שבת -שלום לכולם

שבת -שלום לכולם../images/Emo24.gif

ערב -טוב לכולם, כן קראתי ושמעתי , על השתיקה ... על הקושי האנרגטי, ביחס לסביבה . וכל פעם מחדש , שואלת את עצמי - בדד במערכה, שותקת כל הזמן, הויפאסנה היא כל חיי, האם יש מקום שמאפשר לדבר כל הזמן, ולהתבונן בדיבור??? למה צריך להתבונן רק ב" שקט" ?? כשיש לי מה לומר , לעיתים זה מוזר .. אז למה? למה לא נותנים לי לומר מה שאני רוצה? אז מה , אני קורבן של הסביבה בה אני חיה? כי הם לא מקשיבים לי? לעצמם ..? לפנימיות שלהם? לנפש שלהם ? לנשמה שלהם
כן כולם כאן- מדברים על אחרים, על כסף, על הילדים -לפעמים, אף פעם לא על עצמם, על איך מרגיש להם עם החיים -הם לא רוצים להבין, להבין למה צריך את הגשמיות, וגם את הרוחנית
ולמה צריך איזון בחיים
? ואני מרגישה לפעמים, שזקוקה לקרקע , אז אני יוצאת החוצה ומתחברת לאדמה לצמחים בחוץ, כי אני יותר מידי טסה
אז איך נוחתים
כשאף אחד לא מבין , מה זו הטיסה הזו, לעולמות רחוקים? ** מרחשי ליבי- שיתפתי אותכם , אחרי התרגשות רבה על זו שנמצאת שם בהודו - לבד גם. אריאלה באהבה
 

Tal_Ya_Tal

New member
../images/Emo51.gifאריאלה../images/Emo24.gifעל השיתוף../images/Emo140.gif

האמת היא, שמדיטצית הויפאסנה איננה מתמקדת בשתיקה. א-ב-ל כולם מציינים דוקוא את זאת מפני שאולי זהו הקושי הגדול ביותר של רובנו. למעשה, כל טכניקות המדיטציה מתבצעות בשקט(פרט למדיטציית צחוק). אלא שבמדיטציית התובנה, מושם דגש יתר על נושא השתיקה כתנאי להתבוננות. מדיטציית תובנה (ויפאסנה) הינה שיטה פשוטה וישירה- בחינה של תהליכי גוף נפש בעזרת מודעות רגועה ומרוכזת. לימוד הסתכלות בהוויה העצמית מתוך מצב של שקט מאפשר התיחסות לחיים ללא פחד או תלות. אנו למדים לקבל הנאה וכאב, פחד ושמחה וכל היבטי החיים ביתר שלווה ואיזון. החיים נדמים לתהליך המשתנה בהתמדה. תובנה הנה העמקה של תהליך המודעות העצמית. המובילה לתבונה ורגישות. כשהדגש מושם על התנסות ישירה ברגע ההווה, אימון ההכרה לריכוז מלא ושימת לב למתרחש בתוכנו (נשימה, תחושות, רגשות, מחשבות). המדיטציה מדגישה את הקשר בין חיי היום יום לרוחניות. קשר שמאפשר לשמור על איזון נפשי, הרמוניה ותובנה בתוך החיים עצמם. זוהי אינטגרציה המאפשרת לנו לפעול מתוך שלמותנו. בתוך מדיטציית הויפאסנה קימים זרמים שונים. הזרם הטיבטי, הזרם של גואנקה(שנפוץ כאן בארץ) הזרם של רות דניסון(שילוב עם תנועה)הזרם של טיך נהאת האן (נס התודעה המלאה). בזרמים של רות דניסון וטיך נהאת האן, שאני מקורבת אליהם, ישנה הסתכלות על החיים מתוך מודעות לכל פעולה ופעולה שנעשית. גם דיבור. שימת לב לאיך אנו מתקשרים עם הסביבה הקרובה. עבודה מסוג זה יוצרת מיקוד בחיים ומאפשרת לעשות דברים ביתר מהירות ויעילות. כל הדברים שאנו עושים בחיי היומיום מתוך היסך דעת כמו אכילה, הליכה, שטיפת כלים, הכנת אוכל, נהיגה, וכד' מקבלים פתאום משמעות אחרת, איכות אחרת, התיחסות שונה.זה משליך על כל תחומי החיים. ללא עוררין. L&L TALYA
 
