שבת שלום
מכיוון שמזמן לא הגעתי לבקר (עיסוקים כאלה ואחרים) וגם כי רציתי לכתוב לכם משהו קל מהגיגי מוחי הקודח החלטתי לשתף אותכם בקטע קצר שכתבתי: אני חושב על חלומות. סתם עולה לי עכשיו בראש איך במקרה טיילתי עם חבר טוב והבת המקסימה שלו(ילדה בת 3) ודיברנו על איך שבגיל הזה עוד יש רק חלומות, אין דאגות והכל שמח ויפה. בגיל שבו העולם גדול ויפה וכולו עוד מלא הבטחות. הכל עוד פרוש לרגלינו לכבוש וללמוד, לבדוק ולחקור, והרבה דברים לגלות. הסכמנו שזו התמימות, זאת אפילו לא תמימות נעורים בגיל הזה, בגיל 3, זוהי תמימות טהורה ויפה. אולי אחת המתנות היותר יפות וטובות שניתנו לכולנו במעגל החיים הזה, ואנו פשוט לא יודעים איך לשמר אותה, את המתנה הנפלאה הזו, אנחנו לומדים להזניח אותה, ולתת לה להתייבש ולהישכח מאתנו ככל שאנו גדלים. כמה שאנו יותר מתבגרים אנחנו פחות חולמים עתיד, פחות חולמים על מה נעשה ומי נהייה, ויותר מגלים שלא נדע ולא נגיע, לא נגשים ולא נקיים, אפילו חלק מההבטחות שהבטחנו לעצמנו כשהיינו קטנים ותמימים. זיכרונות הילדות שחשבנו שננצור לעד בלבנו, דברים שרשמנו לעשות, וככל שעובר הזמן אנו למדים שפחות נעשה ויותר נשכח, שלא נדע הכל, כמה שאנחנו לומדים יותר, אנחנו מגלים שנדע פחות ושיש לנו עוד הרבה יותר ללמוד ורק בכדי לדעת עוד קצת כמה הרבה אנחנו לא יודעים. את זוכרת שהיית בת 3? זכור לך משהו מהגיל הזה? אני ממש לא זוכר, הזיכרון הראשון שלי הוא מגיל 6. לא זוכר רחוק יותר...
מכיוון שמזמן לא הגעתי לבקר (עיסוקים כאלה ואחרים) וגם כי רציתי לכתוב לכם משהו קל מהגיגי מוחי הקודח החלטתי לשתף אותכם בקטע קצר שכתבתי: אני חושב על חלומות. סתם עולה לי עכשיו בראש איך במקרה טיילתי עם חבר טוב והבת המקסימה שלו(ילדה בת 3) ודיברנו על איך שבגיל הזה עוד יש רק חלומות, אין דאגות והכל שמח ויפה. בגיל שבו העולם גדול ויפה וכולו עוד מלא הבטחות. הכל עוד פרוש לרגלינו לכבוש וללמוד, לבדוק ולחקור, והרבה דברים לגלות. הסכמנו שזו התמימות, זאת אפילו לא תמימות נעורים בגיל הזה, בגיל 3, זוהי תמימות טהורה ויפה. אולי אחת המתנות היותר יפות וטובות שניתנו לכולנו במעגל החיים הזה, ואנו פשוט לא יודעים איך לשמר אותה, את המתנה הנפלאה הזו, אנחנו לומדים להזניח אותה, ולתת לה להתייבש ולהישכח מאתנו ככל שאנו גדלים. כמה שאנו יותר מתבגרים אנחנו פחות חולמים עתיד, פחות חולמים על מה נעשה ומי נהייה, ויותר מגלים שלא נדע ולא נגיע, לא נגשים ולא נקיים, אפילו חלק מההבטחות שהבטחנו לעצמנו כשהיינו קטנים ותמימים. זיכרונות הילדות שחשבנו שננצור לעד בלבנו, דברים שרשמנו לעשות, וככל שעובר הזמן אנו למדים שפחות נעשה ויותר נשכח, שלא נדע הכל, כמה שאנחנו לומדים יותר, אנחנו מגלים שנדע פחות ושיש לנו עוד הרבה יותר ללמוד ורק בכדי לדעת עוד קצת כמה הרבה אנחנו לא יודעים. את זוכרת שהיית בת 3? זכור לך משהו מהגיל הזה? אני ממש לא זוכר, הזיכרון הראשון שלי הוא מגיל 6. לא זוכר רחוק יותר...
