שוב שלום לכם!

[אמא של שירה היחידה]

שוב שלום לכם!

שמחתי לראות שאהבתם את הסיפורים הקודמים שהבאתי פה... אני נהנית לקרוא כאן מפעם לפעם.היום אהבתי מאוד את הסיפור על 'אליהו הנביא'. והנה סיפור שלי,אני מקווה לשרשר לכאן אח'כ עוד אחד או שניים. 'חריפותו של הפלפל' צנצנת של פלפל חריף,ושקית סוכר,הונחו זו לצד זו. הסוכר פתח פיו ברברבנות,ואמר לפלפל:" אני אהוב על כל בני הבית.גדולים כקטנים. הנה,לפני כמה דקות האמא הוסיפה אותי לעוגה שהיא אופה.הסבתא הוסיפה כפית ממני לתה,והילד זרה אותי על תותים. אתה,לעומת זאת-רק מעטים אוהבים לאכול ממך,וגם אז,הם לוקחים ממך טיפין טיפין." הפלפל ענה לו:" יום יבוא,ואוכיח לך כי תהילתך קצרת מועד,וחולפת". עברו מספר שבועות.והנה,יום אחד ניגשה האם אל המדף בו הונחו שני גיבורינו,לקחה בידיה את שקית הסוכר,ודחקה אותה אל אחורי המדף.הילד,ניגש ובקש לזרות סוכר על התותים,אך האם סירבה והשיבה:"רופא השיניים הזהיר אותנו שאם תמשיך לאכול סוכר,יהיו לך חורים נוספים בשיניים". הסבתא נכנסה למטבח,ונאנחה:"מעכשיו,סוכרזית.הרופא חושש שאם אמשיך להמתיק בסוכר,עוד אחלה בסכרת". "ואני,צריכה להמעיט בסוכר,כדי להצליח בדיאטה שהתחלתי היום"-אמרה בעצב האם. הפלפל,צעק לשכנו לשעבר,שהיה עכשיו רחוק מאחוריו:"רואה?-הזהרתי אותך שהתהילה שלך לא תימשך לנצח..." יש בעולם דברים רבים שהם פופולריים,אבל הפופולריות היא לאו דווקא מדד לטיב,ונוסחה לחיים בריאים גופנית או נפשית.

 

[אמא של שירה היחידה]

