שומר החומות. ../images/Emo104.gif
יצאנו אחרי חצות לירושלים...לתפילת סליחות. זו יוזמה חדשה של מפקד המחוז החדש שלנו. כנראה הרגל שרכש מתקופת כהונתו בעיר הבירה. היות ואני אוחז ברשיון נהיגה לאוטובוס אז בדיוק בדיוק סידרו לי להיות הנהג שלהם. ב02:00 היגענו לכותל..ירדתי עם כולם מהרכב.. מול הכותל נשאתי תפילה קטנה.. ואחר כך עוד אחת, אבל הפעם קצת יותר גדולה.. לאחר שמיציתי את קן תפילותי הנידחות..הסתובבתי קצת פה, קצת שם.. כשכל הזמן חיפשתי מישהו, או משהו שדומה לקפה.. חוץ מאברכים וכל מיני, לא היה שם זכר לקפה. היות ונותרו לי עוד 3 שעות תמימות עד לחזרה לת"א, עליתי לאוטובוס ונסעתי הלאה בתקווה למצוא קפה פתוח. נהג מונית הסביר לי שברחוב בית הילל יש בתי קפה ומסעדות הפתוחות 24 שעות. והוסיף שכדאי לי להחנות כאן היכן שאני עומד כי: "זה פה ממש ממול". מצאתי לי רחבה גדולה עבור האוטובוס וירדתי רגלי משוטט על אבני מדרכה הולנדית.. והנה לפתע מולי מסעדה קטנה המוכרת דוקא נקניקיות .. השעה קצת מאוחרת עכשיו מכדי לאכול נקיניקיות, חשבתי.. או מוקדמת מדי, תלוי איך מסתכלים על זה. וככה ישבתי על המדוכה מתלבט..כן נקניקיה? לא נקניקיה? מי ששכנעו אותי בסופו של דבר..היו דוקא שלושה כלבי רחוב שעמדו דיי קרוב למסעדה ספק ממתינים שאיזה סועד יזרוק לעברם חתיכת נקניקיה עסיסית.. ספק עומדים בתור לאותה מדוכה בדרכם להפוך לנקניקיה התורנית בתוך לחמניית אנג'ל חמה וטריה. עובדה...על שלט המסעדה כתוב בפרוש.."HOT DOG" החלטתי שקפה ומאפה יסדרו את עיניניי הבוערים.. תמורת 14 שקלים קיבלתי קפה גדול וקרואסון ריק ליד קובית שוקולד עם תווית של בית העסק. בחזרה נבהלתי נורא כי לא ראיתי את הרכב שהחנתי רק לפני חצי שעה .. מסתבר שהרחבה מיועדת לאיסוף האשפה של כל מקומות הבילוי באיזור.. וכך ערימה גדולה של אשפה כיסתה את הרכב שלנו..מזל שהשאירו לי את שביל הבריחה. אגב, באמצע ערימת האשפה עמד כלב רחוב שחור גדול..כלב לא מוגדר מה שנקרא.. כלב מעורב (מעורב ירושלמי) אשר דחף או ניסה לדחוף את אפו לתוך שקית אשפה מאד גדולה עם סמל M בתווך שלה..כנראה הריח שאריות של המבורגר בתחתית אותה שקית.. אולם בגלל הניירות, צלחות וסכו"ם החד פעמי היה לו קשה להגיע לאוצר.. מביטנו הצטלבו..היו לו זוג עיניים עגולות גדולות חומות מלאות נשמה..עיניים מדברות כאלה.. אבל אפילו אם לא היו מדברות..קראתי בקלות את המחשבות שלו.. זה היה משהו כמו :"אתה לא תפריע לי להגיע לפיסת ההמבורגר שלי..ואני לא אכרסם לך את הביצים, OK"? !!! OK. הוצאתי את הרכב שלי משם..לפני שריחות לא נעימים יידבקו לכל מיני מקומות.. ונסעתי מהר למקום המפגש כדי להספיק לתפוס תנומה קלה עד למועד החזרה.. לישון ממש לא הספקתי כי התחלתי לחשוב על כל מיני דברים שהדירו שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי. למשל חשבתי לעצמי: בגילי מה אני צריך את כל הבולשיט הזה? ועצמי השיב לי..תפסיק לקטר, תראה את זה כעוד חוויה נעימה.
