שופכת את הלב
היום פתחנו את המקום בעבודה אני ועוד מישהו וכמה אנשים .. בקיצר , המנהל גרם לכך שאני נשרפתי בגוף, פשוט לא יאומן.. היום בכיתי מספיק ומחר אני יוצאת שב לעבודה. קמה ב4 . הכל היה טוב ויפה, ניקיתי את השירותים של המקום , העלתי דברים ממקום למקום ולא קטרתי פעם אחת ! אז אחרי השעה 11 נראה לי (ב7 התחלתי לעבוד) המנהל ראה שאף אחד לא נכנס למקום החדש ולכן הוא החליט לשלוח אותי לימוד עם עיתונים בשמש ולשכנע אנשים להיכנס כי יקבלו עיתון בחינםץ דווקה נדלקתי מהרעיון ובשעה הראשונה- שעתיים די נהנתי כי הלך לי די טוב .. אחרי שעהה ומשהו שמתי לב שהנזקי השמש התחילו להופיע אז בגלל שהוא אמר לי בראיון שלא אאכזב אותו נאלצתי להיות בשמש שרק החריף עד שסיימתי לעבוד בערך אחרי 15:00 . בגלל שאף אחד לא נכנסז למקום, ויצא לי לפני זה לנוח , ידעתי שאם אסרב , אקטר, הוא עלול להתרשם רע ממני כי אכזבתי אותו . חוץ מזה , בגלל חוסר התעסוקה הוא היה יכול לשלוח אותי הביתה (מה שלא רציתי). כשהוא שלח לעמוד אותי בשמש עם העיתונים , אני מניחה לא בטוחה שאולי הרעיון של לקחת בחורה לעבוד היא על מנת לפתות בחורים מה שגיליתי כנכון בקצת כי עובדה שכמה ממש נדלקו ונכנסו למקום. טענה זאת היא רק השערה ואינה וודאית ). אני חושבת שכשהסתכלתי על עצמי מהצד איך עבדתי , ואיך גרמתי לאנשים להיכנס למקום למרות שלא התכוונו להיכנס, גרם לי להרגיש טוב עם עצמי אבל כהתחלתי להשוויץ טיפה למנהל (שיתרשם לטובתי ) אז הוא אמר שנכנס עד כה אחד (ונכנסו 4 ממש הנתחלה ). מאוד נפגעתי . היה לו ביטחון כזה , אז יכול להיות שהוא ראה רק אחד כי הוא לא היה שם שהם באו . אז מלא פעמים קורה לי שכשאני צודקת , הבן אדם עם הביטחון עצמי תמיד יהי צודק לא משנה מה ואני אסתום אשתכנע מדבריו ואחשוב שעשיתי משהו לא כשורה או לא עד הסוףףף. בשלב מסויים , ביקשתי מהשותף החדש שלי להתחלף איתי , וכשמישהו נכנס למקום, הייתי צריכה לשרת אותו ליד המנהל ופתאום כל מה שלמדתי ברח לי מהראש , השתתקתי . הוא במילא שירת אותם כי אנחנו חדשים . הוא התרשם לרעה ..
הרגשתי שהוא לא העריך אותי על מה שעשיתי ובחר להביט דווקה במשהו אחר שלא הייתי טובה בו בגלל הלחץץ. 14:00 היו לי כאבי תופת בגוף , סימנים אדומים . יש לציין שאני מודעת לנזקי השמש וקצת אובססיבית לגבי זה מאז שהבחנתי בקצמטוטים בזויית העין ובנקודות חן חדשות אדומות שנוצרו לי אירי השיחרור לפני כמה חודשים. אני לא משתזפת ומתרחקת מהשמש , והיום האזור שהכי נפגע הוא העייניים , ועל זה אף אחד לא משלם לי על הקמטים שיוצרוי, על הכאבים שלא מרצוני בגוףף , כאלה שבא לי לקלף את העור . בסוף המשמרת, הרגשתי שאני עומדת לפרוץ בבכי , אבל החזקתי מעמד עד שעליתי לאוטוסוס ושם כבר לא הצלחתי להתאפק ופרצתי את הכל . ישבתי מושפלת , ניגבתי כל כמה שניות את העיניים וידעתי שמחר כמו גדולה , וכמובן מושפלת ,בלי כבוד עצמי אחזור לעבוד ב6:00 בבוקר כי אין לי חיים. טובו שמישהי פקחה את עיניי . זה כל כך נכון אין לי חברות בכלל ועבודה לק קל למצוא