שוב, מעט מוקדם....

[Tomer 123]

שוב, מעט מוקדם....

אבל בימים האחרונים ההצבעה במילא היתה נמוכה... אז למה לבזבז זמן? הנה הוא, בצעדי ענק: בית ג' - מצעד הגשש והמערכונים הם...

המערכון הכי ארוך של הגששים, וגם הלהיט הכי גדול מתוך "כוסות רוח", התכנית האחרונה: חתונת הדמים

המערכון הביקורתי של דני רווה, שפוגע בול ומצחיק עד דמעות: המשמר האזרחי

בעיני, מערכון פשוט מצחיק בטירוף, ובכלל מערכון שכתוב נפלא (ע"י דן בן אמוץ) ושנתן לנו כמה פנינות בלתי נשכחות: שוק הספרים

ושוב קישון, הפעם עם מערכון שלו שעבר גלגולים רבים: מבצל ירוק, דרך צמד השמוליקים (רודנסקי וסגל), ועד אפילו דז'יגן ושומאכר. בגרסה של הגשש, יוסי בנאי עיבד את המערכון לסיטואציה אופיינית לגששים (במקור זה היה אינסטלטור, ומאוחר יותר שען), ונתן לנו את המוסך

עוד מערכון נוקב מאוד, שעוסק ישירות בפוליטיקה ובסאטירה ישירה: המצילים של ש"ס אמנם בית לא קל, עם כמה וכמה תותחים, אבל זה לא תירוץ...יש לכם שבוע, ובהצלחה

 

[Yuvalenko]

הבחירה שלי ../images/Emo26.gif

באמת לא קל הפעם, ממש הרסת לנו ת'הפסקה!

אני בוחר.. ב.. חתונת הדמים.

מי שלא הלך לראות כוסות רוח בהופעה, פשוט לא ראה גשש מעולם. זה (היה) חדיש, מעניין, מצחיק, קורע.. אי אפשר שלא להתפקע מכל מערכון ומערכון שם. אחת הסיבות העיקריות שבחרתי בזה.

 

[גם אני קריזה]

ראיתי את כוסות רוח בהופעה.

זאת היתה ההופעה היחידה של הגשש שראיתי בלייב ולא בטלויזיה. זוכרת כאילו זה היה אתמול: קניתי לחבר שלי דאז כרטיסים מתנה ליומולדת ונסענו עד ת"א, לבית החייל, לראות אותם. בניגוד לרבים אחרים, אני נוטה לחבב חלק מהמערכונים בכוסות רוח. אני חושבת שבגלל שכשאני שומעת את המערכונים, עולות לי תמונות מהבמה. ים, שמיים ועיניים ציפורים על המזגן...

 

[Tomer 123]

כוסות רוח

אמנם לא ראיתי על הבמה...אבל הגרסה בקלטות וידאו די קרובה למציאות נדמה לי.... לדעתי זו תכנית מצוינת, והיא נקטלת הרבה כי היא קצת שונה מהקודמות לה. בתכנית הזאת רואים שיוסי בנאי התבשל טוב אחרי שנים של כתיבה, וכאן הוא כבר כתב מערכונים ממש מורכבים ובנויים טוב, עם עלילה חזקה ובדיחות מצוינות. אמנם היה קצת ניסיון להחזיר דמויות מהעבר (ד"ר ליכטיק, רפי ואהרון, חכם מדרכי איזק ומסייה לוי, ציגלה ופיקסלה), אבל עם עדכונים הכרחיים למציאות של 1991. אחרי הכל, אנחנו כבר לא בשנות ה 70, ונראה לי שבתכנית הזאת בנאי והגשש הפנימו את זה, וכתבו מערכונים עם קווים אופייניים למציאות של אז ("הרוסים באים" עם מלחמת המפרץ והעלייה מרוסיה, "ילד יצירתי" עם דור שנות ה 90 והמריבות שלו עם ההורים, "משיח דופק בדלת" על הפוליטיקה וההשתלטות על המפלגות החרדיות) בקיצור, "כוסות רוח" היתה תכנית מצוינת, ורק בגלל השוני שלה והאופי העדכני יותר של המערכונים, הם לא הספיקו להפוך לקלאסיקה (אבל זה כולה 14 שנה...תנו קצת זמן...)

 

[האגס 1]

התוכנית היא משנת 1992

(ז"א שעברו רק 13 שנה מאז

) אני זוכר את זה בבירור כי בדיוק הייתי אז בסוף י"ב

 

[Tomer 123]

טעות

הצגת הבכורה היתה באוגוסט 1991 היא פשוט רצה במשך לא פחות משנתיים וחצי (!) ככה שמאוד הגיוני שראית אותה ב 92

 

[האגס 1]

