שורש החמלה והאהבה
שלום , מבט מרגע הבריאה על ולתוך עולמינו , המבט מרגע הבריאה על היקום מצטייר כמרחבים מעוצבים, דהיינו אפשרות שיכולה להקיף כל היבט של עולם מעוצב בתוך היקום , (כמו תמונה בתוך הדימיון), כאשר מרכזו הקיומי של כל עולם מעוצב בתוך היקום נובע מההשקפה מרגע הבריאה (המפץ הגדול), דהיינו עבור כל מרחב מעוצב של תמונת עולם מדומיינת ישנם היבטים המקיפים את כל תמונת העולם , ואת כל היבטי המודעות שבו , השקפה זו על מצב היקום נקראת חמלה , ובתרגום מהיר לחיי היום יום , לכל אחד בעולמנו הגשמי השקפה וניסיון חיים יחודי , שקיומו הוא תחת היבטים מקיפים יחודיים , ויש לו חיבור יחודי לבורא המביט על יקומו דרכו, וכך החמלה מצטיירת כמבט רחב על מרחב קיומינו , בין אם הבורא המביט דרכינו על תסריט ייחודי של סטודנט מילואימניק ואב צעיר הקורע תחת הנטל המשכנתה, בעל דיעות ומחשבות מערביות , ובין מבט דרך אחד שכל עולמו הוא דרך אמונתו , הקורע תחת נטל לימודיו וגידול 20 ילדים ללא פרנסה ועתיד בטוח חוץ מלבטוח באל , ואין הוא יודע איך תהיה לו הארוחה הבאה לילדיו , הרי חוקיו המקיפים הם יחודיים ,ואינם זהים לסטודנט או לכל אחד אחר . יש רק את עצמו מול הבורא והשאר הם מלאכים שליחי האל , גם השכן אשתו וילדיו , ובין אחד המנותק כל חייו מכולם (אוטיסט) או נכה או עיוור ,חירש וכו` , החמלה כאמור היא מבט נרחב הרואה את כולם מתוך מרכזם הקיומי הנובע ממבט האל , וככל שמבטי זהה למבט הבורא כך מידת החמלה עולה , והיא מתוארת בשלבים . היבטי החיבור אלו שמעבר לתפישת עולמינו הגשמי ידועים בשמות נשמה חיה ויחידה , כאשר היבטי הרוח הם רק תנודות של המודעות בתוך תחומי מרחב מודעות העולם . מבט הנשמה מתארת את היבט ההשקפה על עולם ספציפי , בו ישנה התפלגות להיבטים של הנשמה הנקראים רסיסים , הנמצאים בעולם ספציפי בנקודות זמן ומרחב שונות , דהיינו בגופים שונים לאורך העבר והעתיד , המגיע למבט כזה על העולם נקרא מואר , והוא יכול לראות את כל גילגוליו בעבר ובעתיד בעולם ספציפי זה. והוא חווה חמלה ברמה הזו והוא מחובר לאורו ולכל היבטיו בעולם זה , בין אם הוא נכה או מלך או חייל וכו` והוא יכול להשפיע על היבטיו בגופים שונים ולהאיר את העולם הספציפי בו הוא נתון בחמלה ולהאיר היבטים שונים בזולת המשוייך אל נשמתו , אולם יש לזכור שגם המואר מוגבל במרחב המעוצב והיבטיו המקיפים , לפעילות המודעת הנובעת מהשקפת הבורא לתוך מרחב של עולם או של פרט , כהיבט מודעות החמלה הפנימי הפעיל , דהיינו לאל המביט מתוכינו אנו קוראים אהבה , ובקיצור החמלה היא מכלול ההשקפה ומבטה הוא האהבה , והוא המביט בתוכנו ומסביבנו ובתוך כל דבר , וישנם רמות חמלה שלנו אפשרות להתחבר ולאהוב , ולהתעלות מעל השוני , ולאהוב את רעך כמוך , כי זו האמת הוא אתה , יש לזכור שהפירוט הנ"ל הוא רק עד רמת (המואר) הנשמה ללא ה-חיה ויחידה , שהם יחודיים לבני עמינו , והם מעבר לכל דבר הנמצא ביקום . דוד
