שואה.

[doofe]

מה שהופך את האדם לזן שולט בפלנטה,

זו היכולת האינטלקטואלית שלו, שעולה על יכולתם של יתר היצורים החיים (כנראה). אותן היכולות שמות אותנו גם במקום של עליונות מוסרית, כזן, ומנקודת ההתחלה הזאת אנחנו צריכות לצאת. העליונות שלנו מתחילה ומסתיימת באייקיו, והזן שלנו הוא שווה ערך לזנים האחרים מבחינת זכותו להתקיים ומקומו הביולוגי בעולם.

 

[יותם סטאר]

לא מספיק להיות צודקים

האם תעשיית הבשר היא "שואה"? שואה אינה מושג ייחודי לרצח היהודים במלחמת העולם השנייה, היא מוזכרת גם בספרות עברית בהקשרים אחרים, מזה זמן רב. זהו מושג של הרס, של השמדה המונית, שבהחלט רלוונטי למה שאנחנו מעוללים לבעלי החיים שאינם אדם. לכן, לוגית, כן, רצח בעלי החיים בתעשיית הבשר הוא אכן שואה בעבורם, ואפשר בהחלט לכנותו שואה. האם אפשר להשוות בין השתיים? יש בסיס השוואתי בין שתי תעשיות הרצח הנ"ל. גם במראות (גופות, קרונות), גם בשיטתיות, גם בעובדה שמדובר באידיאולוגיה של "עליון" לעומת "נחות" שמאפשרת לרוצח לעשות כאוות נפשו בקורבן, גם בהסכמה שבשתיקה. האם זו השוואה חכמה לעשות? לדעתי, לא. המראות, התמונות, הסרטונים והכתבות של תעשיית הבשר ושאר תעשיות ההתעללות בבע"ח מדברות בעד עצמן. הן אינן זקוקות לגושפנקא של זעזוע נוסף בעזרתה של שואת היהודים. הנושא רגיש בעבור אנשים רבים במדינה, ולמרות שאולי זה הגיוני, ואולי זה צודק, לא חובה להשתמש בטיעון הזה, ולדעתי, זה אינו תורם להצלחה ההסברתית של המאבק למען זכויות בעלי החיים.

 

[Fleddermaus]

יש לי קצת בעייה אידאולוגית עם זה.

ולא אכתוב על כך בפורום.

 

[Nightwinds Lullaby]

אני חושב שיש בעיה בסיסית בהשוואה

המטרה, הפונקציה, של הרג בעלי חיים שונה משל ההרג בשואה: בשואה זאת הייתה השמדה לשם השמדה, הרג לשם הרג, כחלק מאידיאולוגיה שדגלה בהשמדה הזאת. בעלי החיים, בדומה לעבדים (לרבות גלדיאטורים) בימים קדומים, מקבלים יחס של מוצר, סחורה, שמותר לנצל ואף להרוג ע"מ לספק את צרכינו. אין כאן השמדה מתוך כוונת זדון להשמיד, אלא כחלק מניצול.

 

[doresh shalom]

../images/Emo45.gif ../images/Emo41.gif

 

[yonaellis]

../images/Emo45.gif

 

[Dead and Dripping]

ואם נגיד לא היו סתם שורפים

גופות, אלא זה היה כחלק מתהליך של הפקת אנרגיה מהשריפה או משהו אחר? נגיד שהייתה אפשרות כזאת, וזה היה מתבצע, אז לפי התיאוריה שלך, זה כבר לא שואה? אני בכלל לא רואה את התמונה ככה... אפשר לראות גם את השואה כתהליך ניצול מא' ועד ת', כאשר ההרג הוא אותו שלב המקביל ל"להיפטר מהפסולת" במפעל. הנאצים בחרו קורבן שיכלו לנצלו בעזרת האווירה האנטישמית שיצרו והיסח המלחמה, לקחו את רכושם וניצלו אותו עד תום - מעבודת כפיים ועד לקיחת שיניהם. מה שאי אפשר היה כבר לנצל, השמידו, כמו שעושים עם חלקי עוף מקולקלים. שוב, אני לא אומר בהכרח שזה מקביל לשואה, אבל שאי אפשר להתייחס לשואה בנקודת מבט אחת ויחידה.

