שוב אני שואלת

סנדרה ב

New member
שוב אני שואלת

כי אני חדשה פה, והייתי רוצה לדעת יותר על המשתתפים בפורום... האם רוב הכותבים פה הם גרושים? ומה טווח הגילאים, פחות או יותר? והאם יש הרבה קבועים ומעט "רק עברתי פה"...? ואולי זה בעצם לא משנה, ואם אשאר פה, אבין בעצמי איך העסק מתנהל.... ושאלה אמיתית : בהנחה שאני אסיים את נישואי , על מנת לחיות עם גבר בו אני כל כך מאוהבת, שיש לי הרגשה שאם לא אעשה זאת,אחמיץ את אהבת חיי הבוגרים, איך אני מספרת לילדים שלי עליו?????? איך אומרים לילד שאמא שלו אוהבת גבר אחר יותר מאת אבא ?????.
 

רו נה

New member
בוקר טוב

רוב המשתתפים גרושים ויש גם רווקה שהגבר שאיתה גרוש. טווח הגילאים אם אינני טועה נע בין 30 ל-50. אנשים באים והולכים, אם נעים להם -נשארים.. אני לדוגמא כותבת כאן בערך חודש, אך לפני כשנה הייתי באזור זמן ממושך יותר. אוהבת את הפורום הזה בעיקר ובגלל האנשים, החום והתמיכה. אני מציעה לך לפנות לגישור כדי לכלכל את מעשיך בתבונה ולעשות את תהליך הפרידה בדרך שתקל עליך, על ילדיך ועל בעלך. אינני יודעת אם בארץ בה את נמצאת קיימים מגשרים מומחים. בכל מקרה מצרפת לך כאן קישורים לאתרים של גישור.
 

s h o o s h a

New member
תשובה אמיתית

חושבת שאת מהמרת בעצם המחשבה על פירוק המשפחה הקיימת לטובת משהו מאד ערטילאי ובלתי ידוע בעליל. נפגשת עם הבחור פעמיים!!! נשגב מבינתי מתי הספיקה לצמוח לך אהבה ברמות ובדרגות שאת מתארת??? רוצה לנסות? קחי לך חודש-חודשיים "חופש" ממשפחתך שם (חופשת מולדת) ובואי לכאן. בדקי את רצינות כוונותיו, (האם יעזוב את ביתו ומשפחתו במקביל?) בדקי את רצינות תחושותייך (למרות שגם חודש-חודשיים הם מעט מאד זמן) ואולי, רק אולי, תוכלי לחשוב עם עצמך האם את באמת רוצה לעשות צעד כל כך גדול את הלא נודע? נראה לי, נקרא לי מאד לא טוב, מאד לא נכון, אבל, אלו הם חייך ורק את אחראית על הקורות אתם. בהצלחה
 
השאלה האמיתית

מאחר שאת בחו"ל ויש סיכוי סביר שתצטרכי לעזוב את ילדיך בשביל לחיות עם גבר אחר בישראל, השאלה היא: "איך מספרים לילדים שהם חשובים לאמא שעוזבת אותם".
 
להיכן את רצה?

גרה בחו"ל..נשואים טובים בהחלט לא אומללים. יש משפחה. יש חיים. ואת ..את רצה לפרק משפחה על סמך רגשות שיש לך..שתי פגישות. עולה על דעתך שההוא האהוב אומר לך דברים שאת רוצה לשמוע? מהיכן את בטוחה שהוא יפרק את משפחתו בשבילך.. חשבת על הילדים שלך? הילדים שלו.. יש כאן אהבה טרנסאטלנטית..הכל ניראה ונישמע מרגש..נהדר..אך שתרדו על הקרקע..למציאות..האם האהבה הזו כלכך חזקה שתחזיק מעמד שנים? אישית בלי לשפוט לדעתי גבר נשוי שבוגד באישתו ואישה שבוגדת בבעלה מועדים לפורענות. עשיתם זאת פעם אחת..מי אומר שלא יעשה זאת שוב..שאת תהיי איתו... נורא נחמד וטוב לאגו שאשה עוזבת משפחה למענו.. חכי...בדקי לעומק..ואז תעשי את הצעדים שלך.
 

