזרה לכיוון דרום. שאר הסירות שהמשיכו לחיפה, יצאו כשעה לפנינו, יכולנו לראות אותם עוזבים את קו הזינוק. גם בדרך חזרה לאשדוד, כ7 וחצי שעות הפלגה, הטבע האיר לנו פנים. רוח נהדרת, ללא מנוע, ים נפלא ורק הדולפינים היו חסרים לנו כל כך.
יצאנו ביום רביעי ה15/10 לכיוון אשקלון,ממרינה אשדוד, בשעה 7:30 בבוקר. איתנו יצאו כ5 סירות נוספות ממרינה אשדוד. אלכס ואני על MICA. לקראת 9 בבוקר, שעת ההזנקה, נראה בפתח של מרינה אשקלון מראה שלא ישכח במהרה. כ40 סירות סבבו סביב הפתח, מחכות להזנקה למשט. הים שטוח לגמרי, רוח שואפת לאפס. לאחר עיקוב קל, הוזנקו כל הקלסים יחד, התחרותי והעממי. יצאנו לדרך, הקפנו את המצוף על דופן ימין לכוון צפון. אנחנו השתתפנו במשט העממי. כלומר, יכולנו להשתמש במנוע עד לקו מרינה יפו. לשמחתנו, די מהר עלתה רוח יפה מאד, צפונית מערבית שעלתה בהמשך לכ17 קשר והאדרנלין נשפך לדם. הים נשאר שקט.המנוע דמם וזהו, לא היה יותר מנוע בהפלגה, רק "המנוע של הטבע", שבעזרתו עשינו כ5.5 קשר ללא שום בעיה. בהמשך המהירות הזו היוותה בעיה, רצנו מהר מדי לצורך ההגעה לקו הסיום ב 15:00. המראה של עשרות יאכטות עם ספינקרים, ליד קו החוך, מעל קו החוף, בכל מקום, נתנו הרגשה נפלאה. ואנחנו, על MICA ,ללא ספינקר מורם ועם יכולת חידוד מוגבלת לרוח (מפרש מתגלג לתורן..החיים הטובים..) לקחנו גלס עומק ומהר מאד מצאנו את עצמנו דוהרים קדימה ומשאירים ספינקרים צבעונים מאחור... הקטע, הכי מוזר מבחינתנו היה שמרגע ההגעה לקו מרינה יפו ועד למרינה ת"א, מצאנו את עצמנו מנסים "לבזבז זמן", מבלי לנפנף מפרשים.ולחשוב שבתחילת היום עוד חשבנו איך נסתדר בלי מנוע עם רוח אפס...הטבע לא מפסיק להפתיע. בעוד אנחנו מזגזגים, עוד דקה עוברת ועוד אחת ועוד אחת, עד לרגע שבו התקרבנו למצוף כ300 מטר מפתח מרינה ת"א, מאותו רגע הדקות פשוט "נתקעו" בשעון ולא זזו לנו. לבסוף, חצינו את הקו כ8 דקות לפני השעה 3:30... הסירה NOGA שהגיעה איתנו מאשדוד, עשתה את זה, בדיוק שניה לפני הזמן-כל הכבוד לירון ואלכס!!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.