שטייניץ כמעט הביא אותנו למצב של יון
הגידול בגרעון נובע בעיקר בגלל מדיניות פזרנית והעלאות שכר לקבוצות עובדים גדולות (מורים, רופאים, כלל עובדי המגזר הציבורי) והגדלת שירותים והעברות הניתנים לאזרחים (בגלל המחאה החברתית והלחצים של המפלגות החברתיות בתוך הממשלה - החרדים).
להערכתי רק חלק קטן (בין שליש לרבע) מהגרעון נגרם כתוצאה מירידה בגביה אותה ניתן לייחס להאטה הכלכלית בעולם והרגולציה המחמירה שהפחיתו את רווחי החברות (כאשר חלק לא קטן מהן גם עברו להפסדים, שבמקרים רבים יגרמו לצמצום תשלומי מס גם בשנים הקרובות).
התמודדות עם גרעון ממשלתי אפשר לבצע בשתי דרכים:
1. צמצום הגרעון - העלאת מיסים וקיצוץ בהוצאות.
2. נטילת הלואות.
ארופה בחרה בשיטה הראשונה וראינו שבחלק מהמדינות זה הוביל אותן לסחרור נוסף והגדלת גרעונות.
ארה"ב בחרה בהתחלה בדרך הראשונה, ורק השנה התחילה לאמץ גם את הדרך של צמצום גרעון ומצבה בהחלט יותר טוב.
בשלב הנוכחי קשה לדעת, האם מהלכי איזון התקציב אכן יצליחו והגרעון יקטן, או שכתוצאה ממהלכים אלו, הפעילות במשק תקטן משמעותית והגרעון רקיגדל.
להערכתי, הגרעון יקטן, אך לא לממדים שהאוצר מתכנן.
צריך לזכור שבגלל שענפים מובילים במשק שלנו מוטי יצוא, התחזקות השקל פוגעת ברווחיות החברות ובעקבות כך בגביית המיסים. לכן, מרכיב חשוב בגובה הגרעון הוא ההתמודדות עם מתקפות הספקולנטים לחיזוק השקל. בשלב זה, הפקידים באוצר עדיין לא מבינים את זה ומתנגדים להשוות את המס שמשלמים משקיעים (ספקולטיביים) זרים על רווחי הון לזה שמשלמים אזרחי ישראל. אם האוצר ייעתר לבקשות הנגיד ויבצע את התיקון הנדרש, יתכן ואותם זרים יעדיפו לחפש מקום אחר לביצוע הספקולציות שלהם , זה יאפשר לשקל להחלש , זה יגרור עלייה בגביית מס החברות, אך מנגד גם להתיקרות נוספת במשק.
