הסקיטו והקשיבו- זה אותו דבר,או...
היינו הך? נדמה לי שזה לא כך ולא אח אפילו לא גירוד לשון,צמר-צאן גם לא משחק, ולא לצון- כי אם רק - "היינו כך". אז למה החמור נוער, באמצע הרחוב הוא אנה ממהר? ת´גידו, מה החמור ההוא רוצה- ורץ כמשוגע שלא מוצא? דהר החמור בקצב 1/2 טיסה, עד שעצר לו ליד אבוסה מהחציר ראשה הרימה בלעיסה אותה ראה, עם רעמת סוסה; קרץ החמור אליה קריצה בעין, והחזירה לו בחיוך וקריצה- סבב החמור את האבוס ומיד בקפיצה, על גב הסוסה הניח שתי רגלים! ... עברו ימים, גם חודשים,חבר, חמור וסוסה רועים יחד באחו הירוק, כרסה בין רגליה ותמהר, ומה מ מ נ ה יצא- אימרו, בלא צחוק? האם תגידו ללא היסוס, המוסה עם הרעמה המליטה סוס? או אולי תאמרו לאמור: כמו האב- יצא חמור! טעיתם כולכם ידידי, החמור גם הסוסה כלל לא דיברו- ואף אני מספיק לי, רק זיכרו, שלא לצחוק יותר מדי, אך לו נחזיר לאחור את הסרט, ואשאל- מה היה הוא אומר לה מול האבוס? אגב קריצה, "אני לא סוס, אך הבי ונעש יחד- פרד"! והך וקח, הגענו לאח,כבר עת לישון ולא חשוב מי למיטה הגיע ראשוך... רוצים עוד? את הסיפור אמשיך אני אם תישנו כעת - מחר בפרק שני. עד כאן לעכשיו. זה לא חצב, ולא בצל, כי אני - עצל. את החידוד חמור וסוסה - חרזתי קתת אחרת כבר ב83´ במום עבודה(כשי לבוס והפקידה)בלילה זרוע כוכבים, ועד היום שניהם רבים(כל אחד/ת טוען שהשני חיבר השיר עליו/ה)ולכן לא פוטרתי(הבוס - האחרון שיודע - כי הייתי הראשון שידע למה ...)(העובדים על שניהם צוחקים).מאז עברו הרבה עובדים והבוס ההוא כבר בעלים בחברה אחרת(בלי כוונות זדון). מצטער על ההומור הגס ניצת, כי השם שלך - כמפץ ניצת, ולא הצלחתי, כאותו חמור להימנע מה"קריצה". ולשאר הקוראים - כאן זה עיסוק חשוב, ולא "עוד סמרטוט נייר לקרוע, או סיפור חצוף לשמוע"- יש פה עסק - של מיחשוב. רוצים שמוע על "מעשי ניסים"? פה אני אומר לכולכם -שלום! אל נא תפסיקו לחלום- כי המחר , אחרי חלום - הוא יום המעשים!
היינו הך? נדמה לי שזה לא כך ולא אח אפילו לא גירוד לשון,צמר-צאן גם לא משחק, ולא לצון- כי אם רק - "היינו כך". אז למה החמור נוער, באמצע הרחוב הוא אנה ממהר? ת´גידו, מה החמור ההוא רוצה- ורץ כמשוגע שלא מוצא? דהר החמור בקצב 1/2 טיסה, עד שעצר לו ליד אבוסה מהחציר ראשה הרימה בלעיסה אותה ראה, עם רעמת סוסה; קרץ החמור אליה קריצה בעין, והחזירה לו בחיוך וקריצה- סבב החמור את האבוס ומיד בקפיצה, על גב הסוסה הניח שתי רגלים! ... עברו ימים, גם חודשים,חבר, חמור וסוסה רועים יחד באחו הירוק, כרסה בין רגליה ותמהר, ומה מ מ נ ה יצא- אימרו, בלא צחוק? האם תגידו ללא היסוס, המוסה עם הרעמה המליטה סוס? או אולי תאמרו לאמור: כמו האב- יצא חמור! טעיתם כולכם ידידי, החמור גם הסוסה כלל לא דיברו- ואף אני מספיק לי, רק זיכרו, שלא לצחוק יותר מדי, אך לו נחזיר לאחור את הסרט, ואשאל- מה היה הוא אומר לה מול האבוס? אגב קריצה, "אני לא סוס, אך הבי ונעש יחד- פרד"! והך וקח, הגענו לאח,כבר עת לישון ולא חשוב מי למיטה הגיע ראשוך... רוצים עוד? את הסיפור אמשיך אני אם תישנו כעת - מחר בפרק שני. עד כאן לעכשיו. זה לא חצב, ולא בצל, כי אני - עצל. את החידוד חמור וסוסה - חרזתי קתת אחרת כבר ב83´ במום עבודה(כשי לבוס והפקידה)בלילה זרוע כוכבים, ועד היום שניהם רבים(כל אחד/ת טוען שהשני חיבר השיר עליו/ה)ולכן לא פוטרתי(הבוס - האחרון שיודע - כי הייתי הראשון שידע למה ...)(העובדים על שניהם צוחקים).מאז עברו הרבה עובדים והבוס ההוא כבר בעלים בחברה אחרת(בלי כוונות זדון). מצטער על ההומור הגס ניצת, כי השם שלך - כמפץ ניצת, ולא הצלחתי, כאותו חמור להימנע מה"קריצה". ולשאר הקוראים - כאן זה עיסוק חשוב, ולא "עוד סמרטוט נייר לקרוע, או סיפור חצוף לשמוע"- יש פה עסק - של מיחשוב. רוצים שמוע על "מעשי ניסים"? פה אני אומר לכולכם -שלום! אל נא תפסיקו לחלום- כי המחר , אחרי חלום - הוא יום המעשים!
