לטחון מים ?
היה דיון על זה לפני כמה שבועות. אני לא חושב שהיא טועה (ודרך אגב, גם אתה לא). אחד מהדברים היפים במתמטיקה הוא היכולת להוכיח או להפריך כמעט כל טענה שמעלים (למעט מקרים אקזוטים), וכדי להראות לה שהיא טועה עליך להביא סדרת טיעונים לוגיים (הוכחה) לכך.
וכאן אני מאמין שפשוט שניכם חיים בהגדרות שונות, ולכן אי ההבנה. כדי לפתור את הצרות הללו, יותר פשוט להפריד בין "שורש אלגברי" ו"שורש חשבוני" (ככה הגדירו פה ??) כשהאחד מתייחס לקבוצת הפתרונות של משוואה ריבועית, ואילו השני מתייחס לפתרון החיובי מבין השניים. לשורש החשבוני (הפונקציה, סימבול, זה הדומה לסימן של נייקי) אין זכות קיום בלי השורש האלגברי, שהרי מיסודו מוגדר להיות משהו שפותר משוואה. יותר גרוע ? אני מאמין שאסור להזכיר את המונח "פונקצית שורש" כל עוד לא הופנם הרעיון שלמשוואה ריבועית X^2=Y יש שני פתרונות. אחרי שיודעים את העובדה הקטנה הזו, אפשר לבחור בפתרון החיובי, ולקרוא לו בשם "שורש חשבוני", לתת לו סימן מגניב ולכתוב עליו שאלות לרוב. אחרי כל זה, יהיה ניתן להשתמש בסימן "שורש 2" להיות המספר החיובי שריבועו הוא 2 ובא שלום על ישראל. יותר מזה ? כשתרצה להרחיב את הגדרת השורש על השדה המרוכב, אין לך יחס סדר (ולכן גם אין "חיובי" ו"שלילי") - ובכ"ז מוגדרת "פונקציה" (האמת שזה ענף אחד של הפתרון) שהיא השורש של מספר מרוכב נתון. כיצד אז בוחרים את השורש החיובי אם אין "חיובי" ? בקיצור, לדעתי ללכת ולנסות "להוכיח" לה שהיא טועה זה רק יצור חיכוכים מיותרים (אפילו שזה נעשה ברוח טובה למראית עין). תתעלה מעל לוויכוחים ותצא גם חכם וגם צודק
להת', אלעד