שוב סגריר
ולחיפאים סגריר בנשמה בנוסף לשמים. לא שזה פחות סגריר אצל כל ישראלי גאה מחוץ לעירו של מצנע מיודענו. כישראלים אנו מתחילים להתרגל ליום שאחרי התופת ברחובות, שאם לא כן ישתבשו אורחות חיינו במדינה בה אנו חיים ולאן נגיע? השאלה אם נכון הוא הדבר, להרים ראש ולהסתכל הלאה כאשר כמובן שמים את הפיגוע שעברנו ואת אחרים שכמותו בפזה של "היה, עבר, עצוב, אבל ממשיכים" או שמא מתחילה כאן מגמה "זוחלת" של אטימות לב ואולי התרגלות למצב קיים, כאשר סף הזעזוע שלנו נאטם לאיטו ומכהה חושיו? כעם-לאן פנינו? קרפד ישמח לתגובותיכם המלומדות.
ולחיפאים סגריר בנשמה בנוסף לשמים. לא שזה פחות סגריר אצל כל ישראלי גאה מחוץ לעירו של מצנע מיודענו. כישראלים אנו מתחילים להתרגל ליום שאחרי התופת ברחובות, שאם לא כן ישתבשו אורחות חיינו במדינה בה אנו חיים ולאן נגיע? השאלה אם נכון הוא הדבר, להרים ראש ולהסתכל הלאה כאשר כמובן שמים את הפיגוע שעברנו ואת אחרים שכמותו בפזה של "היה, עבר, עצוב, אבל ממשיכים" או שמא מתחילה כאן מגמה "זוחלת" של אטימות לב ואולי התרגלות למצב קיים, כאשר סף הזעזוע שלנו נאטם לאיטו ומכהה חושיו? כעם-לאן פנינו? קרפד ישמח לתגובותיכם המלומדות.