 

[Nightwinds Lullaby]

זה לא משנה

הנאצים, על הדרך, אכן ניסו להשתמש בגופות למטרותיהם, וכולנו מכירים את הסיפורים על "הפקת סבונים מיהודים" (אגב, זה לא יושם מעולם, אף כי היו ניסיונות בתחום). אבל המטרה לא הייתה מטרת רווח, אלא מטרת יישום אידיאולוגיה, וזה היה נסיון לעשות רווח על הדרך. השמדת בעלי חיים נובעת ממניעי רווח טהורים, לא משנאת בעלי חיים או מאידיאולוגיה מגובשת נגדם. כאן נעוץ ההבדל.

 

[ערב רב]

גם הנאצים השתמשו ביהודים כעבדים

במחנות העבודה, ונראה לי מובן מאליו שכשאדם רוצה לאכול בעל חיים אז הוא רוצה אותו מת ומעוכל בביטנו, ואת ההשוואה יש לעשות בין העדפה קולינרית לבין האידאולוגיה הנאצית. אני לא מוצא מקום להבדיל בין רצח למען הנאה (קולינרית) לבין רצח למען שנאה (של יהודים), בסופו של דבר שניהם נועדו לתת סיפוק רגשי לרוצח. אבל זה כמובן נושא שאי אפשר להתדיין עליו.

 

[Nightwinds Lullaby]

כמו שאמרתי

העבדת היהודים, או שימוש בגופותיהם לכל מטרה - לא הייתה המטרה. המטרה הייתה רצח. לאף אדם כיום (כמעט...) אין מטרה לרצוח בעלי חיים, אלא להשתמש בהם לצרכיו, חיים או מתים. בכך נעוץ ההבדל.

 

[doofe]

הבדל נוסף ובולט בעיניי-

בשוא(ו)ת בני האדם, האדם כילה את עצמו- דבר שמבחינה ביולוגית הוא נטול הגיון בעליל, ואין לו אח ורע אצל שום זן על הפלנטה, בסדר הגודל הזה (וממניעים כלשהם), בכלל. פה אני רואה בעצם את ההבדל המהותי, זה מה שהופך את השואה לכ"כ מזעזעת, אולי אפילו למזעזעת יותר מאשר שואת בעלי החיים- מין מכלה את מינו. או מזעזע אחרת, בעצם, מאחר ומבחינת קנה מידה אין בכלל מה להשוות. אני מתארת לעצמי שסביב שואת בעלי החיים נמצא איזשהו הגיון אבולוציוני שמיושם בצורה מזעזעת, על גבן של חיות מתועשות אומללות ומנוצלות שכל יום מבחינתן הוא סרט בלהות רצוף יסורים. אני לא מפחיתה ממשקל אף אחת מהשואות, אבל מאיזושהי סיבה ההשוואה פשוט נורא צרמה לי, גרמה לי להרגיש נורא שלא בנוח. אולי בגלל ההבדל הזה.

 

[יובלאישמרכז]

מה זה "שואת בעלי החיים"?

אולי חוץ מבמדינות פרימטיביות שמכחידות מינים שלמים של בעלי חיים עבור פרוות או שני שנהב, או איזה סנפיר למאכל, האם לזה התכוונת? אכילת בקר היא לא שואה, בכלל השימוש המוגבר לאחרונה הוא מטריד ביותר ומהווה זילות מוחלטת בשואה האמיתית, בניצוליה וקורבנותיה, הדבר היחידי שאפשר להשוות לשואה היא שואה אחרת כמו שואת הארמנים בתחילת המאה ה20 על ידי התורכים, מה שקורה בדארפור, מה שקרה שרואנדה, נכון שההיקף שלהם קטן יותר אף הם שואה לכל דבר. אנשים שעושים שימוש במושג זה כלפי תעשיית הבשר עושים את זה מתוך עליבות נפש, ניסיון לעשות פרובוקציה וסתם כי מדובר בקומץ אנשים נואשים שרוצים לכפות את השקפתם על אחרים. כל עוד שרשרת המזון מתפקדת, ולא מכחידים מינים לא נעשה נזק, ברור שהתעללות זה כבר מעוות וסתם סדיסטיות לשמה.

 

[Dead and Dripping]

לא אכילת הבשר עצמה

אלא הדרך שהוא מגיע לשולחן שלנו... ואני לא חושב שאני באמת צריך לתת לך לינק לאיזה סרט גור, כי מספיק לראות משאית עופות בכביש. בע"ח שאין להם זכות לגדול, להתפתח, לאכול בחופשיות, לישון, לנוע עד לשחיטתם זה שואה, וזה לא סנטימנטליות. לא חייבים להשתמש במינוח הזה אם הוא מעצבן אנשים, למרות שזה הכי אפקטיבי לדעתי והכי יוצר דיון. אגב, את המשפט "ביחס לבע"ח, כל יום הוא טרבלינקה" אמר פליט שואה ובספר הנושא את אותו שם שיצא לא מזמן בשוק, מראה כי שיטות היחס כלפי בעלי החיים הם אלה שנתנו השראה ברורה כל כך, לשעבוד בני אדם.