ophra

New member
נעים מאד... ../images/Emo13.gif

באופן פרטי לחלוטין: אני עפרה, גרושה מזה שלוש וחצי שנים בת 35, אמא לשני גורים אני מניחה שאני מה"קבועים" אם כי בזמן האחרון הקביעות שלי קצת מוטלת בספק...
ובאופן כללי יותר: יש פה מכל המינים והסוגים ולשאלתך השניה: לא אומרים. זו אולי דיעה קיצונית מעט אבל אני עומדת מאחוריה גם אם תחליטי בסוף לפרק, הילדים לא צריכים לדעת שעשית את זה בגלל אהבה לגבר אחר הם לעולם לא יבינו ואם ידעו - עלולים לעולם לא לסלוח במיוחד במקרה שאת מתארת שבו החיים בבית לא רעים את אוהבת את בעלך ומנקודת מבטם - אין שום סיבה שבעולם לפרק להם את המשפחה. וברמה המעשית יותר - העיצה של רות נשמעת לי מצוינת סעי לחודש, אם צריך - תסבירי לבעלך אבל לילדים תני הסבר סתום יותר ותראי.... איך זה מרגיש זה לא יהיה ה"דבר האמיתי" החיים האמיתיים אחרי פירוק משפחה לא דומים לשום דבר שאפשר לדמיין או לתכנן אותו מראש זה קצת דומה לשינוי בחיים אחרי שנולדים ילדים לכאורה - אנחנו מתכוננים לזה ומביאים לילדים לעולם מתוך כוונה מלאה בפועל - אין לנו שום יכולת לחזות ולדעת מראש איך החוויה הזו שנקראית "הורות" תיראה ותרגיש. כך גם לגבי גירושין ופירוק המשפחה. אבל גם אם זה לא הדבר האמיתי לפחות זה יאפשר לך זמן לחשוב ולסדר לעצמך מחשבות ורגשות בינך לבין עצמך. הטילו כאן ספק באמינות כוונותיו של הגבר שלך האם גם הוא באמת מתכנן לעזוב את הבית? האם הוא יעמוד מאחורי ההבטחות שהוא נותן כעת? אני מניחה שהספקות האלו לא מדברות אלייך אז בואי נניח אותן רגע הצידה בואי נניח שהוא אכן יעשה כל מה שהוא אומר שיעשה האם זה באמת מה שאת רוצה
האם את באמת מכירה אותו לפני ולפנים
האם את מפרקת משפחה אחת כדי להכנס מיד לתוך זוגיות חדשה\ מורכבת יותר, מסובכת יותר, ועדינה הרבה יותר
אהבה היא דבר נפלא הכי קשה בעולם זה לוותר עליה כשמרגישים שמגיעים אל "הדבר האמיתי" אבל אולי את זו שצריכה לשאול את עצמך שאלות קשות מה זו האהבה הזו
איזה צורך היא משרתת אצלך
מה את מצפה ש"תתקן" ו"תשפר" בחייך
זהו. בינתיים לפחות
עפ
(חוזרת לעבוד)
 

Lonely In Blue

New member
חייב לתקן לך...

לקחת חודש חופשה מן הבעל - זו לא היתה העיצה של רות, אלא של שושה. ואני... איני חושב שזהו רעיון טוב להסביר לבעל. בסופו של דבר, הוא עוד יהיה זה שיימאס בה. צריך להיות קרוץ מחומר מאוד מיוחד כדי לשמוע שרעייתך מזה 20 שנה, אם ילדיך, שוקלת לעזוב הכל עבור גבר אחר, ובכל זאת להמשיך לאהוב את אותה אישה. נעבור על האפשרויות: 1. לזרוק את 20 שנות הנישואין לפח מיד ולאלתר. ואולי גם להתנתק מן הילדים. 2. לבגוד, לרמות את הבעל, לשקר שקרים ולקחת חופשה כדי להיפגש עם ה"אהוב". 3. להסביר לבעל את המצב, ולבקש ממנו להזדיין בסבלנות ולחכות שהיא תיגמור להזדיין עם אהובה כדי שהיא תוכל להחליט. 4. לזרוק את האשליה, לקחת מיקלחת קרה ו"לעבוד" על הזוגיות עם הבעל.
 

