שטלה לכל הפורום...

[סיון b]

חוכמיתוש יקרה,

רציתי רק לדעת אם קראת את התשובות שלי ושל בן, והאם הבנת את כוונתנו...

 

[חוכמית]

זה כמו להגיד על גבר שהוא

שווה זיון או להגיד עליו שהוא מושך, נאה, נעים וכו´. שווה נעים ומושך זה רך יותר ושווה זיון מכוון בדיוק לזיון.גבר בדרך כלל מכוון יותר לזה ואם אישה תגיד עליו שהוא שווה -אז הוא ירגיש מלך!!!!! זה שאישה מרגישה טוב עם הכינו הזה- סבבה. אני לא. בשבילי המילה הזאת מקוממת ולא מראה על שום דבר ממה שציינת (נפלא, מושך מדהים וכו´...)אני חושבת שעם אישה צריכים להיות יותר רכים אבל.....כך אני חושבת וזה ממש לא אומר שאתם צריכים לחשוב כמוני. גבר, כמו שאני חושבת על גבר, לא יגיד כוסית על איזה שהוא מכבד. אם האישה חושבת שזה טוב לה אז סבבה. בקיצור, זו דעתי, אין פה שום עניין עם נכון או לא. כל אחד/אחת נוהג כמו שהוא מבין וחושב לאור ידיעתו, ניסיונו וראית העולם שלו, ואם דעתי שווה משהו בעיניכם אז... תחשבו קצת. אולי...מי יודע? זה יגרום לכמה מכם לא לקרא לאישה/בחורה כוסית ואם זה יקרה דייני. להגיד לה:חכמה, יפה, מדהימה, מושכת, נאה, נפלאה, הרבה יותר פונה לסאב-טקסט שהיא אוהבת.

 

[סיון b]

חוכמיתוש,

את צודקת בהשוואה שלך. מה שכן, כשאני אומרת על מישהו שהוא שווה זיון, אז אני לא מתכוונת ספציפית לזין שלו, אלא באופן כללי - שהוא שווה שחבל על הזמן, שהוא מושך וכו´. אני פשוט מגדירה את זה ככה, וזה לא אומר שאניחושבת רק על הזין. כשאני אומרת לילה אחד ולמות זה יותר טוב? אולי מבחינת משפט, בלי להזכיר את האיבר המדובר, זה נשמעיותר טוב, אבל הכוונה היא בהחלט אותה הכוונה. וכמו שאמרת, אין כאן נכון או לא נכון, וכל אחד באמת יעשה מה שטוב לו ומה שנראה לו. אני פשוט חושבת שאת לא צריכה כ"כ להיעלב או לשנוא את המילה הזו, כי שוב כשאומר את זה בן אדם שאת יודעת מה הוא חושב עליך (לטובה, הכוונה), אז מה זה משנה? וזה שהאקס שלי אמר לי את זה זה עדין לא אומר שהוא לא כיד או העריך אותי. להיפך - הוא כיבד והעריך אותי מאוד מאוד. ולא נפגעתי מהמילה הזו, כי אני יודעת בדיוק, אבל בדיוק מה הוא חושב עלי, וככה גם לגבי אנשים אחרים. וכן, אני מכבדת ומעריכה את עצמי. וככה גם אנשים אחרים שאומרים לי את זה.

 

[פשפשית]

חוכמיתית יקרה ../images/Emo88.gif

זה תלוי בטיב המילוי ובז´רגון המקובל בין בני הזוג כמה הם פתוחים אחד עם השני...לי אישית לא משנה אני דווקא אוהבת... אם הזוגיה מרגישה שהבן זוג "מחזיק" ממנה גם בגלל הראש ולא רק בגלל הת.. ויסלחו לי העדינים שבחבורה...הרי זה משובח!

