צר לי ללומר לך, אבל זה לא ממש עוזר.
זו שנתי ה27 בהוראה. בראשית דרכי נתתי הכתבות כל שבוע. הייתי מאוד מרוצה מהתוצאות. עד שפעם אחת, אחד מתלמידי, שכל השנה קבל רק מאיות בהכתבות של כיתות א' וב' , נסע לחופשה ביוון, ושלח מכתב למורה שלו. השגיאות שלו כמעט הצליחו לערער את נחת רוחי מהמכתב החמוד שהוא שלח. אז קבלתי את שיעורי, ילדים בגיל הזה לומדים מהר ושוכחים מהר. זה קשור בגלי המוח בגיל הזה. לא צריך להרים ידים. אבל אין זבנג וגמרנו. במשך כל השנים צריך לעבוד על מניעת שגיאות כתיב. על ידי חזרה על השורשים, בצורה רלוונטית. הא הידיעה, וכ"ו. גם בכיתה ו' יש שגיאות כתיב להרבה מאוד ילדים, למרביתם השגיאות תעלמנה עם השנים, בעיקר בתיכון. מי שלא עבר לו, כנראה שיש לו לקויות ,וההכתבות והלחיצות ושאר מיני ... מיותר ומתסכל. באסיפת ההורים שלי השנה ההורים התלוננו שלא מתקנים לילדים את השגיאות כתיב במבחנים, ולכן יש לילדים בכיתה ו' שגיאות כתיב. אז כבר יש לי מספיק וותק לומר להורים האלה, שהם אינם זוכרים, אבל גם כשהם היו בגילאים האלה, גם להם היו שגיאות כתיב. כי התלמידים הבוגרים שלי בגיל של ההורים של התלמידים שלי עכשיו.וכשאני בוחנת בתורה, אני בודקת את הבנת הילד בנלמד ולא בשגיאות כתיב , כי אחרת הוא יהיה עסוק בכתיבת המבחן באיך צריך לכתוב ולא במה , שזה מה שאני רוצה לראות במבחן. אנשים לא זוכרים את השגיאות שהיו בזמנם.אבל "זקנה" כמוני ועוד איך זוכרת. צריך לעבוד כל הזמן , אבל לדעתי הכתבות אינן עוזרות כי אינך חוזרת כל הזמן ,כל השנים על אותן מילים בדיוק.ואם ילד לא למד ליישם, הוא ימשיך לכתוב בשגיאות. רק שורשים וכללים מכמו אותיות אית"ן ,הא הידיעה וכ"ו, אולי יכולים לעזור. גם אם מתקנים את השגיאות, הנייר לומד מכך, כי הילד לא מייחס לזה חשיבות. ולתת לו להעתיק את המבחן מחדש ללא שגיאות הכתיב , זו ממש עבודה סיזיפית.אז הוא יעתיק , אבל השאלה , האם הוא הפנים? נראה לי שאת הבנת מה תשובתי. דיתי