סנדרה ב

New member
אוקיי,

אני מבינה את התגובות הדי חריפות פה. אני יודעת שהסיפור שלי נשמע רע ואני מצטיירת כאנוכית ולא-ממש-אחראית. תנו לי לנסות להסביר : בכל מערכת יחסים שנמשכת 20 ויותר שנה, ישנם רבדים שלא תמיד מתגלים למי שעומד מהצד. אני חושבת שגם בנישואים הטובים יותר, קיימים כעסים ומחלוקות ושנאות קטנות. החוכמה היא לדעת לוותר ולהתפשר. ולסלוח. ביני ובין בעלי קיימים משקעים שקשורים בדברים שקרו בעבר, לפני הרבה שנים. אין בכוחינו (וניסינו הכל) לפתור ולגשר על הבעיות האלו. חיי הנישואים שלי הם סבירים,לא רעים, עם הרבה עליות ומורדות. בזה אולי אני לא מאד מיוחדת, בוודאי יש אלפי זוגות כמונו. לפני מספר חודשים הכרתי גבר שגרם לי לראות דברים בצורה שונה. הגבר הזה אוהב אותי, ורוצה לחיות איתי. אם נחליט לעבור לחיים משותפים הוא יהיה זה שיעזוב ראשון את הבית, כדי לעזור לי לנחות "נחיתה רכה" בארץ..אין לי ספק שהוא אמיתי ורציני בכוונותיו ושהוא מתכוון לעמוד בדיבורו. הילדים שלי יבואו איתי לארץ. בעלי לא מסוגל (בגלל העבודה שלו) לגדל אותם. בכל מקרה, אין בכוונתי לוותר על הילדים ולחזור לארץ לבדי. ההתרעמות עלי ועל הסיפור שלי, לגיטימית בעיני. אני מוכנה לקבל בקורת על רצוני לפרק בית ומשפחה טובים ומבוססים, ללא סיבה מוצדקת (לדעתכם), מאנשים שחוו פרידה וגירושים. אני שואלת לדעתכם מפני שאתם בעלי נסיון ואולי תוכלו להצביע על נקודות שאני לא לוקחת בחשבון...
 

Lonely In Blue

New member
ראי...

אנחנו, (אני לפחות), איננו שופטים אותך. יש לנו איזשהו נסיון חיים. אנחנו מבינים מה עובר עליך. אבל אותו ניסיון חיים גם גורם לנו לנסות להסביר לך, שמרבית הסיכויים שזה ייגמר רע עבורך (וכרגע אני מתעלם מיתר הנפגעים). ביקשת נקודות שעליהן אולי לא חשבת. 1. אפילו אם יתרחש התסריט כמו שאת רואה אותו, שהילדים יעברו יחד איתך, ושיהיה לך "גן של שושנים" עם "אהובך", הילדים ינותקו מאביהם, והילדים יועמדו במצב שהם צריכים לחיות עם מי שגרם למצב הזה. אפשר להניח כמעט בוודאות שמערכת היחסים, וודאי ווודאי של "אהובך", אבל גם שלך, איתם, תהפוך להיות קאטסטרופאלית. ובכל מקרה, יהיה להם חסך אב. 2. בעלך יעמוד במצב שאיבד הכל. אותך, את הילדים. התגובות שלו עלולות להיות הרסניות. אם כן, במקרה הטוב הן יהיו הרסניות לעצמו. איך זה ישפיע על הילדים ? איך זה ישפיע על יחסם אליך ? במקרה הפחות טוב, הן יהיו הרסניות כלפייך. הוא עלול להשקיע את כל חייו בלנסות להרוס לך את החיים. 3. ממה שכתבת, הבנתי (אולי בשוגג) שכרגע בעלך מכלכל אותך, ואהובך מועמד להיות זה שמחליף אותו. הבנתי שאינך עומדת ברשות עצמך, שאינך עובדת ומכלכלת את עצמך. מה יהיה אם בכל זאת, על אף אמונתך העזה, הרומן שלך יתנפץ ? ממה תחיי ? 4. מה את יודעת על אהובך ? הוא נוחר בלילה ? הוא באלגניסט או חולה-סדר ? איך הוא מגיב לילד שמשתולל על הבוקר כי "לא בא לו" על בגד ? לוקח חודשים ושנים עד שממש מכירים מישהו. את בטוחה שאת יודעת עליו מספיק משתי פגישות וממה שסיפר לך על עצמו ? 5. אולי אהובך הוא אב מופלא. סביר להניח שזה לפחות מה שהוא סיפר. ואולי הוא באמת אב מופלא, לילדיו. האם את בטוחה שהוא יוכל להסתדר עם ילדייך ? 6. והיה והכל עבר בשלום. והיה וכל התסריטים התבדו (אשרי המאמין). האם אינך חושבת שיהיו גם ביניכם משקעים ? האם את כל התקופות תעברו לצלילי מארש החתונה ? ונגיד שלא יהיו משקעים, אינך חושבת שההגדרה "שיעמום ואבדן ריגוש" מתאימה למצב עם בעלך יותר מאשר "משקעים" ? האם אינך שחוששת שזה יקרה לך גם עם "אהובך" ? 7. אולי אין התרגשות "מי יודע מה" עם בעלך. אולי יש באמת דברים שמפריעים. האם אינך חושבת שיש גם מצבים גרועים מאלה ? האם אינך חוששת שאולי תישארי לבד, בודדה ? כרגע יש לך מטריה של 20 שנות נישואין ושל ילדים משותפים, שמהווה מחוייבות כלשהי. מטריה כזו לא תהיה לך שוב. האם אינך חוששת ? 8. כתבת שניסיתם (את ובעלך) "הכל" . חישבי שנית. אני משוכנע שיש דברים שטרם ניסיתם. הדבר הראשון שטרם ניסית, הוא להסתכל מבעד למשקפיים אחרות. 9. האם את פנויה לחשוב בכלל בהגיון על מה שאת עושה, או שרק הרגש כרגע מדבר אצלך ? 10. כל צעד שתעשי, מי שיישא בתוצאותיו זו את והסובבים אותך. לו יכולתי לשפוך לך דלי מים קרים על הראש, הייתי עושה זאת, ולא בגלל שאני שופט אותך, ולא בגלל שאיני מבין מה עובר עליך, אלא מתוך ניסיון להציל אותך מעצמך.
 