 

[חוכמית]

פתיחות ואיטימיות

לאו דווקא באים לידי ביטוי בזרגון (או לחילופין זרגון....) חוץ מזה, תלוי גם מה מידת העומק ביחסים ועוד הרבה פרמטרים שונים ואחרים. אם את אוהבת - אז נהדר. אני לא . וזה לא אומר כלום על מדית הפתיחות - ואולי אפילו להיפך. הפתיחות, איטימיות, אמון, הדדיות, יופי נועם וכל הדברים הנהדרים שיש לי לא מאפשרים לבן זוגי לקרא לי כך. גם מעולם לא התעורר בו הצורך. וכן, יכול להיותש אנחנו שייכים לעדינים שבחבורה. בכל אופן אני מאחלת לך רק טוב, אור, והרבה אהבה. כן, כן,

 

[סיון b]

תראי, באופן כללי את צודקת,

וכפי שכתבתי, גם אני לא אוהבת את המילה הזו, אבל.... שוב - תלוי! כי אם בא סתם מישהוויגיד לי את זה - זה לא יעשה לי כלום, ואני אדע שרק דבר אחד מענין אותו. אבל, לעומת זאת, מישהו שאוהב אותך, ואת יודעת את זה, בא ואומר לך - מה רע? כאן, אני יודעת שהוא לא רוצה רק דבר אחד, והוא לא חושב שזה כל מה שיפה אצלי. זו בסה"כ מילה (גם אם לא כ"כ יפה) להגיד שהוא חושב שאת חתיכה, ושיש לך גוף פיצוץ או WHATEVER... ונחזור לענין האקס, בתור דוגמא, ידעתי בדיוק מה הוא חושב עלי. ידעתי שהוא חושב שאני יפה. שהוא חושב שיש לי גוף יפה. שהואחושב שאני חכמה ואינטיליגנטית. שכיף לו להיות איתי. שכיף לו לצחוק איתי. אז הוא אמר לי בכל מיני סיטואציות שאני כוסית. אז מה? אני יודעת בדיוק מה הוא חושב עלי, ואני יודעת בדיוק למה הוא התכוון. וכן, הוא אהב את כל הגוף שלי (לא רק איבר מסוים). אז אולי משתמשים במילה לא הכי יפה (בלשון המעטה), אבל את יודעת מי מתכוון לזה באופן המילולי (ולאיבר הספציפי) ומי התכווןלזה בתור מחמאה! לא כל מי שאומר לי שאני כוסית אני מקבלת את זה בתור מחמאה, אבל כשחבר שלי אומר לי את זה, או כשידיד שלי שמכיר אותי אומר לי את זה, אני מפרשת את זה בתור מחמאה, כי הם מכירים אותי, ויודעים מי אני גם בלי הגוף שלי. זה מה שהתכוונתי. ואני לא רוצה להישמע מגעילה, אבל אם בעלך יגיד לך את זה - את תיעלבי? את הרי יודעת שאת לא רק זה בשבילו, ואת הרי יודעת שהוא אוהת אותך, עם כל מה שבך. אז הוא אמר שאת כוסית.... so? את יודעת, הרי, שהוא מתכוון רק להחמיא לך.... וכשמישהו ברחוב סתם ינסה להתחיל איתך ויגיד לך "בואנה, איזה כוסית" - ברור שלא תתיחסי, ובטח ובטח לא תקבלי את זה בתור מחמאה. רק את יודעת מי באת מתכוון להחמיא ומי לא. לא ניפצת לי את האשליות. כי אני מכירה את האקס שלי, ורקאני יודעת למה הוא כן התכוון ולמה לא. ואני לא באה לגונן על אף אחד, אני רק מנסה להראות, שוב, שאת ורק את בוחרת ממי להיעלב וממי לא. ורק את יודעת את מי לקחת ברצינות ואת מי לא. ואף אחד לא יכול להגיד לך אחרת. נכון? כי את היחידה שמכירה את עצמך הכיטוב, ואת הסובבים אותך. סיון

 

[חוכמית]

סיוואנוש

בעלי לעולם ומעולם לא קרא לי כוסית!!!!!! ובדיוק מהסיבות שאני אומרת אותן - מתוך כבוד אלי. וזה גם לא יקרה אפילו במקרה. גם את הילדים שלי לא תשמעי אומרים "מפגר טיפש מטומטם או : מה אתה פסיכי? ועוד הרבה דוגמאות - ואפילו לא במקרה. אני מדברת על כבוד ברמה גבוהה ביותר כלפי הזולת כך שגם כשזה קורה להם במקרה אני אומרת להם - שיחס של כבוד כלפי אנשים קרובים לא יכול להביא כנוי כזה גם במקרה. אני מכירה את הסובבים אותי ברמה כזאת שאני יכולה להגיד להם שכינוי כזה לא בא בחשבון מבחינתי ואפילו יותר מזה.... תיכף אני חוזרת........

