שירן, זה מאוד הגיוני
אצלנו אכן נהוג כך: בכל הכתבה מכתיבים 10 מילים מאלו שנלמדו באותו השבוע, והתלמידים צריכים לחבר בעצמם גם חמישה משפטים עם חמש מילים לפחות מתוך הרשימה שהוכתבה. (שמתי לב שבנות - יותר מבנים - מנסות לשלב כמה מהמילים במשפט אחד). כך אנו רואים אם המילה "יושבת" היטב. זו גם הזדמנות טובה לשפר ניסוחים. כיוון שעוסקים כאן במשפט בודד ולא בפסקה או בחיבור שלם - אני נוהגת לאסוף מתוך המשפטים שבהכתבות משפטים שגויים ולרשמם על הלוח, והתלמידים צריכים לזהות את השגיאה ולהציע ניסוח תקין. כיוון שאצלנו יש אחוז גבוה של דו-לשוניים, זה מאוד חשוב. חשוב לציין שאנו מסמנים רק את המילה השגויה, לא את האות שבה שגו, והתלמיד עצמו צריך לזהות את השגיאה ולתקן. ההכתבות נעשות במחברת הכתבות. התלמיד מתקן את המילים ששגה, ובהכתבה הבאה - בודקים שאכן תיקן את השגיאות שבהכתבה הקודמת. בחוברת "טיב הכתיב" של מיכאל אביטן, יש הכתבה אחרי כל שלוש יחידות, בה הוא מכתיב משפטים שלמים שבהם משובצות מילים מהמילים החדשות. אני לא אוהבת להכתיב משפטים שלמים, כי אז יש בעייה: אי אפשר לעבור בשתיקה על שגיאות כתיב במילים שלא נלמדו, ומצד שני, הרי זו הכתבה, ואי אפשר להשאיר שגיאת כתיב. ולכל המתנגדים להכתבות: אני ראיתי שיפור רב ביחס לכתיב מאז שהנהגנו הכתבות. יש יותר מודעות לעובדה שיש מוסכמות כתיב, ויש הרבה השתדלות למצוא כתיב נכון של מילים - בכתיבה בכת המקצועות. חוץ מזה, באנגלית יש להם כל שבוע הכתבה, אז למה שלא יהיה בעברית? אורית