שיבתה של החמלה

[alissa]

תודה אבי ../images/Emo20.gif

 

[אבי בכר 2005]

בבקשה ../images/Emo65.gif

 

[lost insight]

חמלה

האמת היא שאני לא מבין לגמרי את ההבדל בין חמלה לרחמים. אני חושב ששניהם מבטאים הזדהות עם האחר. בד"כ פשוט קל יותר להזדהות כשסבלו של האחר נוגע בנקודות רגישות שלך (הכל בהתאם להתניות האישיות שלך), אז אני מניח שהחמלה שהתעוררה פשוט מתאימה להתניות ולאמונות שלך. מחשבות מסויימות יכולות למנוע חמלה, כי אנחנו מזוהים כמעט כל הזמן עם עצמנו, ומספיקה מחשבה מפרידה אחת כדי ליצור את המחיצה. זאת יכולה להיות מחשבה בסגנון "אני יודע שקשה בסומליה אבל אני לא יכול להתעסק בכל הבעיות בעולם כרגע", או אמונה מהירה ולא מודעת שהסומלים הם מאד שונים ממך וחווים דברים אחרת, או לגבי האחיין "איזה מפונק הוא". יש סיטואציות מסויימות שמעוררות אצל רוב האנשים חמלה\רחמים, כי בכל זאת כולנו התחנכנו באותה תרבות. אלה בד"כ סיטואציות קיצוניות שהחברה מסווגת כקשות ובלתי נסבלות, אז כנראה שהמילה רחמים מיוחסת בעיקר לסיטואציות האלה. אם הכוונה בחמלה להזדהות עם האחר, אז אני מניח שככל שההזדהות מתרחבת גם לנשמות אחרות, החיבור הזה בין נשמות הוא ניצוץ של אמת. ברמת האגו, זה חיוני לשני הצדדים, אבל לא בזה אנחנו מתעניינים. הבעייה היא בעצם שזה לא נשלט. לדעתי יש רמות שונות של חמלה. חמלה שהיא רגש, וחמלה שמגיעה ממקום גבוה יותר (אולי המרכז הרגשי מול המרכזים הגבוהים?). אבל כמו שציינת, אי אפשר להזמין בקלות סיטואציות כאלה והן רק תופעת לוואי של התפתחות רוחנית. יש דרכים רוחניות ספציפיות שמטרתן לפתוח את הלב וסובבות סביב "מטא", אבל נראה שאת בחרת בכיוון של חקירה. אני מניח שבסופו של דבר כל הדרכים מובילות לרומא אבל נראה לי שזה יכול להיות מעניין לחקור למה השאלות האלה על חמלה מתעוררות. יש פה ספקטרום שלם של מחשבות, אמונות ורגשות.

 

[alissa]

מהי חמלה שהיא רגש?

ומהי חמלה שנובעת ממרכזים גבוהים יותר?

 

[lost insight]

אני לא יודע בדיוק

אני רק מנחש שיש חמלה שהיא יותר מכאנית, וחמלה שהיא יותר אמיתית, וזה קשור למרכז שהיא מעוררת (או לקומה בתוך המרכז). אם מישהו מבין בזה, שיענה.

 

[הצופה.]

אתה נותן את התשובה שהיא "אני לא יודע"

זה אומר שחמלה אי אפשר לדעת אפשר רק להיות! תורות שאין להם מה למכור עוסקות בהפרד ומשול ויוצרות מרכזים והפרדות נפרדות וכל זאת על מנת לחברן לבסוף כדי להגיע לאן שאתה נמצא שם כבר עכשיו! אל תצא מהיכן שאתה נמצא כי אתה קרוב מאוד הלימוד שאתה מחפש הוא "לימוד ייתר" אין לך צורך בו המשך להתבונן.. כל פעם שעולה שאלה וגורמת לך לצאת החוצה דע כי האגו מזהה שאתה קרוב הוא מעלה שאלה כדי להרחיק אותך... תשאר עם הסימן שאלה ותחזור פנימה אל תצא החוצה כי סימן שאתה קרוב המקור של השאלות הוא המקור של התשובות והכל נמצא אצלך...

 

[lost insight]

מסכים עם המשפט

"האגו מזהה שאתה קרוב הוא מעלה שאלה כדי להרחיק אותך". יותר גרוע מהעלאת השאלה זאת הציפייה לתשובה שתפתור את כל הבעיות שלו. אבל האישיות מנחה אותך בדרך (אולי גם המהות מדי פעם) והיא לא קונה כל תרגול ללא הבנה של הסיבות והפעולות שהוא מחולל. לגבי "תורות שאין להן מה למכור" - ממש לא מסכים מן הסתם. יש המון תורות, חלקן מעבירות יותר ידע, חלקן פחות. כל תורה מעבירה איזשהו ידע, אחרת לא היה אפשר להגדיר אותה כתורה.

 

[הצופה.]

לשים לב למילה "אבל" כל פעם שהיא נכתבת או

נאמרת היא מבטלת את מה שנאמר ...כלומר אתה לא יכול להסכים איתי ולומר "אבל" בעולם יש יותר תורות מאנשים רוב התורות אם לא כולן מטרתן היתה להנציח את (????) תורה היא סוג של מונומנט דרך כדי להנציח את מחברה.... זה לא אומר שלא צריך ללמוד תורות וזה לא פוסל תורות זה רק אומר לך לשים לב לפני שאתה אוכל ואל תשכח את התורה שאתה כותב בעצם היותך הישענות ייתר על תורות אחרות זה גם בריחה של ה"אני" מהכחדה...

 

[lost insight]

אפשר גם

להשתמש במיינד. יש גם הגישה הכי טהורה של "אין דרך" וכו', אבל היא מאד קשה, ולא מתאימה לכל אחד ובכל שלב (ראה ההודעה של ויגורו למטה). עד אז הידע יכול לעזור להבשיל.