הפעם הבחירה שלי קלה

'שוק הספרים'. מערכון שלא רק שכיף לצטט ממנו, המסרים החברתיים הסמויים שיש בו רלוונטיים עד היום, והם אפילו צורמים יותר - מה שהופך את המערכון ליותר ויותר חזק. זהו גם אחד המערכונים הראשונים שנתנו לגיטימציה לקללות ("חנות לתחתונים - בוטיק התחת"...) ועשה זאת בלי לדרת נמוך. בשביל לשמור על הגבול הדק הזה צריך כשרון ואינטיליגנציה פנומנליים. 'חתונת הדמים' אומנם מצחיק, אבל כשהוא נעשה המרכיבים שלו כבר היו מוכרים אצל הגששים - מפגש בין מזרחיים לאשכנזים ברמה הסטיריאוטיפית ביותר, פערי מנטליות ופערי דורות, וגם סאטירה על רמת החיים הראוותנית והתחרותית ("אם הבן של הקבלן ונטורה התחתן באולמי 'ששון' - הבן של מחרקה ייתחתן באולמי 'בונבון'"). מצחיק, אבל איכשהו יש תחושה שכבר שמענו את זה במקום אחר, ושזה מיחזור של חומרים ישנים. אומנם כל השאר גם כן חזקים גם מבחינת הצחקה וב=גם מבחינת מסרים חברתיים או אפילו פוליטיים - אבל 'שוק הספרים' מעביר כל זאת בצורה הכי הכי טובה מבין כולם.

 

[Yuvalenko]

כל כך לא מסכים איתך... תרשה לי, כן?

פשוט הדברים שאמרת לגבי חתונת הדמים... מה אני אגיד לך.. עשו לי צמרמורת בתוך הלב..

אני חושב שלא רק שהבדיחות היו חדישות ומתאימות לתקופה, שזה היה חידוש מרענן אצל הגשש, אפילו שרוב ההומור שלהם מתבסס על דברים שלא פג תוקפם לעולם, בנוסף הם פגעו בול באותן סטריאוטיפים חברתיים שייתכן שהכי קל לצחוק עליהם, אך עדיין - אותי זה הכי הצחיק, אם אפשר להשוות בין המערכונים, ירום הודם.

אבל מה, זה עניין של דיעה, מה אנחנו מתווכחים פילוסופית על זה......

 

[האגס 1]

אבל אומרים לך הכל עליו!!! ../images/Emo8.gif

 

[Yuvalenko]

גם ההליקופטר עלי! ריקדייייי...

 

[גם אני קריזה]

אני נאלצת להסכים עם האגס.

שמעתי עכשיו שוב את חתונת הדמים. יש שם בדיחות שאיפלו בזמנו כבר היה להן זקן אורך (אבא שלי? אח שלו? בן שלו!).

 

[גם אני קריזה]

מה, לפני זה לא היו קללות במערכונים?

 

[shab669]

אנד דה אוסקר גוז טו ../images/Emo26.gif

אחרי וויכוחים קשים (או צמיגיים...טיפה חמישיה) עם זוגתי שתחייה בחרנו פה אחד (הפה שלה...) ב...... חתונת הדמים

מערכון שיותר מכל מזכיר לי את חיי שלי (פולני ברמ"ח איברי) ומשפחתה של המותק (עיראקים מעירק). כל מילה במערכון חקוקה בסלע.

תאמר לי, עצמאותה...זה סופי ?

כמה חדרים ? 3.5 , בטח סגרו מרפסת....

 

[royfr]

אוי ואבוי, איזה בית זה ?

זה כמו להגריל בטניס בסבוב ראשון את פדרר נגד רודיק...... תותחים גדולים באותו בית. אני מת על חתונת הדמים, ועל המצילים של ש"ס (אתה תתן לי להחליט מה מגעיל לי, ומה מגדיל לי). אבל אם מדברים על צטוטים - המערכון הראשון שלמדתי לצטט ממנו, היה שוק הספרים - וזאת הבחירה שלי הפעם.

 

[D o r o t h y]

הפעם גם אני משתתפת../images/Emo70.gif

נו, אין ספק. שוק הספרים הוא המערכון שלי. הוא לעולם לא מפסיק להצחיק אותי (וחבר'ה, אנחנו מדברים על ה-מ-ו-ן שנים). תאסוף ג'וקים, אסטודהרמנקנוהו, וכמובן"המוציא דבר קללה מפיו, ינעל אבי-אבי- אביו". זו הבחירה שלי.

 

[החטא והשופטת]

מסתמן נצחון לשוק הספרים.

תספור טוב את כל הדפים, תבדוק שלא רימו אותנו.

 

[D o r o t h y]

אחותי../images/Emo70.gif

"קח תספור ת'עמודים, תראה שלא רימו אותנו" (כמובן שיש דגש ב-פ' של התספור.)

 

[Oren G]

איזה בית מוות..

קרעת לנו ת'לב

לאחר התחבטויות קשות עם עצמי בין מוחרקה (המערכון הכי אהוב על אמא שלי), אפרשה (המערכון הכי אהוב על אבא שלי),והספרים.. אני הולך עם אבא הפעם : המשמר האזרחי

 

[א ב ג ד ה ו מנחם]

שלשום אמרת לי אתמול... ../images/Emo123.gif

אתמול אמרת לי היום - היום אתה אומר לי מחר

 

[Tomer 123]

ומזה אני מבין....

שבחרת בשוק הספרים?