חיים כפולים
פפפ... לאט לך! לא כל הנוצץ זהב הוא ולא כל מה שמתאים לך מתאים גם לו. דברים דומים כתב בעבר גם סבבב. האמן לי, שגם אני הייתי רוצה לחיות חיים חופשיים בלי לעשות חשבון לאף אחד אבל התוצאה הסופית עלולה להיות, שאחיה "חיי כלב" ובסופו של דבר גם אסיים את חיי כך. יחד עם זאת אני בהחלט פתוח למי, שאני מרגיש, שאין לי סיבה לחשוש ממנו, ויודעים זאת רבים וטובים גם בפורום. אינני מתנגד להיחשף בפני המשפחה, אם אני יודע מראש, שהיא תבין ותתמוך. אבל למה טקס כל כך מרשים? לו הייתי מחליט, שהגיעה העת לגלות למשפחה, הייתי מעדיף, שהיוזמה תבוא מצידה: "נו, קשקוש! למה אתה לא מוצא מישהי להתחתן אתה?" - "טוב, תראי אמא יקרה! אני אוהב אותך מאוד אבל אני חייב לגלות לך סוד כמוס בתקווה, שתקבלי זאת בהבנה, כי אין ברירה. אני הבן שלך ואת אמא שלי ולעולם לא נוכל להיפרד. אני מרגיש, שאינני יכול להימנע ממשיכה לגברים, וכנראה אצטרך לחיות בדרך שונה במעט, מכפי שאת ואבא היו רוצים. הלוואי ניתן היה לשנות את זה, אבל כבר הוכח, שזוהי תכונה בלתי ניתנת לשינוי. אשתדל לכבד אתכם במיטב היכולת שלי אולם רק אל תציקו לי עוד בעניין זה". למען האמת מצב זה אינו דומה למצבי ולא את עצמי "שיחקתי" אלא כל אדם אחר, שאין לו המגבלות שקיימות אצלי. לעומת זאת להזמין את האחות ל"טקס" רב רושם בגני יהושע בכת"א או בכל מקום אחר? מדוע לא לתת לאמא או לאבא לגלות לאחים ולאחיות, שאני הומו? אתה יודע מה? לא מדחיק, לא מסתיר, לא מתוסבך (אולי מצטער מעט, שלא זכיתי למשפחה, ושאין לי זרע המשך, אבל זאת המציאות. גם יקרה, שזוגות נשואים אינם מסוגלים להוליד או ללדת ועליהם יהיה להתגרש או לבחור בחיי בדידות. זה לא רק עניין למשפחה. זה גם עניין לחברה ואינני מוצא עדיין בחברה ההומוסקסואלית סולידריות כה גדולה למצוקתו של הזולת. "אני רוצה רק בחור צעיר וחתיך, שיפנק אותי ויספק אותי ויהיה לי כבעל..." (ושוב: מבלי לפגוע בכבודך) וזהו. מדוע לא נתלכד גם יחד לאותם דברים, שמעבר למין? מדוע הלא נוכל להיפגש ביחד האווירה שונה במעט ואפילו באווירה דתית של שבת? ממש בזה הרגע סיימתי שיחה עם חנן - מנהל הפורום השכן - והזכרתי לו בערגה את החוויה, שהייתה לנו לפני כשנתיים באירוח המרשים במשך שתי שבתות שונות. לפני כשנה וחצי הציע רון במפגש "סיעור מוחין" הראשון אצל אסף וכן גם כאן בפורום להתארגן לקראת שבת משותפת. ההצעה שלו נמוגה ואף הוא נעלם לגמרי מהשטח. לאחרונה הציעה "יום" לקחת זאת על עצמה אולם הדבר היחיד, שלקחה עד כה, היה הצבע האדום לציון הגולש המצטיין/המתמיד של הפורום. אני אישית הצעתי זאת לראשונה אולם משראיתי, כי אחרים מנסים לארגן זאת, ירדתי מהר מה"סוס" והשארתי הבמה לצעירים. אינני חושב, שאני חייב "לדחוף" עצמי לכל מקום ובכל מקרה הבעתי את נכונותי לשתף פעולה ולתרום כפי יכולתי. משראיתי, שהדברים אינם "זזים" פניתי ביוזמה פרטית מע"ג פורום זה והצעתי לארח את הגולשים לסוכות. עד כה קיבלתי תגובה אחת של גולש, שביקש להתארח דווקא לראש השנה אולם לצערי הדבר לא אפשרי מטעמים, שכתבתי לו במסר אישי. הנה אני ממשיך כאן: לכל סוכות יש גם מוצאי סוכות ויש גם את שבת "בראשית" ושבת "נח" (אתה יודע למה נסמכה פרשת "נח" לפרשת "לך לך"? לומר לך, שאם לא נוח לך, אז לך לך...
). אז הצעה זאת נשארה בינתיים כיוזמה פרטית, ולאחר שזו תצא לפועל פעם ועוד פעם, אני בטוח, שבסופו של דבר הגרעין יתרחב לכדי מפגש גדול יותר. בקיצור: יש לנו עוד הרבה מה לעשות כדי לצאת מהתסביך ומהבדידות. השאלה היא, מה כל אחד מוכן לעשות למען האחרים ולא רק למען עצמו. כידוע "המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה". ברגע, שנתחיל לחשוב על אחרים, כל אחד יראה, שבהכרח יהיה טוב גם לו.
