שחקנית/מלצרית

[מוטי ריקלין]

שחקנית/מלצרית

עכשיו, לרגע, אני לא כמו כולם. לא משחק תופסת בחורות. לא משחק פינג-פונג
מול ההצלחה, במגרש החיים. נרגע ביציע, מחכה לכדור אהבה, יעוף אליי מהמגרש
במקרה. היום, אני לא כמו עצמי. אני לא כמו כולם. הדאווין הולך גואה בתוכם. והם
מסתובבים בחדר כושר, שורקים, כמו קומקום עשוי מכסף. הראש גבוה גבוה, והרגליים
עמוק בבוץ. כשהם מחזיקים בכדור הרטוב, והקהל שואג, זה רק לרגע.

שאלתי ידידה שלי, היא כזו, כמו כולם. "מה הסיפור שלך?" "אני מגלמת בחיים שלי
הרבה תפקידים, למשל עכשיו, הלכתי ברחוב, וגילמתי את ש-רון סטון, מאינסטינקט
בסיסי. העיניים של כולם נפתחו, וראיתי להם הכל. בד"כ אני מגלמת את ההיא
מערוץ הקניות."

בואי נתאהב. נהיה המעודדת הראשית בראש הפירמידה, כולם יחשקו באהבה הבלונדינית
שלנו. אפילו שחקני הפוטבול שחיים רק בשביל הקהל, ואוהבים אהבת פגע וברח. גם
הם היו רוצים לחנות בחניון אהבת האמת. אבל הם מפחדים, שהמחסום ירד לפתע
וישרוט, את מכונית הפוזה השווה שווה שלהם. לי אין קהל, רק האהבה שלנו בראש
הפירמידה .מי שתופס את הכדור ביציע, זוכה לשמור עליו לנצח. משהו נהדר קורה. בואי
נתאהב, האהבה שלנו תגבר ותתבגר עם השנים, ותהיה כמו אותה שחקנית/מלצרית.
מחוברת ועובדת, ועם זאת חלום. בואי נתאהב.

שאלתי ידידה שלי, היא כזו ...

 

[moonlihgt]

איזה שיר מיוחד

אהבתי אותו מאד
אהבתי את הביקורת המושלבת עם הרצון לאהבה בשיר והוא גם כתוב בסגנון מיוחד כזה

 

[מוטי ריקלין]

תודה אור ירח

 

[tagmdd]

עושה לך טוב כשאתה מאריך

 

[ציקימינגו 22]

מוטי אמנם באיחור אבל קראתי

כן יש ביצירה משהוא שכובש את תשומת הלב .
יש שם יותר מהכתוב יש שם עומק מחשבתי.
אהבתי סחטיין על הכתיבה.
צ'י

 

[שמים1]

מוטי מאוד התחברתי

טקסט פשוט וזורם , מקרים אמינות כאילו נכתב ממש מהבטן באותו הרגע
אהבה מדברת לכל אחד , הפנייה הישירה אליה " בואי נתאהב , האהבה שלנו תגבר עם השנים ... מאוד מאוד אהבתי מוטי , הכתיבה הארוכה מוציאה מימך עולם שלם שלא בא לידי ביטוי בשיריך הקצרים .