 

[סיון b]

חוכמיתוש,

את באופן אישי לא אוהבת שאומרים לך שאת כוסית וכו´, ובעלך גם לא קורא לך ככה - זה מצוין, הרי זה בדיוק מה שאת רוצה. ונכון, הוא מכבד אותך ואוהב אותך ואומר לך את זה. ויפה. אבל, זה שחבר שלי לשעבר אמר לי שאני כוסית זה לא אומר שהוא לא מכבד / אוהב / מעריך אותי... כי בשבילו זו לא מילה מעליבה, וגם בשבילי זה לא - כי זה בא ממנו, ולא מסתם מיהשו שרוצה רק זיון ותו לא.

 

[חוכמית]

חמודה,

אני מדברת על הדברים באופן כללי- גברים ונשים. זה יצא מתוך הדברים שאמרת והתפתח הלאה לדיונים בנושא. אמרתי גם שמי שטוב לה עם זה אז - סבבה. אני בהחלט מכבדת את זה.אלה חייך בחירותייך ןמסקנותייך. אני מבינה ומכבדת את זה. אגב, סיון, חשבת מה היה לך איתו - ויותר מכך, מה היה לו איתך???? אני כרגע באה מתוך נקודה הסתכלות של חברה שלך - אם זה אפשרי. מה בעצם רצית שיהיה ולא היה??? את אמרת את זה באחת ההודעות שלך. רצית אותו יותר. רצית שיהיה איתך, רצית להרגיש אותו לאהוב אותו , והוא???? מה הוא בעצם באמת רצה??? למה הוא החליט שזה לא משהו שהוא רוצה??? ו....אם הכל כל כך טוב, אז מה בעצם לא טוב???? אני באה ממקום של הרבה אהבה אליך.אני כל הזמן רואה אותך לפני ואם היית לידי הייתי אומרת לך היי!!!!!!WAKE UP!!!!!צאי מזה!!!! קחי את דברי בצורה כמה שיותר פתוחה. בבקשה. אני מדברת אילך כי את פתוחה ומספרת ואני גם יודעת שלכל אחת מאיתנו בשלב זה או אחר של חייה יש חוויה כזאת.ואפילו יותר מאחת. כך זה אצלי. אחרי הרבה זמן הבנתי כל מיני דברים אחרים שלא יכולתי להבין באותם הרגעים ואולי טוב שכך. בכלל, צורות ביטוי שונות הן סוג של תקשורת בין אנשים שהסוג המסויים הזה מתאים להם וכך יתקשרו. זה מזכיר לי את ההצגה "איש המערות" של קושניר שסיפר על ההבדלים בין תקשורת בין נשים לתקשורת בין גברים. ודוגמה שהוא נתן היא שאם גבר אומר לגבר אחר: מה העיניינים מניאק, כמה זמן צריך להתקשר אליך יא בן זונה, חרא כמה זמן הא???ותוך כדי זה גם מגרד בביצים ובבטן אז- סימן שהוא מה זה אוהב את החבר השני. אז זה מצב שאני בהחלט רואה אותו כשגברים נפגשים ומדברים, הרבה פעמים אני ממש לא מבינה את זה אבל ככה הם. אז אני לא נוהגת בדרך הזאת וגם לא מסכימה שינהגו כלפי כך אבל...כל אחד בונה את הסביבה שלו כראות עיניו.