וסיפור נוסף שלי: ../images/Emo73.gif

'אילו לסבתא היו גלגלים' פעם בשנה,בשמיני לחודש השמיני,יורדת פיית המשאלות לקיים שלוש משאלות-אחת לכל בר מזל. מדוע אז?-משום שהספרה שמונה מייצגת גם את האינסוף,הנצח: העל טבעי. וגם לפני שנה בדיוק,כבכול שנה,הגשימה הפייה שלוש משאלות: 1-של אדם ששמעה אומר:"אילו היה כאן ליד ביתי נהר זורם,הייתי רוחץ בו בכל בוקר,בקיץ ובחורף". 2-של אשה שאמרה:"אילו היתה לי כאן גינת ירק,הייתי מקפידה לאכול שפע יירקות ופירות בכל יום ויום" 3-סבתא,שטענה כי :"אילו היו לי גלגלים,הייתי מבקרת בכל יום במקום אחר בארץ היפה שלנו". למחרת,התעורר האיש הראשון וגילה לייד ביתו נהר. האשה פתחה את חלונה בבוקר אותו יום,וגילתה גינת ירק,עשירה בפירות וירקות משובחים. ולסבתא-נכון-צמחו גלגלים... "השתמתשו הייטב בתשורות שקיבלתם.כי אם לא תשכילו להנות מהם ולנצלם,כעת חיה אאלץ לקחת אותם מכם".לחשה הפיה. רחץ האיש בנהר באותו יום.וגם למחרת.אך משבוע לשבוע,הזניח את מנהגו החדש בתירוצים שונים:היום קר במיוחד,למחרת ראשו כאב עליו,וביום אחר הזמן היה קצר מכדי לדחוס לסדר היום רחצה. אכלה האשה סלט גדול ובריא באותו יום,למחרת טעמה מעט מהפירות,אך משבוע לשבוע קטפה פחות ופחות פירות וירקות,ואף הזניחה את הטפול בגינה הפוריה שקבלה,עד שהגינה ייבשה לגמריי. והסבתא?-היא נסעה באותו יום בו קיבלה את גלגליה לקצה הארץ. למחרת נסעה לקצה השני.והתמידה לבקר בכל מקום בו אווה ליבה."החיים קצרים"-אמרה."אם לא אנצל את הזמן שנותר לי,כבר עתה,ואתמהמה-מי יידע מה יילד יום?.אולי מחר או בעוד חודש לא אוכל להספיק ולראות את כל אותם מקומות יפים ואנשים מעניינים שתמיד רציתי לפגוש". חזרה הפיה,כעבור שנה תמימה. בצער רב נאלצה לגנוז את הנהר הזורם. את הגינה,לא היה עליה לקחת-זו מזמן כבר נעלמה ואיננה... רק את הסבתא,החכמה,השאירה עם גלגליה-שכן,זו השכילה להשתמש הייטב במתנה שקיבלה ממנה... ______________________________________________________________ פעמים רבות אנחנו אומרים כי:'אילו רק הייתה לנו חנות של ירק אורגני קרוב לבית,היינו קונים אך ורק ירק שכזה'.או:'אילו רק הייתה לי עוד שעה ביממה,הייתי מבלה יותר עם הורי\בני'.וכו'. אך לרוב,אילו הדברים היו באמת גבוהים בסדר העדיפויות שלנו,היינו מוצאים את האפשרות לבצע אותם,ללא קשר כמה הם קרובים לביתינו,או נוחים לביצוע.

 

[perhay]

../images/Emo51.gif אמא של שירה היחידה!

השתמשת במוטיב של משאלות בצורה יפה מאד! גם הסיפור של חריפותו של הפלפל הוא יפה ומציאותי בו זמנית. בשני המקרים, לדעתי, הייתי מסירה את המוסר השכל. הוא משתמע מהסיפור. המשיכי ליצור ולשתף אותנו!

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה רבה!

אני אביא משלים נוספים בעתיד.

 

[שחרזדה האחת]

