אורחת זמנית
New member
שוב פעם אני
למעשה הכאב שלי הוא כאב נפשי בכל הנוגע לעורכי דין חוזה וכו.... זהו דבר שכן עשיתי לפני שהוא עזב וזה היה התנאי כי אם לא ההינו חותמים על חוזה של מזונות לילדים לא ההיתי נותת לו ללכת וכן ההיתי משתמשת עיקוב יציאה מהארץ. ולכן חייבת לציין שהבעיה היא כרגע לא כל כך גרועה מבחינה כלכלית למרות שאני לא יוצאת כל כך טוב אבל לא זו הבעיה מאמינה בכוחותי וברור לא מתיאשת כן אני הנדסאית אבל בלי עבודה כי נתתי את הזמן שלי למשפחה אבל היום אני הולכת על משק בית ומרגישה אחלה עם זה יודעת שזה זמני עד שהבת הקטנה תגדל והילדים יעברו את הזעזוע הכאב קיים הבדידות קיימת וסתם כזה להיות עם עצמי 24שעות על 24 שעות כבר נמאס. נכון אני אולי מרגישה כקורבן למצב אבל יכולה להגיד שהמצב הוא קיים ואין לי אפשרות לצאת ממנו כך מהר אבל להגיד לכם אני גם כועסת על עצמי למה לא יכולה להגיד לעצמי דאייייייייייי זה לא הסוף של החיים תרימי את הראש וצעדי קדימה כן אני עושה את זה כל בוקר אבל אשקר אם אומר שלא כואב לי כואב לי המון ולמרות זאת אני ממשיכה עם החיים ואיך עונים לילדים ששואלים נו אמא אבל למה אבא אמר ששהוא נוסע ורק הולך להביא הרבה כסף. ואמא למה אבא אוהב אותה יותר ממך מה עושים עם חגים שאכן אנחנו לבד כן אני מזמינה המון בבית אבל בא נהיה דוגרים עולה לי יקר להזמין כל הזמן מה אני רוצה? לא יודעת מה שכן וברור לי זה שטוב לי לכתוב לחברה שקוראים אותי וכן מגיבים ואולי זו הטרפיה למרפא הנפשי שלי צדקתי כשאמרתי לעצמי שאני חייבת להמשיך לחיות כאן בארץ כי יודעת אני שכן אני מצאתי את המשפחה אוהבת אותכם
למעשה הכאב שלי הוא כאב נפשי בכל הנוגע לעורכי דין חוזה וכו.... זהו דבר שכן עשיתי לפני שהוא עזב וזה היה התנאי כי אם לא ההינו חותמים על חוזה של מזונות לילדים לא ההיתי נותת לו ללכת וכן ההיתי משתמשת עיקוב יציאה מהארץ. ולכן חייבת לציין שהבעיה היא כרגע לא כל כך גרועה מבחינה כלכלית למרות שאני לא יוצאת כל כך טוב אבל לא זו הבעיה מאמינה בכוחותי וברור לא מתיאשת כן אני הנדסאית אבל בלי עבודה כי נתתי את הזמן שלי למשפחה אבל היום אני הולכת על משק בית ומרגישה אחלה עם זה יודעת שזה זמני עד שהבת הקטנה תגדל והילדים יעברו את הזעזוע הכאב קיים הבדידות קיימת וסתם כזה להיות עם עצמי 24שעות על 24 שעות כבר נמאס. נכון אני אולי מרגישה כקורבן למצב אבל יכולה להגיד שהמצב הוא קיים ואין לי אפשרות לצאת ממנו כך מהר אבל להגיד לכם אני גם כועסת על עצמי למה לא יכולה להגיד לעצמי דאייייייייייי זה לא הסוף של החיים תרימי את הראש וצעדי קדימה כן אני עושה את זה כל בוקר אבל אשקר אם אומר שלא כואב לי כואב לי המון ולמרות זאת אני ממשיכה עם החיים ואיך עונים לילדים ששואלים נו אמא אבל למה אבא אמר ששהוא נוסע ורק הולך להביא הרבה כסף. ואמא למה אבא אוהב אותה יותר ממך מה עושים עם חגים שאכן אנחנו לבד כן אני מזמינה המון בבית אבל בא נהיה דוגרים עולה לי יקר להזמין כל הזמן מה אני רוצה? לא יודעת מה שכן וברור לי זה שטוב לי לכתוב לחברה שקוראים אותי וכן מגיבים ואולי זו הטרפיה למרפא הנפשי שלי צדקתי כשאמרתי לעצמי שאני חייבת להמשיך לחיות כאן בארץ כי יודעת אני שכן אני מצאתי את המשפחה אוהבת אותכם