 

[סיון b]

חוכמית יקרה,

קודם כל בוקר מצוין לך! קראתי את ההודעה שלך, ואני אפילו שמחה שאת מנסה להסתכל על הדברים מנקודת מבט של חברה, כי זה רק אומר שאכפת לך באמת, וזה לא רק על גבי המסך. אז ככה - שאלת אותי אם חשבתי מה באמת היה לי איתו. כן - חשבתי. העינין הוא שהוא פשוט לא מעונין במערכת יחסים מחייבת ואינטנסיבית עם אף אחת (לאוו דווקא איתי). ז"א מחייבת כן, אבל מנקודת מבט שלו. הוא לא מחפש להתפרפר. הוא גם לא הטיפוס שיחפש כל הזמן בחורות וכו´. אז כן - הוא רוצה קשר קבוע, ולא זמני, אבל, וזה אבל גדול (וכאן גם תהיה לו בעיה, לדעתי) הוא מחפש מישהי שצריכה "לעמוד" בכמה קריטריונים. ז"א - הוא מחפש מישהי גרושה עם ילדים (הוא לא רוצה להקים מחדש משפחה), ומישהי לפגוש אותה 3 פעמים בשבוע. מישהי שיהיו לה את החיים שלה, העבודה שלה והדירה שלה, ולו את החיים שלו. אני, באופן אישי, לא יודעת עד כמה באמת הוא ימצא מה שהוא מחפש, אבל זה לא רלוונטי כרגע. בכל אופן, הוא גרוש טרי, ואני לא יודעת אם זה משנה כל כך לענין, אבל זה מה שהוא מחפש. אני ידעתי את זה עוד שיצאנו בפעם הראשונה. עשינו מעין תיאום ציפיות. הוא אמר לי שזה יהיה בעיתי, ושאין לזה עתיד. ידעתי את זה וזה לא הפריע לי. הוא שאל אותי אם אני בטוחה שאני רוצה להמשיך בזה, כי אני עוד צעירה ומה אני צריכה גבר בן 40 גרוש + 2 שלא יכול להתחייב, ושאני צריכה לחפש מישהו בגילי, שכן יוכל באיזה שלב. אז עוד לא הייתי מעורבת ריגשית, אבל רציתי להיכנס לקשר הזה. נמשכתי אליו מאוד מהרגע הראשון שראיתי אותו, וגם היה לי נורא כיף איתו. נכנסתי לקשר הזה בעיניים פקוחות לגמרי, תוך ידיעה שאין לזה סיכוי. וככה זה התפתח. זה התפתח יותר ממה ששנינו חשבנו שזה יכול. שנינו פיתחנו רגשות. שנינו אהבנו אחד את השני (כן, כן, הוא גם אהב אותי), אבל הוא לא הסתנוור. הוא יותר פיקח, והיה עם שתי רגליים על הקרקע. הוא לא נסחף, למרות שהוא אהב. והיה לי טוב איתו 4 חודשים, כי הייתי מאוהבת נורא. כי לא חשבתי על היים שבהם אני לא רואה אותו, אלא הסתכלתי על חצי הכוס המלאה - על כמה טוב לי איתו כשאנחנו כן נפגשים (ואז עוד לא היה לו בית....). ובאמת באמת היה לי טוב. לא עשיתי שום דבר שלא רציתי בו. לא עשיתי שום דבר שלא הייתי בטוחה בו. היה לי טוב איתו, והיה לי טוב עם הקשר. כי לא הכרתי שום דבר אחר. לאט לאט באה ה"התפקחות", ואז הציפיות שלי עלו, אז גם האהבה אליו גברה. ואז זה כבר לא הספיק לי. רציתי יותר. וכאן הפסקתי את זה. ברגע שהבנתי