ואני מוסיפה שגם במדיטציה של גואינקה

מלמדים להתבונן בדיבור, אבל זה יחסית מורכב ולכן נלמד כמיומנות בשלבים יותר מאוחרים. בקורסים הראשונים האתגר הוא לעודד את המודט להתרכז בעצמו והשהיית הדיבור אינה התנאי היחיד, מעודדים את האנשים לפחות בזרם של גואינקה שאני מודטת במסגרתו שעתיים ביום גם כשאני לא בקורס, לא להסתכל על אחרים, על הנוף,. על הסביבה אלא לשם שינוי להתמקד כמה שיותר זמן וברור שאי אפשר כל הזמן בתוך הגוף. ולהתשדל לא לברוח למישורים אחרים של תודעה כי הרי כשקשה לנו אנו בורחים במחשבות, בדמיון, בזכרונות, ברגשות למקומות בטוחים שונים ומשונים, חלק מהעניין הוא להיות מסוגל לחיות כמה שיותר בעכשיו ואם אנו מרגישים צורך לברוח להתבונן בו. ההנחה היא שאם נפתור את מה שלא עובד בחיינו אפילו אם זה דברים שנראים לנו בלתי פתירים הצורך שלנו לא להיות בחוויה של ההווה יקטן ואז המציאות שלנו תשתפר כי לא נכניס את החשבנות שמגיעים ישר למגירה עד שמנתקים את המים או החשמל כי אנחנו לא יכולים להתמודד, אנחנו נטרח למצוא סידור של תשלומים לפני הניתוק ולא אחריו ונהיה פחות באפקט רגשי כל הזמן. לומדים איך להתיר את הפלונטרים שיצרנו בחיים ואיך להיות מבלי ליצור פלונטרים חדשים ואת יודעת מה זה קשה וארוך וממושך ומעורר הרבה מאד כעס כי מבחינתי הרבה מאד פעמים דרשו ממני את הבלתי אפשרי ולא הבינו שאני לא יכולה לפתור את הבעיה הזו, אלא צריכה לחיות איתה ומקסימום לקטר פחות, אבל מסתבר שאם עובדים בהתמדה ובהרבה אומץ אז אפשר לפתור את הכל. וכששאלו אותי בדרמסלה מתוכנית טבע הדברים מה אני חושבת הדבר הכי קריטי שצריך בקורסים של הויפאסאנה אמרתי אומץ ואני חוזרת ואומרת הדבר הכי חשוב זה אומץ. זה הדבר הכי קשה בעולם, אף אחד לא רוצה את כל השלדים שלו מחוץ לארון בבת אחת אבל אחרי שקוברים אותם בלוויה מסודרת החיים נראים אחרת ואם אנשים הולכים לפסיכולוג או נשברים בעקבות קורס הרי זה מבורך שיעסקו גם שנתיים שלוש בארגון הבלאגן שעשו עד היום והחיים נראים אחרת. יש לי באופן אישי חברה שעברה מסלול של טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים כארבע שנים והיום היא אדם הרבה יותר קל, כל המטענים שהיא לא האמינה שתוכל להשתחרר מהם וכל הזוועות הפנימיות שלא עלה בדעתה שאפשר לרפא ולפתור בעיקר בתוך המשפחה הכל בדרך הרחומה ביותר האפשרית עלה, רופא וטופל, אז אפשר לבכות על כמה שלא מתפקדים כמה שנים בעקבות קורס ואפשר לברך את האומץ שאפשר לנו להיכנס בכנות ובאומץ לתוך לכאוס העצום שהיה בפנים וכל אחד נושא איזושהי מידה של כאוס ולהבין שאפשר לסדר את הכל ושכאב זה רק כאב וזה עובר ולא צריך להיבהל.
 

blue flower

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

עצים מדהימים יש בהודו.. כמה מבטים נדהמים 'חטפתי' כאשר נעצרתי לרגע ליד עץ.. התיישבתי, נשענתי.. נחתי |לחיבוק| דגנית
 
אני כל כך מקנאה כך שאת שם

מבטיחה לא לקטר יותר על הצפירות, הרעש של הריקשות, ההודים שנדבקים והאוכל האיום רק כל כך רוצה לחזור ולהיות לי איזה שנה שנתיים במנזר של הקארמפה בדרמסלה או סתם להסתובב ופעם בחודש חודשיים לעשות קורס ויפאסאנה ולעיתים כשמותר גם ארוך.
 

blue flower

New member
לא לקנא אפשר להצטרף ../images/Emo24.gif

בקרוב.. בקרוב אני נוסעת לדרמהסלה...
 

blue flower

New member
אני חוזרת בתחילת יוני...