בשבילי. כל כך כואב .. אפילו אמא שלי דרשה ממני להתקשר אליו שאני מתפטרת , שהוא לא דאג לי לכבוע , שמשייה , משהו . בכל זאת אני בן אדם לא צמח בחוץ. אהה שכיחתי להוסיף זה כשניסיתי להסתתדר עם הלקוח , המנהל הטיף לי . בדיוק בא השותף שחילק עיתונים לכמה דקות . הוא כל היום עבד בזה (שירות לא "פיתוי " עם העיתון במתנה עם הלקוחות , צבר נסיון . אז המהל אמא שאחד מאיתנו ילך לעמדת של הכביש עם העיתון, והיה ברור שזה אני לפי איך שהצגתי את עצמי לרעה עם הלקוח. ניסיתי להיות הוגנת לשני הצדדים ואמרתי לו שאני נשרפת בגוף. הוא היה אדיש כזה . ענה לי :"אהה נשרפת , הבנתי". דממה הוא התעלם מזה והתחיל לדבר עם הלקוח נוסף שנכמנס ואותו עובד השני . אז הרגשתי מגוחכת ומאכזבת , שכאילו אני מחפשת תירוצים כדי לא לעבוד , אז אמרתי לו בלי שיסתכל עליי שאני אלך ... פחדתי שהוא יפטר אותי ומאז היה הגיהנום שלי, סבלתי כל שנייה, הפסקתי לחייך לאנשים , וכל שנייה התחננתי שהזמן יעבור. במקום שאני אלך הביתה ב2 יצאתי מהעבודה ב3 וחצי . אני חיבת להודעות שכן קיטרתי לאנשים אחרים שם שעבדו , כדי שירמזו למנהל שאני שרופה בידיים ובפנים שיתחשב בי כי פשוט לא יכלתי לסרב למשימה שלו (כבר פיטרו אותי מלא ויש לי טראומה מזה). הם כמובן שלא ממש התייחסו , אבל לפחות קיטרתי וכך שיחררתי עצבים והצלחתי לשלוט על הדמעות בעיינים. אחת העובדים שראה אחר כך את הידיים והפנים שלי בגופייה , צידד לטובת המנהל .וכשאמרתי לו שמנהל לא מעריך את מה שאני עושה , מה שאני משקיעה , אז הוא לא פירגן לי בכלל אלא אמר שאולי הוא צודק (אגב ההוא גם התחיל איתי אתמול אבל סירבתי לתת לו את הטלפון הוא יכול להיות אבא שלי איך הוא לא מתבייש!). אז כמובן שפירקתי עצבים בטלפון, בכיתי באוטובוס , בהליכה הביתה ברגל ואפילו בבית לאמא .היא טיפלה בי עם קרם משכך כאבים אפילו במקום שהיתי בו על בגדים , שלא חשופים לשמש גם שם נשרפתי , כואב לי. איך אשן בלילה. בסוף היום השותף לעבוד שלי ביקש ממני לשאול יעם הוא רשום עד איזה שעה אנחנו עובדים אז הוא הביטו בי במבט רצני (גם נתתי לו לראות מה הוא גרם לי בגוף מבלי לקטר. אמא טוענת שהוא אפילו לא התרגש מזה בטח). לא היה לי נעים לשאול אותו דברים כאלה , במיחוד אחרי הפרצוף הרציני שלו וגם שלי (ניסיתי להעביר לו מסר שאני כועסת ושהוא לא היה בסדר). השותף מתכון להיתפטר כי הוא לא רצה לעבוד עם כסףף והציאו לו עבודה אחרת. עבד בכייף שלו וזה לא מתאים לו לעבוד בצקום כזה. הוא מתכוון ביום ראשון לעבוד במקום אחר .אני מקמאה לאנשים שיש להם חייים, חברים וגם זה אין לי.. מחר אני אלך לעבוד ומקקוה שלא ינסה לחשוב לשים אותי בשמש. נכון הבטחתי לא לאכזב אותו אבל הוא איכזב אותי. תמיד רציתי לעבוד בעבודה הזאת, ואני לוקחת בחשבון שהמקום רק נפתח וצריך לסבול קצת ואחרי זה ישתלם אבל הוא הגזים .לא? אמר להיום קצת בשמש ואחר כך שראה שבאים לשם הוא הפקיר אותי לשעות לסבול. אגב שבוע הבא אני חייבת לקחת חופש בגלל חברה שהשמינה אותצי לממולדת שלה !!. מה דעתכם?תעזרו לי..