s h o o s h a

New member
20 שנות יחד מול 2 פגישות

איש אינו תוקף אותך ואינו שופט את מעשיך. בסופו של דבר הרי את ורק את תהיי זו שתחליט לעשות או לא. אלא שעליך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים שיש בסיפור שלך ואת הרי מכירה אותם טוב יותר מכל אחד מאיתנו (אגב, אני שושה, בת 40, גרושה ואמא לארבעה) כל אחד מאיתנו כאן מנסה להאיר בדרכו נתיב אחר בו את עשויה(?) או עלולה(?) למצוא את עצמך. אכן, 20 שנות יחד מגלגלות בתוכן הרבה. עליות וירידות, יתרונות וחסרונות. עם השנים השיגרה שנכנסת לתוך החיים שוחקת וה'פרפרים' הכל כך מדוברים די נעלמים להם. ובכל זאת, "שרדת" עם בן זוגך 20 שנים. והגיע הבחור הישראלי שהצית את האש מחדש. תנסי לחשוב מה בו ובמעשיו היוו את דלק התבערה? האם ייתכן כי אותו חומר ממנו מקורץ המאהב מצוי גם בבן זוגך אלא שעם השנים שחלפו ה'חומר' הזה התכסה באבק, נדחק כל פעם יותר ויותר לפינה עד שנעלם כמעט לחלוטין ועם מעט מאד עבודת 'מירוק' יתגלה שוב בן זוגך במלוא הדרו וזוהרו? האם ייתכן? הילדים, כרגע, מבחינתי, לא מהווים שיקול, מאחר ונדמה לי שאת מאד מסונוורת מאור חזק של זרקורים ולפני שתוכלי לבדוק מה עם עתיד ילדייך, תבדקי מה עם עתידך ועתיד בן זוגך. ככל שאני קוראת אותך יותר כך מתחזקת בי התחושה שבהחלט ניתן להציל את נישואייך ואת צריכה פשוט לנער את עצמך מהחלום שאליו נשאבת וממאנת להתעורר. לעזוב הכל, להתגרש וללכת, עם כל הקשיים שבדרך, זו הדרך ה"קלה". תחשבי על כל שקרה לך תנסי לשלוף אותך מתוכך ולהתבונן מהחוץ אל הפנים. תבדקי ותחשבי היטב כי הצעדים שאת עומדת לנקוט הנם בלתי הפיכים. בהצלחה
 
