זנות קיימת כמעט בכל מקום, כלל באסלאם, ושם זה בנוסף לפוליגמיה
באסלאם הזנות כביכול "אסורה", אבל הם המציאו שם משהו דומה אבל גרוע יותר, שנקרא "נשואי עונג".
"נישואי העונג אינם נוהגים בהודו בלבד, אלא בעולם המוסלמי כולו. מקורו של הנוהג בתקופה הפרה-אסלאמית, אך האסלאם אימץ אותו כבר בימי מוחמד ומשמר אותו עד ימינו אנו. התוקף ההלכתי לנישואי עונג מצוי בקוראן עצמו: "...הותר לכם לבקש נשים, זולת אלה שנמנו בפניכם [נשים נשואות] וזאת בתמורה לרכושכם ובתוקף קידושי נישואין ולא בזימה ובאהבהבי מסתרים. שלמו לנשים אשר תתענגו עליהן ולא יהיה עליכם עוון בכל אשר תסכימו ביניכם לאחר שתִפְסקוּ. אלוהים יודע וחכם" (4:24); והוא מקבל משנה תוקף באזכורים נוספים בחדית' ובספרות המוסלמית המאוחרת יותר."
"נאוסין טובאסום מהודו, לא הסכימה להיות קורבן של דת בה ההגמוניה המוחלטת היא בידי הגברים ונשים נועדו לשרת את צרכיהם המיניים. היא אזרה אומץ ונמלטה מאונס ומזנות בחסות הדת. בטופס התלונה שמילאה במשטרה כתבה: "הייתי תמימה ולא ידעתי במה מדובר. הם עשו את ההסכם מאחורי גבי, ללא ידיעתי ולאחר שנחתם כפו עלי למלא אחר ההסכם". בהודו יכולה הייתה נאוסין לפעול כך, אך במרבית המדינות המוסלמיות אין מי שיקשיב לנערות ולנשים הללו, והן נידונות לחיים שכולם סיפוק צרכיהם של גברים מזדמנים."
http://mida.org.il/2013/07/09/נישואי-עונג-זנות-ואונס-בחסות-האסלאם/