שמה שיש כבר לא מספיק לי, והוא לא יתן לי יותר. וזה מה שהיה לנו. היה טוב. באמת. ואפשר להגיד שהבעיה היתה אצלי. כי אני ציפיתי למשהו שמהתחלה הוא אמר שלא יהיה. בהתחלה כעסתי עליו. האשמתי אותו. שהקשר לא חשוב לו כמו שלי הוא חשוב. אחרי שיחות עם אנשים שונים (גם עם פסיכולוגית), הבנתי שהבעיה נעוצה בציפיות שלי. שאני מצפה לדברים שהוא לא יכול / רוצה לתת לי. והוא אמר לי מהתחלה. ולאורך כל הדרך. ואכזבות, כידוע, נובעות מציפיות גבוהות. כאן באה האכזבה שלי. וזהו. זה מה שהיה. וכל עוד היה - זה היה טוב. וכשהתחיל להיות לא טוב - הפסקתי את זה. אז בואי נגיד שזה לא רק הקרב שלי למערכת יחסים, שבה רציתי יותר, אלא היתה שם גם הקרב שלו. הקרבה בדברים שבאופן כללי הוא לא רוצה ולא מוכן כ"כ במערכת יחסים, ואיתי הוא כן עשה. דברים בסיסיים, שבמערכת יחסים רגילה, כן קיימים, אבל הוא, באופן אישי, לא מעונין בהם. היתה תקופה שנפגשנו הרבה יותר ממה שהוא רוצה בקשר. איתי הוא רצה. ישנו יחד, למרות שמההתחלה הוא אמר שיש לו בעיה עם זה. היתה הקרבה משני הכיוונים. אבל לא עד הסוף. וכאן הרבה אנשים יבואו ויגידו שהוא אולי דפוק. לא לישון עםמישהי. לראות אותה נורא מעט. אבל ככה הוא. ואני מבינה. ועוד הרבה אנשים אחרים (כמו אמא שלי, לדוגמא) מבינים את נקודת המבט שלו. ואני מכבדת ומקבלת את זה. אז, חוכמית, תודה על הדאגה, אבל לא היה כאן קטע של ניצול. הכל היה מתוך רצון מוחלט של שנינו. ועל שאלה: אם זה היה כ"כ טוב, אז מה היה לו טוב - כבר עניתי לך. שעד שהתחלתי לאהוב יותר ולצפות יותר - זה היה טוב. מרגע זה זה לא היה טוב, וזה נגמר. זה נגמר ביוזמתי. כשהוא דירבן אותי לכך. מבחינתו, אם לא היה אכפת לו ממני, מה אכפת לו להמשיך את המערכת יחסים הזו? סה"כ זה חלומם של הרבה גברים: מישהי צעירה, שנראית טוב, וקשר לא מחייב. ואחרי הפרידה, כשאני רציתי להישבר - הוא זה שעזר לי לא. הוא זה ששיכנע אותי שלא כדאי לי להיכנס לתוך הקשר הזה שוב, כי אני צריכה מישהו שכן יוכל להיות איתי תמיד, ובלי מחויבויות אחרות כמו שלו. ולפני שמישהו יקפוץ - לא היתה לו מישהי. אז חוכמית. את נפלאה. ואני נורא מעריכה את הדאגה שלך. מתשובה קצרה, זה התפתח שוב לסיפור על הקשר שלנו.סליחה אם הלאיתי אותך בדברים שלא לעינין, אבל אני מרגישה שכמה שאני לא אכתוב - אני לא אוכל לגרום לאנשים לראות את הסיפור כמו שהוא. אז סליחה על האורך. כאן היו נעוצות התשובות שלי לשאלות. שוב, את מקסימה. וכן, את חברה. סיון אז זה מה שהיה.