ועד אז לא יהיה לי אפילו רופי אחד אבל למי אכפת P-: כל עוד אפשר להמשיך למשוך והויזה.... חה חה חה אני יוצאת לשדה התעופה בעוד שעתיים, טסה לנפאל המדהימה ולא ייאמן איך אני מסתובבת, יש לי זמן.. וכל התיק שלי מפוזר בחדר.. דגנית
 
תודה טליה , ולכולכם../images/Emo140.gif

שבוע-קסום, ואם לא ממש המציאו את מדיטציית ההתבוננות בדיבור ותנועה, אולי זה רעיון, כי כשיש אנשים חדשים ומעניינים, לי ממש קשה השתיקה
ואמרו חכמים שיש " מקומות" שהשתיקה יפה להם זה משובש ככה בכוונה, ואיזה כיף לכם שאתם נוסעים לכם, הודו, נפאל - ואני שרה ורוקדת עדיין בסביבה הקרובה, לא הייתי בוויפסנה - כי...
אני חושבת שלא הייתי מחזיקה מעמד. עדיין לי חומר למחשבה...... לילה -קסום אריאלה באהבה
 

Tal_Ya_Tal

New member
היי אריאלה../images/Emo24.gifאת תרגולי הויפאסנה

שלי, עשיתי דוקא בארץ(את יכולה לקרוא במאמרים). לא נסעתי לשום מקום אקזוטי כמו הודו או נפאל, לפחות לא בפיזי בחיים הללו. אמנם המורה שלי לויפאסנה, דינה קושניר, היא ישראלית שחיה בניו יורק כבר למעלה משניים וחצי עשורים, אך היא הייתה כאן בארץ בשנת שבתון והגיעה אחר כך פעמיים בשנה. והצעתי לך, לכי תנסי. לא חשוב איפה. יש בארץ מספיק מקומות וישנם גם מספיק מורים שמגיעים. אולי תופתעי לטובה
L&L TALYA
 
יום טוב טליה ובהמשך..../images/Emo140.gif

רציתי לומר שאני גרה במקום כל כך שקט בטבע , שדווקא את השקט אני חווה, נראה לי שהמקום היותר מתאים לוויפסנה הוא כאן ביישוב בו אני חיה, אך ללא ספק חסרה לי " המורה" וההדרכה , כי כשזה מוגדר יש מקום למשמעת ועמידה בזמנים, ולפעמים השעות המוזרות בעיניי לשקט , אוכל, וכל השאר, זה המוכנות שלי לוותר - על הנוחיות שלי- על הקשר שלי והקירבה לבית... השאלה המורכבת מבחינתי , האם וויפסנה זה מה שאני צריכה דווקא ? ובאמת אולי צריך לנסות כדי להרגיש ולדעת.. יום טוב, ושמחה בלב אריאלה באהבה
 

Tal_Ya_Tal

New member
א-כ-ן|כן אריאלה נראה שאת גרה במקום

ממש מ-ק-ס-י-ם (נכנסתי לאתר שלך בעקבות
שהועבר לי ממך-דרך שרק'ה). אני סבורה שלא תהיה לך 'בעיה' להזמין מורה וספר אנשים לתרגל אצלך במקום. זה יכול להיות דבר נהדר. וגם פוטנציאל לעסקים. הבינותי שאתם משכירים חדרים הלא כן???. אז בכל מקרה, לגבי תרגול הויפאסנה, זוהי דרך מעולה לדעתי זו אחת הדרכים הטובות ביותר להגיע למודעות. לראות את 'המציאות' שאנו חווים באורח שונה ולצאת מתוך המבוך הקרוי 'עולם' לראות את האמת. אני מחזיקה בתפישה של הקורס בניסים, שאף הוא אורח חיים, המתאים יותר לאדם המערבי. אך הויפאסנה מבחינתי היא התרגול הטוב ביותר למיינד/פיזי/רגשי כך שאני משלבת ביניהם. L&L TALYA המציאות.
 
../images/Emo51.gif טליה ובהמשך...

חג-שמח, אכן המקום מקסים, ונחמד שהמייל של שרק'ה הגיע גם אליך
, מנסה לעניין עוד מורים ממקומות שונים, אך רובם ככולם , ניסו בעבר באזור ואינם מוכנים להשקיע אנרגיה בנסיונות חוזרים, המודעות בגליל ,קצת שונה ממרכז הארץ, עדיין יש סגירות גם אצל אלו הפתוחים למודעות ... אך כנראה שגם פתיחות למודעות אינה תמיד מספקת
הדרך הקלה גם עבורי זה להיות במקומות מרכזיים, בינתיים עם הרבה אור , ממשיכה את הדרך שלי כאן, יש משהו מיוחד בחיבור האנרגטי בעבודה כאן, מה ששונה מהעיר כי גם אני חייתי בתל-אביב מספר שנים מחיי לפני 20 שנה בערך.... כמובן אשמח לראותך כשתהיי באזור.... אריאלה באהבה
 
למעלה