יצירתיות?
כמו שנאמר כאן, "אינטיליגנציה" היא מושג שיש להגדירו לפני שאפשר להמשיך את השרשור הזה (מנקודת הפתיחה שלו. ההתייחסויות האחרות אחלה...) חלק מהכותבים התייחסו למשחק כדורש יצירתיות. ? שחמט הוא לא משחק של יצירתיות. אולי במושגים של תהליכי חשיבה אנושיים, שחקן שח שביכולתו "לצאת מהתלם" של ראיית מצב הלוח והמהלכים ההגיוניים האפשריים (לצאת מה-sequentical thinking ולהשתמש ב-lateral thinking) יחשב שחקן יצירתי. אבל בראייה יותר מופשטת של הדברים, כל תמונת לוח בשחמט היא צפויה, ידועה מראש, וכך גם רצף מהלכים. שחקן השחמט אינו יכול "להמציא" כלום. ככה זה כשיש חוקים שאינם משאירים כל אפשרות לפרשנות. למעשה, כל המשחקים האבסטרקטיים עובדים על יכולת חזקה של אנאליזה - ופחות על סינתזה. על העקרון הזה מושתת הטיפול של תורת המשחקים (game theory) במשחקי לוח : כשמתבוננים במשחק בכל רגע שהוא, אפשר להעריך את המהלכים ה"טובים" עבור כל אחד מהשחקנים - עבור אותו תור. תיאורטית, אפשר לבנות את ספר המהלכים המושלם והשלם לשחמט, הכולל את כל המשחקים האפשריים (שהם אגב, סופיים בהחלט - כשמדובר במשחק המשוחק ע"י שני שחקנים אידיאליים, או במילים אחרות- רובוטים), שישוחקו ברצף של מהלכים שכל אחד מהם הוא הנכון ביותר באותו מצב. החוקרים טוענים, אגב, שמשחקי שחמט אידיאליים יגמרו תמיד בנצחונו של אחד משני הצבעים (רק שהם לא יודעים איזה מהם. בכל מקרה, המשחק אינו סימטרי). איני מבין גדול בשח, אבל למיטב הבנתי, שחקן יכול להיות "יצירתי" בעיקר בביצוע מהלכים לא-אידאליים. מהלכים מטופשים. התעיות, הקרבות, חזרות חסרות פשר וכו'. חשיבה אנליטית היא בפירוש מעלה בעיסוק במקצועות ריאליים. אבל אם נתייחס לאינטיליגנציה לרגע במובן העממי שלה, יכולת אנליטית לא מעידה על אינטיליגנציה אלא על יכולת אנליטית. לא ?