אז חג שמח לכולם ומי ייתן שנזכה להיפגש כאן כל שנה, מדי שנה בשנה... בריאים אוהבים שלווים ומתוקים...בדיוק כפי שאנו כיום.
יצאנו אחרי חצות לירושלים...לתפילת סליחות. זו יוזמה חדשה של מפקד המחוז החדש שלנו. כנראה הרגל שרכש מתקופת כהונתו בעיר הבירה. היות ואני אוחז ברשיון נהיגה לאוטובוס אז בדיוק בדיוק סידרו לי להיות הנהג שלהם. ב02:00 היגענו לכותל..ירדתי עם כולם מהרכב.. מול הכותל נשאתי תפילה קטנה.. ואחר כך עוד אחת, אבל הפעם קצת יותר גדולה.. לאחר שמיציתי את קן תפילותי הנידחות..הסתובבתי קצת פה, קצת שם.. כשכל הזמן חיפשתי מישהו, או משהו שדומה לקפה.. חוץ מאברכים וכל מיני, לא היה שם זכר לקפה. היות ונותרו לי עוד 3 שעות תמימות עד לחזרה לת"א, עליתי לאוטובוס ונסעתי הלאה בתקווה למצוא קפה פתוח. נהג מונית הסביר לי שברחוב בית הילל יש בתי קפה ומסעדות הפתוחות 24 שעות. והוסיף שכדאי לי להחנות כאן היכן שאני עומד כי: "זה פה ממש ממול". מצאתי לי רחבה גדולה עבור האוטובוס וירדתי רגלי משוטט על אבני מדרכה הולנדית.. והנה לפתע מולי מסעדה קטנה המוכרת דוקא נקניקיות .. השעה קצת מאוחרת עכשיו מכדי לאכול נקיניקיות, חשבתי.. או מוקדמת מדי, תלוי איך מסתכלים על זה. וככה ישבתי על המדוכה מתלבט..כן נקניקיה? לא נקניקיה? מי ששכנעו אותי בסופו של דבר..היו דוקא שלושה כלבי רחוב שעמדו דיי קרוב למסעדה ספק ממתינים שאיזה סועד יזרוק לעברם חתיכת נקניקיה עסיסית.. ספק עומדים בתור לאותה מדוכה בדרכם להפוך לנקניקיה התורנית בתוך לחמניית אנג'ל חמה וטריה. עובדה...על שלט המסעדה כתוב בפרוש.."HOT DOG" החלטתי שקפה ומאפה יסדרו את עיניניי הבוערים.. תמורת 14 שקלים קיבלתי קפה גדול וקרואסון ריק ליד קובית שוקולד עם תווית של בית העסק. בחזרה נבהלתי נורא כי לא ראיתי את הרכב שהחנתי רק לפני חצי שעה .. מסתבר שהרחבה מיועדת לאיסוף האשפה של כל מקומות הבילוי באיזור.. וכך ערימה גדולה של אשפה כיסתה את הרכב שלנו..מזל שהשאירו לי את שביל הבריחה. אגב, באמצע ערימת האשפה עמד כלב רחוב שחור גדול..כלב לא מוגדר מה שנקרא.. כלב מעורב (מעורב ירושלמי) אשר דחף או ניסה לדחוף את אפו לתוך שקית אשפה מאד גדולה עם סמל M בתווך שלה..כנראה הריח שאריות של המבורגר בתחתית אותה שקית.. אולם בגלל הניירות, צלחות וסכו"ם החד פעמי היה לו קשה להגיע לאוצר.. מביטנו הצטלבו..היו לו זוג עיניים עגולות גדולות חומות מלאות נשמה..עיניים מדברות כאלה.. אבל אפילו אם לא היו מדברות..קראתי בקלות את המחשבות שלו.. זה היה משהו כמו :"אתה לא תפריע לי להגיע לפיסת ההמבורגר שלי..ואני לא אכרסם לך את הביצים, OK"? !!! OK. הוצאתי את הרכב שלי משם..לפני שריחות לא נעימים יידבקו לכל מיני מקומות.. ונסעתי מהר למקום המפגש כדי להספיק לתפוס תנומה קלה עד למועד החזרה.. לישון ממש לא הספקתי כי התחלתי לחשוב על כל מיני דברים שהדירו שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי. למשל חשבתי לעצמי: בגילי מה אני צריך את כל הבולשיט הזה? ועצמי השיב לי..תפסיק לקטר, תראה את זה כעוד חוויה נעימה.
