כל דיסק מזכיר לי תקופה אחרת
וכך גם כל שיר. Violator היה האלבום שליווה אותי בקורס שוטרים, Ultra ליווה אותי בטירונות. Songs of faith and devotion מלווה אותי עכשיו, וBlack celebration ליווה אותי בערך מאז ומתמיד. ולכל שיר ושיר יש תקופה וזכרונות משלו. כמו שכבר אמרתי לא פעם (אולי לא פה אבל בערך לכל מי שמכיר אותי): השירים של דפש מוד הם הפסקול של החיים שלי.