היום פתחנו את המקום בעבודה אני ועוד מישהו וכמה אנשים .. בקיצר , המנהל גרם לכך שאני נשרפתי בגוף, פשוט לא יאומן.. היום בכיתי מספיק ומחר אני יוצאת שב לעבודה. קמה ב4 . הכל היה טוב ויפה, ניקיתי את השירותים של המקום , העלתי דברים ממקום למקום ולא קטרתי פעם אחת ! אז אחרי השעה 11 נראה לי (ב7 התחלתי לעבוד) המנהל ראה שאף אחד לא נכנס למקום החדש ולכן הוא החליט לשלוח אותי לימוד עם עיתונים בשמש ולשכנע אנשים להיכנס כי יקבלו עיתון בחינםץ דווקה נדלקתי מהרעיון ובשעה הראשונה- שעתיים די נהנתי כי הלך לי די טוב .. אחרי שעהה ומשהו שמתי לב שהנזקי השמש התחילו להופיע אז בגלל שהוא אמר לי בראיון שלא אאכזב אותו נאלצתי להיות בשמש שרק החריף עד שסיימתי לעבוד בערך אחרי 15:00 . בגלל שאף אחד לא נכנסז למקום, ויצא לי לפני זה לנוח , ידעתי שאם אסרב , אקטר, הוא עלול להתרשם רע ממני כי אכזבתי אותו . חוץ מזה , בגלל חוסר התעסוקה הוא היה יכול לשלוח אותי הביתה (מה שלא רציתי). כשהוא שלח לעמוד אותי בשמש עם העיתונים , אני מניחה לא בטוחה שאולי הרעיון של לקחת בחורה לעבוד היא על מנת לפתות בחורים מה שגיליתי כנכון בקצת כי עובדה שכמה ממש נדלקו ונכנסו למקום. טענה זאת היא רק השערה ואינה וודאית ). אני חושבת שכשהסתכלתי על עצמי מהצד איך עבדתי , ואיך גרמתי לאנשים להיכנס למקום למרות שלא התכוונו להיכנס, גרם לי להרגיש טוב עם עצמי אבל כהתחלתי להשוויץ טיפה למנהל (שיתרשם לטובתי ) אז הוא אמר שנכנס עד כה אחד (ונכנסו 4 ממש הנתחלה ). מאוד נפגעתי . היה לו ביטחון כזה , אז יכול להיות שהוא ראה רק אחד כי הוא לא היה שם שהם באו . אז מלא פעמים קורה לי שכשאני צודקת , הבן אדם עם הביטחון עצמי תמיד יהי צודק לא משנה מה ואני אסתום אשתכנע מדבריו ואחשוב שעשיתי משהו לא כשורה או לא עד הסוףףף. בשלב מסויים , ביקשתי מהשותף החדש שלי להתחלף איתי , וכשמישהו נכנס למקום, הייתי צריכה לשרת אותו ליד המנהל ופתאום כל מה שלמדתי ברח לי מהראש , השתתקתי . הוא במילא שירת אותם כי אנחנו חדשים . הוא התרשם לרעה ..
הרגשתי שהוא לא העריך אותי על מה שעשיתי ובחר להביט דווקה במשהו אחר שלא הייתי טובה בו בגלל הלחץץ. 14:00 היו לי כאבי תופת בגוף , סימנים אדומים . יש לציין שאני מודעת לנזקי השמש וקצת אובססיבית לגבי זה מאז שהבחנתי בקצמטוטים בזויית העין ובנקודות חן חדשות אדומות שנוצרו לי אירי השיחרור לפני כמה חודשים. אני לא משתזפת ומתרחקת מהשמש , והיום האזור שהכי נפגע הוא העייניים , ועל זה אף אחד לא משלם לי על הקמטים שיוצרוי, על הכאבים שלא מרצוני בגוףף , כאלה שבא לי לקלף את העור . בסוף המשמרת, הרגשתי שאני עומדת לפרוץ בבכי , אבל החזקתי מעמד עד שעליתי לאוטוסוס ושם כבר לא הצלחתי להתאפק ופרצתי את הכל . ישבתי מושפלת , ניגבתי כל כמה שניות את העיניים וידעתי שמחר כמו גדולה , וכמובן מושפלת ,בלי כבוד עצמי אחזור לעבוד ב6:00 בבוקר כי אין לי חיים. טובו שמישהי פקחה את עיניי . זה כל כך נכון אין לי חברות בכלל ועבודה לק קל למצוא בשבילי. כל