בעלי ניסיון

אין כאן אחד שהנסיון שלו זהה לאחר. כול אחד והמכלול שלו. מה שכן, למדתי שבהתחלה יש התלהבות עצומה, אפילו הייתי אומרת התלהבות על גבול האשליה, אשליה שהינה.. זה קורה. בחיים כמו בחיים זה לא כזה פשוט, בחיים ההתמודדות שונה לחלוטין. ואם הבנתי. את שם האחר כאן, לא באמת ברור עד כמה באמת חוית אותו. ולי לא כ"כ ברור שהאבא של הילדים ירשה לך להוציא את הילדים מהארץ בה את נמצאת. בקיצור.. אין פתרונות קלים, יש אשליה של פיתרון. בהצלחה
 
ושיהיה לך בהצלחה

ניראה שמיפית את השטח עשית תוכנית עכשיו זה רק עיניין של החלטה. המעבר לארץ הוא צעד מאוד גדול וכאחת שעשתה את זה..אומרת לך שקשה להזיז ילדים ממקום למקום. קחי בחשבון..שאם מיזו סיבה הגבר הזה לא יעמוד בציפיות שלך והכל יתמוטט..את העברת את הילדים. לפעמים אין דרך חזרה..
 
מה יהיה?...

מזכיר לי פרוייקט החלפת שבויים. בולוק קיבלה פה עצות זהב ורעיונות ותרחישים אפשריים. אולי באמת רע לה? אולי היא אשה מוכה? (המשקעים האלה...מהם?) אולי אין לה אומץ לחיות לבד? וואללה לא יודעת. אולי זה יצליח לה? חבל שהילדים עדיין קטנים.
 

סנדרה ב

New member
לא זהב, אבל

עצות שבאות מנסיון, ואכפתיות. אני מעריכה את זה. לא, אני לא אשה מוכה. ולא. לא באמת רע לי (איך?? אני חיה במקום שהרבה ישראלים היו מוכנים להתחלף איתי..). ונכון. אין לי אומץ. לא רק לא לחיות לבד, אלא גם לממש את אהבת חיי.. אני שומעת נימה קלה של אירוניה/לעג בקולך, תלתלים????
 
להתאהב בהאהבה...

לונלי נתן לך רשימה מדוייקת של אפשרויות..לא כולן יהיו לרוחך..אך מאוד כדאי לך לחשוב לעומק..לפני הצעד הגדול שאת עומדת לקחת. אני כותבת "עומדת"..כי את כבר החלטת. לפעמים הרגשת ההתאהבות מביאה לאופוריה..ולא תמיד רואים את העתיד.. על סמך שתי פגישות לא בונים חיים שלמים ומערבבים בזה את הילדים שיחוו מעבר קשה..גירושים ופרידה מאבא..מרחק רב ממנו..מקום חדש..מערכת לימודים חדשה..וכל זה..בגלל שתי פגישות..היכן המציאות..היכן הפנטזיה? לא רק זה..ממה תתקיימי? הגבר הזה בכלל פגש את ילדייך? ומה אם לא תהיי כימיה? מה יקרה עם לא יכבד אותם ? הרי הוא לא יהיה שם על מנת להחליף את האב..מה יקרה אם זה לא יסתדר.. מה תעשי אז?
 
סנדרה

אף אחד מאיתנו אינו שופט אף אחד מאיתנו לא חי את חייך ובכל זאת הגעת למקום שיש בו אנשים עם "קצת" נסיון בחיים עם חיים של אחרי גרושין גידול ילדים לבד או ביחד שני בתוך מגוון התשובות שקיבלת נשמע קול ברור אחד ואם תרשי לי אוסיף גם אני ואומר עצרי
חכי עוד מעט קט ותבחני את המצב באופן שקול את יודעת מה , נראה לי כי בסחרחרה הזו בה את נמצאת אינך מסוגלת אפילו לעשות זאת לבד והטוב ביותר לדעתי יהיה אם תיגשי לאיש/ת מקצוע לשיחה שתיים כדי לברר מה קורה איתך , מה זה האימפולס הזה לקום וללכת סתם בגלל שיש איזה חלום ממול שכלל אין ודאות בממשיותו. עשי לעצמך טובה עשי לילדייך טובה ועצרי את הרכבת לפני שיהיה מאוחר כיוון שנראה לי שהמחיר שתצטרכו לשלם אם החלום יתנפץ יהיה כבד מנשוא!!! בהצלחה
 