שלום , מבט מרגע הבריאה על ולתוך עולמינו , המבט מרגע הבריאה על היקום מצטייר כמרחבים מעוצבים, דהיינו אפשרות שיכולה להקיף כל היבט של עולם מעוצב בתוך היקום , (כמו תמונה בתוך הדימיון), כאשר מרכזו הקיומי של כל עולם מעוצב בתוך היקום נובע מההשקפה מרגע הבריאה (המפץ הגדול), דהיינו עבור כל מרחב מעוצב של תמונת עולם מדומיינת ישנם היבטים המקיפים את כל תמונת העולם , ואת כל היבטי המודעות שבו , השקפה זו על מצב היקום נקראת חמלה , ובתרגום מהיר לחיי היום יום , לכל אחד בעולמנו הגשמי השקפה וניסיון חיים יחודי , שקיומו הוא תחת היבטים מקיפים יחודיים , ויש לו חיבור יחודי לבורא המביט על יקומו דרכו, וכך החמלה מצטיירת כמבט רחב על מרחב קיומינו , בין אם הבורא המביט דרכינו על תסריט ייחודי של סטודנט מילואימניק ואב צעיר הקורע תחת הנטל המשכנתה, בעל דיעות ומחשבות מערביות , ובין מבט דרך אחד שכל עולמו הוא דרך אמונתו , הקורע תחת נטל לימודיו וגידול 20 ילדים ללא פרנסה ועתיד בטוח חוץ מלבטוח באל , ואין הוא יודע איך תהיה לו הארוחה הבאה לילדיו , הרי חוקיו המקיפים הם יחודיים ,ואינם זהים לסטודנט או לכל אחד אחר . יש רק את עצמו מול הבורא והשאר הם מלאכים שליחי האל , גם השכן אשתו וילדיו , ובין אחד המנותק כל חייו מכולם (אוטיסט) או נכה או עיוור ,חירש וכו` , החמלה כאמור היא מבט נרחב הרואה את כולם מתוך מרכזם הקיומי הנובע ממבט האל , וככל שמבטי זהה למבט הבורא כך מידת החמלה עולה , והיא מתוארת בשלבים . היבטי החיבור אלו שמעבר לתפישת עולמינו הגשמי ידועים בשמות נשמה חיה ויחידה , כאשר היבטי הרוח הם רק תנודות של המודעות בתוך תחומי מרחב מודעות העולם . מבט הנשמה מתארת את היבט ההשקפה על עולם ספציפי , בו ישנה התפלגות להיבטים של הנשמה הנקראים רסיסים , הנמצאים בעולם ספציפי בנקודות זמן ומרחב שונות , דהיינו בגופים שונים לאורך העבר והעתיד , המגיע למבט כזה על העולם נקרא מואר , והוא יכול לראות את כל גילגוליו בעבר ובעתיד בעולם ספציפי זה. והוא חווה חמלה ברמה הזו והוא מחובר לאורו ולכל היבטיו בעולם זה , בין אם הוא נכה או מלך או חייל וכו` והוא יכול להשפיע על היבטיו בגופים שונים ולהאיר את העולם הספציפי בו הוא נתון בחמלה ולהאיר היבטים שונים בזולת המשוייך אל נשמתו , אולם יש לזכור שגם המואר מוגבל במרחב המעוצב והיבטיו המקיפים , לפעילות המודעת הנובעת מהשקפת הבורא לתוך מרחב של עולם או של פרט , כהיבט מודעות החמלה הפנימי הפעיל , דהיינו לאל המביט מתוכינו אנו קוראים אהבה , ובקיצור החמלה היא מכלול ההשקפה ומבטה הוא האהבה , והוא המביט בתוכנו ומסביבנו ובתוך כל דבר , וישנם רמות חמלה שלנו אפשרות להתחבר ולאהוב , ולהתעלות מעל השוני , ולאהוב את רעך כמוך , כי זו האמת הוא אתה , יש לזכור שהפירוט הנ"ל הוא רק עד רמת (המואר) הנשמה ללא ה-חיה ויחידה , שהם יחודיים לבני עמינו , והם מעבר לכל דבר הנמצא ביקום . דוד