שואלת בשביל חברה:
הבן (אוטיסט בתפקוד גבוה) חזר לגור בבית, אחרי שנות השירות ולימודים לתואר ראשון, בהן גר מחוץ לבית. הוא ממשיך את לימודיו, ובמקביל עובד. המגורים בבית מאפשרים לו לחסוך ולקיים את עצמו.
הוא חזר לישון בחדר ילדותו, ומשתמש בחדר של אחותו, שכבר איננה גרה בבית, לעבודה. (בגלל אופי העבודה הוא זקוק להרבה מקום).
מאז ומעולם לא היה מסוגל לנקות אחריו, והוא מבולגן מאד, פועל יוצא של הלקות עם בעיות הקשב וריכוז. שני החדרים נעשו מבולגנים ומלוכלכים. בהתחלה אמו ניקתה אחריו, אבל מזה תקופה ארוכה הוא טוען שהדבר פוגע בפרטיות שלו. אמו לא מוכנה לוותר על שני חדרים בבית שאיננו אחוזה, הן משום שיש בחדרים כלים ומזון, והן משום שלפעמים היא זקוקה לחדרים כדי לארח את ילדיה הגדולים שמגיעים לשבת.
כמה תהיות: האם אפשר בכלל לדרוש מהבחור, כבר ילד גדול, לנקות בעצמו, לכבס בעצמו, ומה עושים כשהדברים אינם נעשים?
האם ההורים צריכים לכבד את הדרישה לפרטיות, בשמה הם מנועי כניסה לשני חדרים בביתם?
איך מביאים אותו להבין שזה בית ההורים, שהוא צריך לכבד את דרישות הבית?
הבן (אוטיסט בתפקוד גבוה) חזר לגור בבית, אחרי שנות השירות ולימודים לתואר ראשון, בהן גר מחוץ לבית. הוא ממשיך את לימודיו, ובמקביל עובד. המגורים בבית מאפשרים לו לחסוך ולקיים את עצמו.
הוא חזר לישון בחדר ילדותו, ומשתמש בחדר של אחותו, שכבר איננה גרה בבית, לעבודה. (בגלל אופי העבודה הוא זקוק להרבה מקום).
מאז ומעולם לא היה מסוגל לנקות אחריו, והוא מבולגן מאד, פועל יוצא של הלקות עם בעיות הקשב וריכוז. שני החדרים נעשו מבולגנים ומלוכלכים. בהתחלה אמו ניקתה אחריו, אבל מזה תקופה ארוכה הוא טוען שהדבר פוגע בפרטיות שלו. אמו לא מוכנה לוותר על שני חדרים בבית שאיננו אחוזה, הן משום שיש בחדרים כלים ומזון, והן משום שלפעמים היא זקוקה לחדרים כדי לארח את ילדיה הגדולים שמגיעים לשבת.
כמה תהיות: האם אפשר בכלל לדרוש מהבחור, כבר ילד גדול, לנקות בעצמו, לכבס בעצמו, ומה עושים כשהדברים אינם נעשים?
האם ההורים צריכים לכבד את הדרישה לפרטיות, בשמה הם מנועי כניסה לשני חדרים בביתם?
איך מביאים אותו להבין שזה בית ההורים, שהוא צריך לכבד את דרישות הבית?
