'שבת שלום ומבורך/ת'?

[השיסער]

'שבת שלום ומבורך/ת'?

נהגו העולם (המזרחי בעיקר) לאחל איש לרעהו בשבת 'שבת שלום ומבורך'. ויפה עוררני הניק 'מזווית שונה' בער"ש, שלכאורה לא מובן על מה הולך ה'ומבורך'. אם הוא הולך על ה'שבת', היינו צריכים לומר 'שבת מבורכת' כמו 'שבת רגועה/שקטה וכדו'. אז במהלך השבת נזכרתי במה שתירצתי לעצמי לפני עידן ועידנים, שכנראה ה'ומבורך' הולך על 'יום השבת'. וכמו שנאחל האחד לרעהו בסתם יום-'יום מבורך', כך בדיוק בשבת, אנחנו מאחלים '(יום) שבת שלום ומבורך'. מסכימים/חולקים?

 

[שלמלה קרליבך]

איפה הודעה היית תקועה

בכלי ניטור? הבנתי שאין כאן כזה?

 

[השיסער]

למה תקועה? הכנסתי אותה עכשיו.

כנראה שלא קראת את תוכנה...

 

[מזווית אחרת]

אמור מעתה `(יום)שבת חורפי`?

היה שבת נחמד? או שזה נקודתי?

 

[מתרכז בעיקר]

חזק! (כרגיל, בעצם...)

 

[מזווית אחרת]

אוי, כמובן לא רואים את הסוגריים...

שבת חורפי.

 

[השיסער]

זה בסדר. אני ממחשב.

 

[השיסער]

אמור מעתה.

עד שאחשוב על תירוץ מניח את הדעת.

 

[בנצי הקטן]

צודק...

על אותו משקל של "שבת הגדול שלום", שנהגו הספרדים לאחל בשבת הגדול(ה).

 

[מתרכז בעיקר]

עד שאתה מביא ראיה מה`שלום`

הראיה היא מ`הגדול` (ואמנם רמזת לזה בסוף דבריך, בסוגריים הקטנטנים).

 

[השיסער]

ספיישל פור יו-ויקיפדיה:

עם זאת, יש שתמהו על ההיבט הלשוני של השם, ועל כן העלו הסברים אחרים. תמיהתם נבעה מהעובדה ש-"שבת" לרוב משמשת בלשון נקבה, ואילו 'גדול' הוא תואר לזכר; אולם יש לציין שיש מובאות (בעיקר עתיקות) בהם השבת משמשת בלשון זכר, כגון "שבת המלך". היו שטענו כי היא נקראת כך על שם שה'גדול' (הרב) דורש בבית הכנסת בהלכות החג. אחרים גרסו (בשם מהרש"ל שהשבת נקראת על שם ההפטרה שנקראת באותה שבת, שבסיומה מופיע הפסוק "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא... לפני בא יום ה' הגדול והנורא". אמנם כיוון זה הוא קשה, מכיון ששבתות שנקראות על שם הפטרות נקראות לרוב על שם התחלת ההפטרה; בפרט שכאן אין זה הפסוק האחרון ואף לא המילה האחרונה בפסוק.

 

[מתרכז בעיקר]

חמוד

 

[בנצי הקטן]

לזאת כיוונתי...

כי ל`שלום` הייתי מביא את שבת שמות...

 

[מתרכז בעיקר]

הבעיה בביטוי הזה היא כבדה יותר

פתח בכד וסיים בחבית! בתחילה מדובר על מצב ואח"כ על השבת עצמה. דהיינו: `שבת שלום` פירושו - שבת של שלום, של מצב שלום, ואילו ה`מבורך` מתייחס לשבת עצמה. היה צריך לומר `שבת שלום וברכה` או למצער `שבת שלמה ומבורך(ת)`!

 

[השיסער]

למה?

למה לא 'יום של שלום', ו'יום מבורך'? לא הבנתי.

 

[מתרכז בעיקר]

כשאתה מפרק את זה - זה אכן תקין

אבל כשאתה כותב בחדא מחתא `יום של שלום ומבורך` זה נשמע יותר גרוע מגרוע. זה פחות או יותר כמו שתאמר `השנה הבעל"ט היא שנת שמיטה ומעוברת`. ואם ז ה לא מצלצל לך גרוע אז א ת ה מצלצל לי גרוע...

 

[השיסער]

שומע. עיין בתגובתי לתגובתך לבנצי.

 

[מתרכז בעיקר]

אוקיי, זה תשובה מקומית על שבת הגדול

 

[השיסער]

שים לב לציטוט:

'אולם יש לציין שיש מובאות (בעיקר עתיקות) בהם השבת משמשת בלשון זכר, כגון "שבת המלך"'. לפי"ז א"צ להזדקק למה שנדחקתי לומר.

 

[מתרכז בעיקר]

כן, כן

חשבתי שאתה אומר שיש שם תשובה לשאלה שלי.