שלוש משאלות- סיפור נוסף

פעם אחת יצא אליהו הנביא לטייל ברחובות העיר, עוד הוא מטייל ראה שלושה גברים עומדים ומשוחחים ביניהם, עמד בצד והקשיב לשיחה. הראשון אמר: אילו הייתי עשיר הייתי תורם הרב כסף לצדקה ותומך בעניים. השני אמר: אליו הייתי חכם הייתי פותח בית מידרש ומלמד ילדי עניים בחינם. ואילו השלישי אמר: ואני רוצה להיתחתן עם אשה טובה, אשת חייל. התקרב אילהם אליהו הנביא ואמר להם: תסלחו לי , אנ הקשבתי לשיחה שלכם ואני יכול להגשים את המישאלות שלכם, הוציא מכיסו מטבע, הושיט לראשון ואמר לו: שים מטבע זה במגירה והיא תתמלא בכסף. לשני, הוא נתן קלף , שהוציא מכיסו, הושיט לו ואמר: שים קלף זה מתחת לכרית ובבוקר תדע את כל התורה. לשלישי נתן טבעת זהב ואמר לו: רואה שם בית עם דלת ירוקה, ? גש לשם, דפוק בדלת, תפתח לך בחורה צעירה, בקש ממנה כוס מיים, דבר איתה, והשאר יסתדר. הלכו כל אחד לדרכו. הראשון ראה בבוקר מגירה מלאה בכסף, ככל שהוציא התמלאה שוב. תחילה הוא אכן תרם לעניים , אבל לאט לאט הפסיק, בנה ארמון מפואר, החזיק שומר וכל מי שבא היה צריך לעבור דרכו. לעניים לא היתה דריסת רגל בארמון זה. השני , קם בבוקר, התפלל כהרגלו, ופתאום שם לב שהוא מבין את כל הכתוב, כל הפרושים על בוריים.פתח בית מדרש והחל ללמד ילדים, תחילה קיבל גם ילדי עניים אך בהמשך לימד ררק מי שידו היתה משגת לשלם. גם הוא בנה בית מפואר והציב שומרים בפתח. השליש עשה כאשר נאמר לו, דפק בדלת, ביקש מיים, נתנה גם ארוחה, החלו לשוחח ולבסוף נישאו. עברו כ5 שנים, אליהו הנביא החליט ללכת לבדוק מה עשו במתנות שלו. לבש בגדי עניים והלך ודפק על דלת האיש הראשון, פתח לו הדלת השוער, ואמר לו: מה רצונך ? ענה: רעב וצמא אני, באתי מדרך ארוכה ומבקש אני לנוח מעט. ענה לו השוער: לך מפה, לא בית תמחוי פה ולא אכסניה לעניים וטרק לו הדלת. דפק שנית ואמר: אמור לבעל הבית , שהאיש שנתן לך מטבע לפני 5 שנים רוצה אותה בחזרה. הלך השוער לבעל הבית ואמר לו. זה צחק ואמר: מה זה מטבע אחד לעומת כל העושר שלי? הלך לאותה מגירה וראה המטבע תקועבה בפינת המגרה, הוצי ונתן לאיש המחכה בחוץ. לא עבר זמן רב והאיש ירד מנכסיו ולאט לאט חזר להיות עני אף יותר מאשר קודם. הפעם לקח עימו ילד קטן, הלביד בבגדים בלויים, והלכו יחד לבית האיש השני, גם שם חזר הסיפור על עצמו, סירבו לקבל את הילד לבית המידרש, ואליהו ביקש את הקלף, לא עבר זמן רב וכל התורה נשכחה ממנו, התמידים עזבו אותו והיה עני ביותר. לבש אליהו הנביא בלויי סחבות, ליכלך עצמו והלך לבית השלישי. דפק בדלת, פתחה לו אישה ,ובמאור פנים שאתה לרצונו. אמר באתי מדרך רחוקה, צמא ורעב אנוכי ואין בכוחי להמשיך., ברוך בואך בצל קורתי, אמרה האישה, בוא היכנס, הביאה לו קערה לשטיפת ידיים, הגישה לו את מנת האוכל של עבעלה ואף נתנה לו מבגדי בעלה ללבוש לאחר שהיתרחץ. לאחר שגמר הכל הכניס אותו לחדר שלהם שינוח ויצא מהבית לחכות בחו לבעלה. כששב בעלה וראה אותה יושבת ומחכה לו מחוץ לבית ,שאלף מדוע את בחוץ בשעה כזאת ולא מחכה לי בבית כמידי יום ביומו? אמרה האישהף אלך זר נמצא בבתינו,והוא ישן במיטה ולכן אני בחוץ. אשת חייל את אישתי. טוב עשית שנתת לו לנוח מעמל הדרך. נכנסו שניהם הביתה בשקט, לאחרים זמן מה התעור האיש ואמר להם, אני הולך אבל קודם אני רוצה לברך אותכם. שב עימנו,לשתות תה, ואחר תלך. ישב אליהו הנביא , שתה עימם תה שוחח מעט ואמר לבעל: אני הוא האיש שנתן לך את הטבעת, רואה אני שאכן התחתנת עם אשת חייל. הוצי מכיסו הקלף והמטבע ונתן אותם לבעל ואמר לו: עכשיו תהיה גם עשיר וגם חכם. ואכן התעשר ונהיה חכם גדול , אבל אף פעם לא שחכ לתרום לצדקה ולתמוך בנזקקים.

 

[perhay]

איזה סיפור יפה! תודה לך שחרזדה!