 

[Dead and Dripping]

*הדרך שבה

 

[The Ancient Mariner]

מתנגד להשוואה אבל חייב להגיב

הסבל הפגיעה והניצול הגבוהים ביותר כלפי בעלי-חיים לא קיימים ב"מדינות נחשלות". הם לא מתקיימים בתעשיית השנהב או בציד כלבי הים, נוראים ככל שאלו יהיו. רוב הפגיעה לא מתרחשת במדינות במזרח בהן מגישים לך מוח של קוף בעוד הקוף חי. ממש לא, רוב הפגיעה ורוב הניצול, הן במימדים והן בעומק הפגיעה מתרחשים במדינות המתועשות. בישראל גופה מסיימים את חייהם מלאי הסבל במשקים כ-300 מיליון בעלי-חיים בשנה. עזוב שניה את כל הסטיגמות שיש לך על פעילים למען בעלי-חיים, עזוב שניה את כל ההשוואות שעיצבנו אותך. שאל את עצמך את השאלה הפשוטה - האם הרווח של עוד גיוון קולינרי שווה את מחיר הסבל הנוראי שכל בעלי-החיים האלו משלמים? האם לחסוך את הסבל מכ-4,000 בעלי-חיים (כמות בעלי-החיים שישראלי ממוצע אוכל במהלך חייו) לא שווה את הושטת היד למקום אחר במדף? אמרת שהתעללות זה כבר מעוות וסתם סדיסטיות לשמה - רק שתבין, כמות בעלי-החיים שזוכים בשנה בישראל להתעללות מצד נערים מסכנים משתווה לבערך כ-3,000 בעלי-חיים, פי 100,000 מכך סובלים במשקים. ואגב, תשאל אותי אם אני מעדיף להיות חתול שכמה נערים התעללו בו למוות או עגל שנולד לתוך תעשיית הבשר, התשובה היא פשוטה - אני מעדיף להיות חתול. חייו של העגל מלאים הרבה יותר סבל.

 

[ערב רב]

השאלה היא אם אנשים מזדעזעים

מהסבל של החתולים שהתעללו בהם, מיכולת ההתאכזרות בשטח ציבורי של הנוער, או מהמהראה הלא אסתטי של החתול (חי או מת) לאחר ההתעללות? לכן אני בספק אם הטיעון הזה מוצלח.

 

[doofe]

אני משערת שהזעזוע

הוא מחוסר הלב והברבריות של אותם אנשים אלימים שפירקו לחתול את הצורה (לא בהכרח בשטח ציבורי) ומהסבל של החייה, כאחד. המראה פחות קריטי, אלא ההזדהות עם הכאב שאותו יצור חווה. אבל זה חתול, אנשים מגדלים חתולים בבתים, רואים בהם כנראה יותר אנושיות מאשר מבתרנגולת שעושה כולה קוקוריקו לפעמים באיזה כלוב סוללה קילומטרים מהבית ומככבת אצלם בספרי הילדים, כי תמיד טוב לחשוף את הילדים לבעלי החיים, מבלי להיות מודעים לסבל ולהתעללות, מבלי לחשוף אותם ללקויות במוסר. לא ככה?

 

[אמורוסו]

זילות בוודאי

אולי יש טעמים מוצדקים לומר שזה אסון גדול ושזה ממש לא בסדר, אבל אם משווים את זה לשואה, זו זילות אדירה בכל מקרה. אם יש אנשים בעם שבאמת משווים יחס לבע"ח לשואה זה עצוב מאוד.

 

[יובלאישמרכז]

השימוש בשואה הוא ציני ומכוער לצורכי

פרובוקציה ועשיית רעש, זה המוצא היחיד של המיואשים, שימוש מוגזם במושגים דרמטיים וחמורים כדי שיקשיבו להם ותוך כדי כך ריקון מהתוכן שלהם.

 

[doofe]

למה השימוש הוא ציני ומכוער?

[לא בקטע קטנוני, אני באמת סקרנית לשמוע את דעתך המנומקת.]