שיווי משקל

[גונזו גונזו]

שיווי משקל

אתם יכולים להסביר לי איך האוזן בבני אדם תורמת לשיווי המשקל שלנו?

 

[יניב ריז]

הסבר כללי-

בתוך האוזן יש את איבר שיווי המשקל שלנו. הוא בעצם מעיין כיסון קטן שמכיל נוזל,ובתוך הנוזל שצויים קצוות של עצבים. תנועת הגוף גוררת אחריה תנועה בנוזל (בדומה לכך שאם תחזיק כוס מים ותזוז-המים יתחלו לנוע),מה שגורם לתנועה של קצוות העצבים. אותה תנועה יוצרת פולס עיצבי שנשלח למוח, והמוח מתרגם את זה לתנועה,ובהתאם מקשר את המידע הזה עם אותות נוספים שמגעים ממרכז הראיה,ובהתאם מתאים את תנועת השרירים ליצירת שיווי משקל. דוגמא קלאסית- קח כוס מים ותסובב אותה,גם אחרי שתנועת הכוס תפסק,המים עוד ימשיכו מכורח ההתמד להמשיך להסתובב. כנ"ל בכיסון שבאוזן,גם אחרי שאתה יורד מקרוסלה,אתה עדיין חש בתנועה סיבובית. כדי "להקל" על תחושת הסחרחורת (שהיא בעצם שילוב של המשך תנועת הנוזל באוזן לראיה שאתה אכן נמצא בתנועה סיבובית) יש "טריק": לך לקרוסלה,ובזמן הסיבוב תתמקד ביד שלך כשהיא מושטת לפניך,אמנם המוח עדיים יקבל מידע מהאוזן,אך הוא לא יחפוך למידע המתקבל ממרכז הראיה,לכן עדיין תרגיש מסוחרר,אך בעוצמה פחותה הרבה יותר.

 

[יניב ריז]

כמה הערות-

שיווי המשקל גם נקבע לפי תנועת הרגלים והצוואר. ואם לדייק יותר,כיסוני הנוזל הם בעצם תעלות בצורת קשת.

 

[helva]

למען האמת יש שלוש תעלות בצורת

עיגול (או חצי עיגול - סמיסירקולריות) ושני כיסונים - אחד לגובה ואחד לרוחב. התעלות "מרגישות" תנועה סיבובית והכיסונים "מרגישים" תנועה במישור.

 

[amirle]

שאלה בקשר לטריק

זה לא יכול לגרום לבחילה? כמו למשל שמנסים לקרוא ספר או משהו באוטובוס?

 

[יניב ריז]

תראה תשמע...

אני אישית אף פעם לא חטפתי בחילה מקריאה בנסיעה,להפך,אני קורא די הרבה במשך נסיעות ארוכות... אבל אם בכל זאת אתה חש בחילה קלה,זה עדיין יהיה קל פי כמה מונים ממה שתרגיש אילולא התבייתת על משהו יציב בשדה הראיה.

 

[landmn]

הסבר קצת שונה

קראתי על ניסוי בחיל-הים להפחית את תופעת מחלת הים ע"י הקרנת "פני הים" (דוקא כשהם בתנועה) בבטן האונייה. למיטב הבנתי וניסיוני, הבחילה כשקוראים בנסיעה (או יושבים בניגוד לכיוון התנועה) נובעת מחוסר היכולת של המוח להתאים בין התנועה שהוא "מרגיש", לתנועה שהוא רואה. לכן צריך להתמקד במשהו ברור אבל כזה שדווקא תואם את התנועה שהמוח מרגיש. למשל, בנסיעה כדאי (לפחות מדי פעם) להביט החוצה אבל כמה שיותר בכיוון הנסיעה (קדימה - הנוף שם "נע" במהירות נמוכה יותר). הבעיה בקרוסלה (סחרחרה) היא שבגלל המהירות המוח לא מצליח להתמקד בדברים שחולפים בשדה הראיה (ואחרי שיורדים - בגלל המשך התנועה של הנוזל בתוך האוזן) ולכן, כנראה, מבט על היד שהיא יציבה אך בתנועה יחסית לרקע נותן הרגשה נכונה יותר. אגב - כדי לשמור על שיווי המשקל רקדנים מתמקדים בנקודה במרחק שנותנת למוח "תחושה" של התנועה היחסית שלהם. ובנוסף, לפי מה ששמעתי, מסיימים סיבובים בתנועה קלה של הראש לצד השני כך שתנועת הנוזל באוזן לכיוון הסיבוב נבלמת מעט. כמובן שיש אנשים שרגישים לכל העניין פחות מאחרים. גם תרגול (כמו קריאה בהרבה נסיעות) יכול להועיל. זו אחת הסיבות שילדים נוטים יותר ממבוגרים להקיא באוטובוסים. סיבה נוספת היא שהבחילה באוטובוס נובעת גם מהמחנק והריח של גזי הפליטה של המנוע שחודרים לאוטובוס. אני משער שהגזים מתרכזים יותר בחלק הנמוך של האוטובוס כך שהילדים שואפים אותם יותר. בקריאה בנסיעה, הראש מוטה למטה ואנו שואפים יותר את האויר הרעיל. הרמת הראש ונשימה עמוקה יכולים להחזיר לנו יותר חמצן לריאות ולצמצם את הבחילה.

 

[nirte]

בנוסף לכך...

הנוזל בתעלות "מגיב" רק בשינוי המהירות. לכן, אפשר לקרוא בזמן טיסה, כי אין שינוי במהירות.