'שבת שלום ומבורך/ת'?

[זורו ניק]

אם כבר, אז למה אומרים "בית קברות"?

לכאורה צריך לומר "בית קברים"

 

[חזי2003]

זו ההטיה בתנ"ך ובלשון חז"ל

קברותיכם (הקו"ף בחיריק, הבי"ת בשווא), למשל.

 

[חזי2003]

הנה המקורות

קברות: במדבר י"א ל"ד, נחמיה ב` ג` ו-ה`. קברתיך: מלכים ב` כ"ב כ`, דברי הימים ב` ל"ד כ"ח. קברותיכם: יחזקאל ל"ז י"ב-י"ג. קברותיה: יחזקאל ל"ב כ"ג. אבל יש גם בלשון זכר, כמו קברים: שמות י"ד י"א, מלכים ב` י"ג כ"א, איוב י"ז א`, קהלת ח` י`. קברינו: בראשית כ"ג ו`.

 

[חזי2003]

לא שמת לב אף פעם?

להבדל בין ערבית לבין שחרית ומוסף? וינוחו בה/בו? אפשר לדבר על המילה "שבת" כמהות השבת - נקבה, ואפשר כעל יום השבת - זכר. אגב, גם בהרבה חסידויות (גזע צאנז, כמדומני, ומסתמא עוד) מקובל לומר כך. (בסידורים המתאימים כתוב: בבואו לביתו יאמר "שבת שלום ומבורך" ג"פ. משהו כזה.)

 

[השיסער]

יפה יפה.

לא שמתי-לב לקטע של ה'וינוחו בו/בה'. אם כי מן הסתם יש בזה עניינים מדוע בערבית התייחסו ל'שבת' ובשחרית ל'יום'. עכ"פ ייש"כ.

 

[חזי2003]

ודאי ודאי.

זה מסתדר ע"פ הדיקדוק, אבל אין ספק שהסיבה למה בחרו כאן כך וכאן כך היא "עניינים" וע"פ קבלה. וכן במנחה זה "בם" כידוע (ולכן מקובל לגרוס "שבתות").

 

[השיסער]

חזי2003,

אני אשמח מאוד...

 

[חזי2003]

לבקשתך. הנה עוד תשובה בענין זה.

לבקשתך אני מעתיק את המסר ששלחתי לך. מצאתי כעת עוד דבר בנושא: תוס´ כתובות ה. ד"ה שמא ישחוט בן עוף: י"ג בו עוף, אע"ג דשבת לשון נקבה היא דכתיב (שמות לא) מחלליה מות יומת, ה"נ הוי לשון זכר כל העושה בו מלאכה (שם לה) שומר שבת מחללו (ישעיה נו). עכ"ל.

 

[חזי2003]

ועי` תוס` קידושין ב:

שמביא כמה דברים שמשמשים בלשון זכר ונקבה (כמו דרך שמביאה הגמ` שם): מחנה, רוח, שמש, אולי גם אש? לא זוכר.

 

[מתרכז בעיקר]

זה רש"י בפרשת וישלח (בראשית לב ט)

שם הוא מזכיר אכן את אש. תוס` הנ"ל לא מזכירים אש.

 

[חזי2003]

ייש"כ!

 

[השיסער]

יישר כח גדול!

תבוא כל יום.