שוב החרדה הזאת
לפני כמה ימים עלה כאן הנושא של יוגה וכתבתי שאני מתרגלת יוגה כבר 8 שנים אם כי לא ברציפות ולא ממש בהתמדה. מה שלא סיפרתי כאן עדיין הוא שאני גם מורה ליוגה. עשיתי קורס מורים לפני כ-5 שנים. רק שלצערי נכון לעכשיו אני מורה ליוגה רק על הנייר. והחרדה החברתית הזאת, היא גורם עיקרי לכך. חזרתי עכשיו מארבעה ימים של נופש יוגה מדהים וכמו איזה אות, פתאום אני רואה באחד הפורומים מודעה "דרושה מורה ליוגה בראשון". כזכור, לפני קצת יותר מחודש עברתי דירה מתל אביב לראשון. והנה, יש לי הזדמנות סוף סוף לעשות משהו שאני אוהבת. אבל כמעט מיד ביטלתי את הרעיון. אבל התגובה האוטומטית שלי היא כמובן מתוך פחד. כי מבחינה מעשית אין לי שום סיבה לא להיענות למודעה הזאת. יש לי תעודת הוראה, כבר יצא לי בעבר ללמד פה ושם, גם אם לא באופן מסודר וקבוע, אני כן לימדתי בעבר ובכל מקרה אם אני לא בטוחה, יש לי עדיין את החוברת של הקורס מורים שבה יש הוראות איך ללמד מתחילים. החרדה שלי היא בעיקר מללמד מתחילים. השיעורים שאותם לימדתי, היו שיעורים לתלמידים שכבר מתרגלים ומכירים את היוגה אז זה היה יחסית קל. החשש הוא ללמד אנשים שמעולם לא תירגלו ומתחילים מאפס. איך להסביר, איך להראות את התרגילים ובכלל מאיפה מתחילים.. אני יודעת שהדרך היחידה להתגבר על הפחד זה פשוט "לקפוץ למים" אבל הפחד... גם מעצם התקשורת עם אנשים שכרוכה בהוראה. אמנם זה יחסית יותר קל מהוראה "רגילה", כלומר הוראת יוגה זה לא כמו לעמוד מול כיתה בבית ספר או להרצות באוניברסיטה. פעם אפילו אמרו לי שזה שאני שקטה ולא מדברת הרבה זה דווקא ייתרון ביוגה. ועדיין יש לי את החשש הזה. ומצד שני אני לא רוצה לתת לפחד לגרום לי לפספס הזדמנות. מישהו כאן התנסה בסיטואציה דומה והתגבר עליה? אשמח לקרוא מה שאתם חושבים.
לפני כמה ימים עלה כאן הנושא של יוגה וכתבתי שאני מתרגלת יוגה כבר 8 שנים אם כי לא ברציפות ולא ממש בהתמדה. מה שלא סיפרתי כאן עדיין הוא שאני גם מורה ליוגה. עשיתי קורס מורים לפני כ-5 שנים. רק שלצערי נכון לעכשיו אני מורה ליוגה רק על הנייר. והחרדה החברתית הזאת, היא גורם עיקרי לכך. חזרתי עכשיו מארבעה ימים של נופש יוגה מדהים וכמו איזה אות, פתאום אני רואה באחד הפורומים מודעה "דרושה מורה ליוגה בראשון". כזכור, לפני קצת יותר מחודש עברתי דירה מתל אביב לראשון. והנה, יש לי הזדמנות סוף סוף לעשות משהו שאני אוהבת. אבל כמעט מיד ביטלתי את הרעיון. אבל התגובה האוטומטית שלי היא כמובן מתוך פחד. כי מבחינה מעשית אין לי שום סיבה לא להיענות למודעה הזאת. יש לי תעודת הוראה, כבר יצא לי בעבר ללמד פה ושם, גם אם לא באופן מסודר וקבוע, אני כן לימדתי בעבר ובכל מקרה אם אני לא בטוחה, יש לי עדיין את החוברת של הקורס מורים שבה יש הוראות איך ללמד מתחילים. החרדה שלי היא בעיקר מללמד מתחילים. השיעורים שאותם לימדתי, היו שיעורים לתלמידים שכבר מתרגלים ומכירים את היוגה אז זה היה יחסית קל. החשש הוא ללמד אנשים שמעולם לא תירגלו ומתחילים מאפס. איך להסביר, איך להראות את התרגילים ובכלל מאיפה מתחילים.. אני יודעת שהדרך היחידה להתגבר על הפחד זה פשוט "לקפוץ למים" אבל הפחד... גם מעצם התקשורת עם אנשים שכרוכה בהוראה. אמנם זה יחסית יותר קל מהוראה "רגילה", כלומר הוראת יוגה זה לא כמו לעמוד מול כיתה בבית ספר או להרצות באוניברסיטה. פעם אפילו אמרו לי שזה שאני שקטה ולא מדברת הרבה זה דווקא ייתרון ביוגה. ועדיין יש לי את החשש הזה. ומצד שני אני לא רוצה לתת לפחד לגרום לי לפספס הזדמנות. מישהו כאן התנסה בסיטואציה דומה והתגבר עליה? אשמח לקרוא מה שאתם חושבים.