לא מוכנה להתחלף

בולוק יקירתי - אף שמץ של אירוניה אין בי. אני שמחה שאת לא אשה מוכה. תראי, אמא שלי אמרה לי פעם שאם אמצא את האהבה שלי בג'ונגלים של האמזונס - שאשאר שם. עוד לא בדקתי את האזור ההוא.... במקום זה, ויתרתי על חיים בשפע כלכלי בארץ ירוקה לא פחות משלך (ופה אומרים שנפלתי על הראש). שפע שאני עשיתי בעצמי - אני בלתי תלויה בקטע הכלכלי. רוצה גבר שיהיה חבר נטו, לא תומך כלכלי כי כשנעשה רע כסף לפעמים פותח פתח לחשבונות. ואני לא חייבת לאף אחד. חזרתי כי רציתי את זה לעצמי. שום דבר מותנה (כמו אהבת גבר) לא משך אותי הנה ולכן לא מצטערת ל-ר-ג-ע. ואם אצטער - יכולה לקום ולנסוע ויהיה לי לאן כי לא הרסתי גשרים (קרי-משפחה) בחו"ל. אני חושבת שלבוא הנה בשביל גבר זה טירוף קטן, לעזוב בית ומשפחה יציבים זה טירוף גדול. בין שני הטירופים האלה אני מחפשת את שפיות הדעת. לא מוצאת. הפורום הצביע ברוב קולות על הכיוון הנכון עפ"י נסיונו, לא בגלל שכולם פה מרובעים אלא בגלל שכולם פה מצולקים. זה לא אומר שלך יקרה אותו הדבר. זה אומר שההסתברות שלך לא יקרה אותו הדבר הוא זעום. (סתם תרגיל סטטיסטי קטן) נפלאות דרכי האהבה. לא שופטת - אילו יכולתי לעשות קסם ולפתור את הבעיה שלך - הייתי עושה את זה. מה לעשות ואין קסמים?! המסלול שאת בוחרת הוא קשה מנשוא. לא אומרת - אל תעשי. אומרת - לאט-לאט. בצעדים קטנים, בגבולות ההגיון, לחשוב הרבה הרבה בדרך. אין לאן למהר. כל נזק שייגרם בסיפור הזה - אין דרך לתקנו. אין דרך אחורה. וזו הפעם הראשונה שאני מציעה למישהו להביט אחורה ולא קדימה...
 

ophra

New member
צודק ../images/Emo45.gif

סליחה שושה
שכמעט גנבתי לך את הקרדיט.... עפ
 

adam51

New member
תלוי בן כמה הילד

עצתי מנסיוני ומנסיונם של חברי וחברותי הגרושים: לא להגיד לא לבעל ולא לילד שהסיבה לגרושים היא גבר אחר. שניהם לא יסלחו לך לעולם. בנוסף, היה עדיף גם בשבילך לתת לעצמך פסק זמן בין שני הגברים, אם החלטת להתגרש את חייבת לעשות זאת גם אם תצטרכי להשאר לבד. אבל את זה אני יודע בספק אם תיהיי מסוגלת לבצע.
 

סנדרה ב

New member
הרשימה של lonely

אכן מפורטת ומדוייקת. לא יכולת להגדיר את האפשרויות והבעיות בצורה טובה יותר..... כל מי שהגיב וכתב, עשה זאת עם שימוש בהגיון ונסיון. אלו שני המרכיבים שהיו חסרים לי כשפניתי אליכם פה. הכרחתם אותי לראות מעבר לסערת הרגשות בה אני נתונה בחודשים האחרונים.. אני עדיין מאוהבת ועדיין מתלבטת, אבל נותנת לעצמי זמן לעשות הכל בלי למהר, כדי לא ליפול... ונראה לי שאשאר פה, בפורום. מוצאת חן בעיני הישירות והאכפתיות...
 
למעלה