שומר פעם שומר תמיד

[Away from the sun]

קן צפית במצב מצויין

חזרנו 12 חניכים מסמינר י' מעוניינים. הקן מונה סביבות ה150-160 חניכים, מכל קיבוצי השמו"צ, לשנת שירות יוצאים כ9 חבר'ה אם אני לא טועה, ובינהם גיא מבית ניר. הקן היה במצב רעוע עד השנה, וכרגע אנחנו בהתחדשות. הקן כרגע מתחיל להתבסס, ובאמת שאני מאמינה שיגיע מצב שמס' החניכים בקן יכפיל את עצמו ב2, לפחות

 

[חזוז]

ד"א אלונה

יצא לי לעשות שיחה עם אסי במהלך הסמינר, הוא ממש גאה בכם שתדעי.

 

[Away from the sun]

חחחח אסי אדיר!

יצא מלך, הביא לי בופלות ומיץ מנגו[

] אחרי המפקד

 

[שלומית95]

טוב שככה

 

[חזוז]

ברוכה השבה!

מזל טוב לקיבוץ בית ניר שבאוגוסט יחגוג 50 שנה להיווסדו, קיבוץ עם הרבה כבוד ומורשת, המשיכו להצליח!

 

[שלומית95]

הידד למגשימים

 

[פורה]

ומי שלא?

אוקיי, לדעתי תתפתח פה שיחה ממש מוזרה ובטוח ארוכה משהו, אבל אני באמת חייבת לשאול מה דעתך בנושא- מה את חושבת על מי שלא מגשים, אבל כן רוצה להשאר בתנועה? (השאלה פתוחה לכל חברי הפורום!!)

 

[אמן סלע]

מז"א להישאר בתנועה בלי להגשים?

עצם זה שאת בתנועה, ואת מדריכה את מגשימה...את אולי לא מגשימה בגדול, בקיבוץ, אבל את עדיין מגשימה, וגם שנת שירות זו הגשמה..

 

[baraluf]

בהגשמה את מתכוונת לא לעשות יג'?

 

[פורה]

כל בוגר בתנועה שתשאלי יגיד לך

שהגשמה אמיתית היא בשנת שירות. מה שאנחנו עושים בקינים כתלמידי כיתה י"א, זה בקטנה.

 

[אמן סלע]

דווקא לא,

כל בוגר תנועה יגיד לך שההגשמה היא לא רק השנת שירות, היא גם העשייה בקינים ובייחוד העשייה בקינים, כי אולי עכשיו את רואה את זה כמובן מאליו שאת מדריכה לדו' כל השנה בלי תמורה ואת יוצרת חברת נעורים בקן שלך ואלה דברים שממש לא מובנים מאליו בחברת הנעורים שקיימת למשל בעיר בד"כ, זה משהו שהוא שונה במיוחד, בעיקר בגלל שבאמת עושים דברים בקן להבדיל מהנוער של היום שהמקס' שהוא עושה זה לקנות בגדים כל היום או לרדוף אחרי הצלחה כל הזמן. אם תקחי את זה ככה תביני שאת כבר מגשימה.

 

[פורה]

|זהירות!, חפירה בדרך|

אני ממש לא רוצה לפגוע, אני חושבת שהחשיבה שלך קצת נאיבית, יש הבדל גדול בין דברים שנאמרים לבין דברים שנעשים בפועל. אצלנו בתנועה, יש הרבה דיבורים (=סמינרים) ולדעתי קצת פחות ממש צריך עשייה. אני מתארת לעצמי שאת חושבת עכשיו: "אז מה הבעיה שלה? שתקום ותעשה!" אבל אם תחשבי על המשפט הזה טוב, תגלי שהדרך לעשייה בתנועה שלנו היא מאוד קשה, ואפילו יותר העשייה עצמה. נוהגים להראות לנו (המדריכים) שהדברים נורא קלים לביצוע, ע"י המשפט- "לא מוצא חן בעיניך- אז קום ועשה!" אבל מה שלא אומרים זה שבדרך, יתכן מאוד שלא יתנו לעשות. כן כן, תאמיני, אנשים מהתנועה עצמה. אני לא אפרט מקרים כי זה לא המקום, אבל אני יכולה להגיד שיש אפילו קצת צביעות בתנועה. זה מה שאני חושבת.

 

[אמן סלע]

כל מה שסיפרתי זה לא סתם דברים מופרכים...

אלה דברים שקוראים לי באמת, ואומרים לי אותם באמת, ואם תחשבי על זה, וכרגע לא מסתכלים על אנשים שבאים לפעולות בשביל הכייף אלא לאנשים שהתנועה זה קצת יותר בשבילם, תחשבי על הדרכה, על ריכוז ועדות, על שיחות שמתנהלות. האמת שההגשמה הפיסית[עשייה] בתנועה באמת לא משהו.