 

[סיון b]

חוכמית,

אני מקווה שראית את שתי ההודעות שכתבתי. ממש דיון פורה היה לנו היום..... בכל אופן, טאני צריכה לזוז עכשיו ללימודים, ואני מקווה שאוכל להיכנס בערב מהבית, כדי לראות אם הגבת בצורה כלשהי. בכל אופן, שיהיה לך המשך יום נהדר, יקירה! נתראה כאן מחר? סיון

 

[סיון b]

אווווווף! עניתי לשתיכן תשובה ממש

ארוכה, על הכל, והיא נמחקה לי. אוף!!! טוב, אין לי כוח לחזור שוב על הכל, מה שכתבתי זה שאני לא תלוי הרק במחמאות שנותנים לי כדי להרגיש טוב. נכון, פעם זה היה ככה, אבל כבר לא, ואת זה אני חייבת לאקס שלי. כי הוא שיכנע אותי, ועזר לי להבין שאני נראית טוב, ויש לי אופי טוב, ולא משנה מה אחרים אומרים או חושבים. את זה אני חבה לו. הוא עזר לי לפקוח את העיניים שלי. והוא אמר לי שאני יםה וכוסית, והחמיא לי המון על המראה, אבל אני יודעת שהוא באמת חשב ככה, ובאמת חשב שיש לי עוד המון המון מה להציע גם מעבר למראה ולגוף. אז נכון שפעם הייתי תלויה במה שיגידו כדי להרגיש טוב, וכשלא אמרו אז הרגשתי שוב רע. ועכשיו אני יודעת מה אני שווה. ובזכותו אני גם יודעת שאני שווה המון גם אם לא התקבלתי לאוניברסיטת ת"א (סתם דוגמא). כי היתה לי תקופה ממש מגעילה שלא האמנתי בי וביכולת שלי להתקבל ללימודים אקדמאיים, והרגשתי שהוא האחרון שיבין אותי כי אצלו דברים הולכים הרבה יותר בקלות (הוא מחונן. סיים תואר שני בהצטיינות), אבל דווקא הוא זה שעודד אותי, ואמר לי שזה לא משנה איפה אנילומדת ומה אני עושה, כי אני בסדר. כי אני שווה כ"כ הרבה, ומה שיקבע זה בטח לא האוניברסיטה או הפסיכומטרי.... אבל אני מפסיקה לדבר על האקס. כי הוא לא העיניין כאן, וכי אני לא מרגישה צורך לסנגר עליו.או לתרץ כלום. מה שאני באה לומר, שהוא גרם לי לשנות את החשיבה, ובטח ובטח אני לא בונה מערכת יחסים על סמך מחמאות שאני מקבלת. כי אם זה היה ככה - היה לי ניסיון כ"כ עשיר, ובטח כבר הייתי נשואה מזמן. בכל אופן, זה ממש לא ככה. אבל אין מה לעשות - תמיד נחמד, למרות הכל, לשמוע מישהו שאומר כמה שאת יפה וכמה שאת כוסית (וכוסית מדבר על כל הגוף, ולא על איבר ספציפי אחד). אז כמובן שאם סתם מישהו אומר לי את זה זה לא יעשה לי כלום, אבל תמיד נחמד לשמוע. אם מישהו שאני אוהבת יגיד לי את זה אז כבר תהיה לזה משמעות אחרת! ולגבי מצב רוח - אני יודעת שמותר לי להיות עצובה. אין ברירה, וזה, כנראה עוד משהו שצריך לעבור בדרך אל האושר (או משהו כזה...), אבל, לצערי הרב, לא עוזר לי אם אני אגיש לעצמי כמה אני נראית טוב וכמה אני נחמדה. לא יעזור. לצערי, לשמוע את זה מגבר שבאמת חושב כך, זה כן עוזר. זהו, בקיצור. מקווה שהבנתן את כוונתי. ו... תודה על המחמאות (אפילו בלי שביקשתי....) סיון

 

[אורלי_ל]

קיבלתי נשמה, וזה כיף לי!

סיווי, מעניין שאת מזכירה את הספר הזה כי דיוק קניתי אותו ביום שישי, וטרם הספיקותי לעיין בו. התת מודע שלך לא חירש יקירתי, זה המודע שלך עקשן ולא אוהב לשמוע שהוא צריך לעבוד בשביל לשנות משהו. אוקיי, אני אנסה להסביר. כשאת עצובה את עצובה, ואל תילחמי בזה. אבל גם כשאת עצובה או שמחה או אדישה, המחשבות עובדות, נכון? כשאת שמחה אז את חושבת על כמ טוב לך ומגלגלת דברים שמחים בראש, וכשאת עצובה את מן הסתם חושבת כמה חרא לך. אז יקירתי, אלה המחשבות שאני מבקשת שתחליפי, את מרגישה רע, אוקיי זה לגיטימי. אבל במקום לחשוב איזה באסה ואיזה עצוב, תחשבי מחשבות יפות על עצמך, תכתבי את מה שאת מרגישה, כדי לא לגלגל את זה שוב ושוב בראש, אל תלקי את עצמך על שאת מצוברחת, את לא חייבת לאף אחד להיות מאושרת (גם לא לעצמך), זו זכות ולא חובה. תזכרי שהגלגל יסתובב לו וההרגשה הרעה לא תישאר לנצח, תעשי משהו בשביל מישהו אחר (זה מאוד עוזר). כשאנחנו מרגישים רע אנחנו נוטים לרחם על עצמנו וזה נורא ממכר. הרגשה של קורבן זה דבר שנורא כיף להיכנס לתוכו, קראתי בספר שזה "כמו מיטה נעימה. קל להיכנס וקשה לצאת." אל תעמדי לעצמך על הראש בקטע של "יאללה שההרגשה הרעה תעבור". לא סתם יש את הביטוי "יסורי גדילה". כל שינוי מלווה בהרגשה לא נוחה. וזה נורא חשוב לפמפם לעצמך את הפרגונים העצמיים, תשלחי אהבה לעצמך, תצחקי על עצמך קצת (הומור עצמי נורא עוזר) תתפנקי לך קצת עם דברים כיפיים, אוכל טעים (עם הגוף שלך מותר לך יא מעצבנת