כך כואב .. אפילו אמא שלי דרשה ממני להתקשר אליו שאני מתפטרת , שהוא לא דאג לי לכבוע , שמשייה , משהו . בכל זאת אני בן אדם לא צמח בחוץ. אהה שכיחתי להוסיף זה כשניסיתי להסתתדר עם הלקוח , המנהל הטיף לי . בדיוק בא השותף שחילק עיתונים לכמה דקות . הוא כל היום עבד בזה (שירות לא "פיתוי " עם העיתון במתנה עם הלקוחות , צבר נסיון . אז המהל אמא שאחד מאיתנו ילך לעמדת של הכביש עם העיתון, והיה ברור שזה אני לפי איך שהצגתי את עצמי לרעה עם הלקוח. ניסיתי להיות הוגנת לשני הצדדים ואמרתי לו שאני נשרפת בגוף. הוא היה אדיש כזה . ענה לי :"אהה נשרפת , הבנתי". דממה הוא התעלם מזה והתחיל לדבר עם הלקוח נוסף שנכמנס ואותו עובד השני . אז הרגשתי מגוחכת ומאכזבת , שכאילו אני מחפשת תירוצים כדי לא לעבוד , אז אמרתי לו בלי שיסתכל עליי שאני אלך ... פחדתי שהוא יפטר אותי ומאז היה הגיהנום שלי, סבלתי כל שנייה, הפסקתי לחייך לאנשים , וכל שנייה התחננתי שהזמן יעבור. במקום שאני אלך הביתה ב2 יצאתי מהעבודה ב3 וחצי . אני חיבת להודעות שכן קיטרתי לאנשים אחרים שם שעבדו , כדי שירמזו למנהל שאני שרופה בידיים ובפנים שיתחשב בי כי פשוט לא יכלתי לסרב למשימה שלו (כבר פיטרו אותי מלא ויש לי טראומה מזה). הם כמובן שלא ממש התייחסו , אבל לפחות קיטרתי וכך שיחררתי עצבים והצלחתי לשלוט על הדמעות בעיינים. אחת העובדים שראה אחר כך את הידיים והפנים שלי בגופייה , צידד לטובת המנהל .וכשאמרתי לו שמנהל לא מעריך את מה שאני עושה , מה שאני משקיעה , אז הוא לא פירגן לי בכלל אלא אמר שאולי הוא צודק (אגב ההוא גם התחיל איתי אתמול אבל סירבתי לתת לו את הטלפון הוא יכול להיות אבא שלי איך הוא לא מתבייש!). אז כמובן שפירקתי עצבים בטלפון, בכיתי באוטובוס , בהליכה הביתה ברגל ואפילו בבית לאמא .היא טיפלה בי עם קרם משכך כאבים אפילו במקום שהיתי בו על בגדים , שלא חשופים לשמש גם שם נשרפתי , כואב לי. איך אשן בלילה. בסוף היום השותף לעבוד שלי ביקש ממני לשאול יעם הוא רשום עד איזה שעה אנחנו עובדים אז הוא הביטו בי במבט רצני (גם נתתי לו לראות מה הוא גרם לי בגוף מבלי לקטר. אמא טוענת שהוא אפילו לא התרגש מזה בטח). לא היה לי נעים לשאול אותו דברים כאלה , במיחוד אחרי הפרצוף הרציני שלו וגם שלי (ניסיתי להעביר לו מסר שאני כועסת ושהוא לא היה בסדר). השותף מתכון להיתפטר כי הוא לא רצה לעבוד עם כסףף והציאו לו עבודה אחרת. עבד בכייף שלו וזה לא מתאים לו לעבוד בצקום כזה. הוא מתכוון ביום ראשון לעבוד במקום אחר .אני מקמאה לאנשים שיש להם חייים, חברים וגם זה אין לי.. מחר אני אלך לעבוד ומקקוה שלא ינסה לחשוב לשים אותי בשמש. נכון הבטחתי לא לאכזב אותו אבל הוא איכזב אותי. תמיד רציתי לעבוד בעבודה הזאת, ואני לוקחת בחשבון שהמקום רק נפתח וצריך לסבול קצת ואחרי זה ישתלם אבל הוא הגזים .לא? אמר להיום קצת בשמש ואחר כך שראה שבאים לשם הוא הפקיר אותי לשעות לסבול. אגב שבוע הבא אני חייבת לקחת חופש בגלל חברה שהשמינה אותצי לממולדת שלה !!. מה דעתכם?תעזרו לי..