 

[חזוז]

אני חייב להגיד שאני לא מאמין גדול במושג הזה

יש משהו מאוד סופי במושג "הגשמה" ואני לא חותר במעשים שלי לסיום. אפשר להגיד שעצם העשייה היא ההגשמה אבל אני חושב שכל עוד משאירים אם המושג הזה בגדר אוטופיה וחותרים אליו, זה השימוש הנכון בו.

 

[abusername]

מסכים(איך עושים את הסמל הזה אין לי מושג)

 

[פורה]

התכוונתי

לאנשים, שבאים לקן בשביל לעבור פעולה פעם בשבוע למען הכיף שלהם, ללא כל כוונות לעשייה יתרה מזאת, אם אפשר לקרוא ל-לעבור פעולה עשייה.. (סליחה על הפלצנות.. יש פשוט מילים שמקצרות את המשפטים וזה נשמע יותר טוב...P

 

[שלומית95]

מה מפחיד ב"להגשים"? (מילה מפוצצת)

שלום אוהבת "מוזרה", ןבטח ארוכה, כי אני פטפטנית וכשזה מגיע לכתיבה.... וי וי וי.... חבל על הזמן. הגעתי לקיבוץ ועוד קודם לתנועה כי אילו היו הדברים שבשעתו היו - הדברים הנכונים לעשותם - ואני בשעתו חשבתי, ותסלחו לי על הדימוי: שאם כל אחד יטאטא לפני הבית שלו, הרחוב יהיה נקי! היום אני לא חושבת שזה מספיק. היום אני חושבת שצריך לצאת לקמפיינים שיבטיחו רחובות נקיים!!! לדעתי, עם כל השינוי בקיבוץ, עדיין זו צורת החיים שמבחינה חברתית מתקרבת ל"רחוב הנקי" שבדימוי שלי. ואפילו שיגידו..... ולעניין ה"מי שלא מגשים" - היום הקיבוץ, לפחות זה שלי - לא מגביל, מעכב, חוסם, מחייב, מפריע לחברים לעסוק במה שהם אוהבים ורוצים / להתפתח לכל כיוון. כך שזה לא בעיה להיות חבר קיבוץ. ומי שלא רוצה? שלא יהיה. השנים בשוה"צ הם משמעותיות. ולכן עדיף שימשיכו להיות חברי תנועה, גם אם לא מתכוונים להגיע לקיבוץ - אגב, מה ההנהגה של השוה"צ אומרת בנושא? הקיבוץ שאני מכירה היום, הוא יותר קהילה ופחות קיבוץ: אוכלים בבתים - אין יותר חדר אוכל, ולדעתי זה חבל. החינוך הוא משפחתי - הילד נמצא במסגרת החינוכית רק מספר שעות. ההורים מעורבים בחינוך. (אגב אני לא יכולה שלא לחזור ולהזכיר את הספר שכתבנו) בראיונות עם בני קיבוץ רובם הזכירו לטובה את הלינה והחינוך המשותף אבל... כהורים הם מעדיפים את הלינה המשפחתית. עוד משהו? כל טוב שלומית

 

[abusername]

אני חייב להגיד משהו בנושא..

אני לא מבין למה זה כל כך נורא שהקיבוצים מופרטים(הפרטת חינוך,אוכל...). זה נראה לי מאוד הגיוני שכל אחד יעשה בכסף מה שהוא חושב לנכון. הייתה לי שיחה עם איזהשהו קיבוצניק והוא אמר שהדבר הנורא בהפרטה שזה מגיע לשכר דיפרנציאלי בסופו של דבר(שזה לדעתי מעאפן בתמציתיות). אז אולי אפשר שהקיבוצים יופרטו באיזהשהי דרך שלא תגרור לשכר דיפרנציאלי(כי אני עד עכשיו לא מבין מה הקטע..)?

 

[פורה]

אוקיי,

לא ממש הבנתי מה זה דיפרנציאלי, אבל כן הבנתי שהפרטה זה דבר טוב, אבל עד גבול מסויים. אם יש יותר מדי הפרטה אז זה כבר מגעיל, ואם ההפרטה ברמה נמוכה ולא יותר מדי מורגשת- לדעתי אין בזה שום דבר רע..

 

[abusername]

שכר דיפרנציאלי זה משכורת שונה לכל אחד...

ולא.. אין לי בעיה שזה יופרט עד הסוף.. לדעתי זכותו של כל אדם לבזבז את הכסף איך שהוא חושב לנכון..