) יאללה תעשי כיף לעצמך. אוהבת אורלי

 

[אורלי_ל]

חוכככמייייתתתת ../images/Emo23.gif

 

[~דויד~]

חוכמית, חמודה

ראשית, אין סתירה בין הדברים. אבל ראשית ראשית אני רוצה להתנצל על הפורמט ה"צבאי". שנית, וגם אחרית, המחלה שלי מקורה בהסכמה של חלק ממני להיות קורבן, וחלש, וחלק אחר שלא מסכים. מאבק זה הוביל למחלה. וזה בערך, אולי לא הכי מדויק, אבל זה מה שמוחי הקט מסוגל להוציא כפלט כרגע דרך אצבעותי. ביי,ביי

 

[משתקמת]

אני עדיין חושבת

שהאדם חי על פי מסכות... מה, זה לא ככה???

 

[~דויד~]

למה כונתך?

"האדם חי על פי מסכות".... האם את מתכונת לכך שכל אחד בוחר לו מעין מסכה מיוחדת משלו כדי להתחבא מאחוריה. ושם הוא מרגיש בטוח ומוגן. וגם אם מציעים לו מסכה יותר טובה, הוא בדרך כלל לא מסכים, כיון שהמסכה לא מאפשרת לו לראות, והוא אינו יודע איך יהיה עם המסכה המשופרת ומעדיף להשאר עם המסכה שלו. האם לזאת את מתכונת? אם כן, אז את מתיחסת לאנשים שהם רובוטים ופועלים על פי דרך חיים ידועה וקבועה מראש שלמדו בילדותם. ויקירתי, ניתן לשנות את דרך החיים הזאת! בכל גיל! כן, יקירה, אפשר באמת להיות מאושרים. יש הרבה דרכים וכלים לכך! אבל בכל דרך שתבחרי, זה יהיה תהליך הדרגתי, קשה וארוך. וההתחלה היא תמיד הכי קשה. ויהיו ירידות ועליות, כי כך הדברים פועלים.... אה ועוד דבר, זה לא נגמר עד סוף החיים. תמיד אפשר להיות יותר ויותר מאושרים.... באהבה, דויד

 

[חוכמית]

בדיחה עם מוסר השכל

איש אחד פוגש אדם בן תשעים שנראה ניפלא חיוני, שמח ושואל אותו: תגיד, אתה כבר מבוגר מאוד, איך זה שאתה כל כך שמח ומרוצה ונראה כל כך טוב? ענה לא: אני אף פעם לא מתוכח. אמר לו שוב: איך זה יכול להיות? מה אין לך אף פעם מה להגיד כשאתה חושב כשמישהו טועה? ענה לו: אתה צודק!!!!!......

 

[~דויד~]

את צודקת ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

 

[אין לי שם בסדר?]

מה יותר עוצמתי? עצב/שמחה?

מישהו לפני כמה הודעות כתב הודעה יפה (וארוכה) על למה אנחנו חשובים לפעמים שעצב זה משהו אמיתי ושמחה זאת אשליה. זה בולשיט.. שתי הרגשות הן סך הכל הקצבות המנוגדים ושתיהן אמיתיות ואפשריות באותה מידה.