הסנפיר הכחול
New member
שבת שלום
לא כתבתי כאן זמן מה ואסביר מדוע.
אני מוצא שפורום זה הינו מקום לכתוב על כאבינו, ללמוד אחד מהשני, לתמוך בזולת, להציע עזרה, לספר על הטיפולים האחד לשני, ולייעץ אחד לשני על טיפולים ותרופות עליהם כדאי להתייעץ עם הרופאים המטפלים שמה יעזרו לאחרים.
ויכוחים וסתימת פיות לא מקובלים עליי כלל ועיקר כל עוד השפה נקייה אין התלהמות ואין זלזול האחד ברעותו וזלזול בכאביו ו/או מחלתו.
כן התכתבתי בפרטי עם חברים מכאן ובעיקרם סיגל ורונן שלא כותב כאן יותר לצערי.
קצת עלי
הצטרפתי לפורום בעבר בימים קשים מאד שהיו לי בשנים האחרונות וקבלתי עידוד גם מעבר לוירטואלי קבלתי חבר מדהים שלפני כחודש עבר עם משפחתו מהצפון וגר ממש לידי עכשיו והעזרה ההדדית שלנו מדהימה.
עברתי מחלות לא פשוטות ואני כותב ומדגיש עברתי לאחר סדרת ניתוחים בתקופה האחרונה כשאני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות ע"מ להבריא הצגתי אני את התוכנית לרופאים המטפלים והמנתחים ועם כל הכאב שבהם היה לי כמעט ברור שריפוי קרב.
לפני שבועיים עברתי ניתוח קשה מאד בלסתות אך בניתוח הוציאו לי כמות אדירה של דלקת שהייתה לי מהראש לשכמות דלקת שפגעה קשות במערכת העצבית שלי בכל הגוף לא יכולתי כמעט וללכת שלא לדבר על לעבוד ולישון כמו שצריך.
קבלתי אלפי מ"ג של תרופות ביום רק בכדי לקום מהמיטה והייתי זקוק לשעות בכדי להפעיל את הגוף בבקר.
הפגיעה במערכת העצבים גרמה לי לא אחת לכעוס משטויות ולפגוע מבלי הכר בביתי האהובה ואימא שלה ללא שוב סיבה ולא יכולתי אפילו לעצור את זה לא הצלחתי לשלוט בזה פשוט הייתי נועל את עצמי בחדר עד יעבור זעם ולפעמים הוא היה מאד ארוך אפילו יום שאצליח להירגע וזה גם עם כדורי הרגעה.
היום פעם ראשונה אחרי שנים ארוכות אני מרגיש שהשעות העצומות שהשקעתי בלימוד העצמי של התרופות של הגוף שלי עד לרמות של הרקמות בגופי וקראית מאות מחקרים בשפות שונות השימוש בדברים מהטבע אותם רקחתי לבד הביאו אותי לרגע הזה שאני יכול לומר זהו אני ממש על גבול הבריא.
אין לי כאבים כמעט ובכלל ומה שיש זה מינורי לחלוטין
הסוכר שלי בסדר
העור החלים מהמחלה
אני לא מזריק
חוץ מכדור שינה ואחד הרגעה אני לא נוטל תרופות כלל
חלום שמתגשם
לפני חג החרות אבקש לברך את כולכם בחג שמח בריאות ואושר שגופכם יחווה חרות מכאביו ומכל בעיה אחרת היו שמחים,
דעו שאפשר לנצח כל מחלה אם מחליטים בכך ואפשר לעלות מכל נקודת שפל בחיים.
ממני ה
לא כתבתי כאן זמן מה ואסביר מדוע.
אני מוצא שפורום זה הינו מקום לכתוב על כאבינו, ללמוד אחד מהשני, לתמוך בזולת, להציע עזרה, לספר על הטיפולים האחד לשני, ולייעץ אחד לשני על טיפולים ותרופות עליהם כדאי להתייעץ עם הרופאים המטפלים שמה יעזרו לאחרים.
ויכוחים וסתימת פיות לא מקובלים עליי כלל ועיקר כל עוד השפה נקייה אין התלהמות ואין זלזול האחד ברעותו וזלזול בכאביו ו/או מחלתו.
כן התכתבתי בפרטי עם חברים מכאן ובעיקרם סיגל ורונן שלא כותב כאן יותר לצערי.
קצת עלי
הצטרפתי לפורום בעבר בימים קשים מאד שהיו לי בשנים האחרונות וקבלתי עידוד גם מעבר לוירטואלי קבלתי חבר מדהים שלפני כחודש עבר עם משפחתו מהצפון וגר ממש לידי עכשיו והעזרה ההדדית שלנו מדהימה.
עברתי מחלות לא פשוטות ואני כותב ומדגיש עברתי לאחר סדרת ניתוחים בתקופה האחרונה כשאני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות ע"מ להבריא הצגתי אני את התוכנית לרופאים המטפלים והמנתחים ועם כל הכאב שבהם היה לי כמעט ברור שריפוי קרב.
לפני שבועיים עברתי ניתוח קשה מאד בלסתות אך בניתוח הוציאו לי כמות אדירה של דלקת שהייתה לי מהראש לשכמות דלקת שפגעה קשות במערכת העצבית שלי בכל הגוף לא יכולתי כמעט וללכת שלא לדבר על לעבוד ולישון כמו שצריך.
קבלתי אלפי מ"ג של תרופות ביום רק בכדי לקום מהמיטה והייתי זקוק לשעות בכדי להפעיל את הגוף בבקר.
הפגיעה במערכת העצבים גרמה לי לא אחת לכעוס משטויות ולפגוע מבלי הכר בביתי האהובה ואימא שלה ללא שוב סיבה ולא יכולתי אפילו לעצור את זה לא הצלחתי לשלוט בזה פשוט הייתי נועל את עצמי בחדר עד יעבור זעם ולפעמים הוא היה מאד ארוך אפילו יום שאצליח להירגע וזה גם עם כדורי הרגעה.
היום פעם ראשונה אחרי שנים ארוכות אני מרגיש שהשעות העצומות שהשקעתי בלימוד העצמי של התרופות של הגוף שלי עד לרמות של הרקמות בגופי וקראית מאות מחקרים בשפות שונות השימוש בדברים מהטבע אותם רקחתי לבד הביאו אותי לרגע הזה שאני יכול לומר זהו אני ממש על גבול הבריא.
אין לי כאבים כמעט ובכלל ומה שיש זה מינורי לחלוטין
הסוכר שלי בסדר
העור החלים מהמחלה
אני לא מזריק
חוץ מכדור שינה ואחד הרגעה אני לא נוטל תרופות כלל
חלום שמתגשם
לפני חג החרות אבקש לברך את כולכם בחג שמח בריאות ואושר שגופכם יחווה חרות מכאביו ומכל בעיה אחרת היו שמחים,
דעו שאפשר לנצח כל מחלה אם מחליטים בכך ואפשר לעלות מכל נקודת שפל בחיים.
ממני ה
