שבת מנוחה???

מעיןבר

New member
../images/Emo24.gif אין מה לקנא

אני חושבת ששניכם צריכים להפנים ששבת היא יום מנוחה של שניכם. בשאר השבוע, אני מניחה שזה הגיוני להגדיר שחלק מהסיבה שחזרת הביתה כדי לסייע בעסק וחלק מהגדרת התפקיד היא לעבוד בביתב משך השבוע.העובדה שזה יהיה חלק מהמשרה בהחלט הגיונית - שאם את בבית תעשי בו מטלות (גם אני מקבלת על עצמי מטלות שאני יכולה לבצע), זה חלק ממה שמקל עליכם כלכלית כי אין צורך בנטילת עזרה בתשלום. כמובן שחשוב ביותר שעדיין הוא ידע לפרגן ולהעריך את זה בדיוק כמו שאת מפרגנת לו את העבודה בחוץ. סופ"ש זה משהו אחר - שניכם עבדתם קשה כל השבוע כל אחד במשרתו הוא שמתקיימת איפה שהיא מתקיימת. סופ"ש זה הזמן ששניכם צריכים הקלה במעמסה וזה אומר שנושאים ביחד בנטל כך שאין חלוקה לא הגיונית שבה אחד רק נח והשני עובד כאילו זו לא שבת. זה יכול להתבצע ע"י זה שהוא יסייע לך ואז כל אחד עושה קצת או ע"י זה שגם את תנוחי ותדחי כל מטלה שאינה חיונית לתחילת השבוע ונניח שביום ראשון את לא עובדת למען העסק אלא רק עוסקת במטלות הבית שהצטברו במהלך השבת. ההבנה הזאת צריכה לפני הכל להגיע ממך. ברגע שגם את תפנימי שהעבודה שלך בבית היא עבודה לכל דבר וששבת המנוחה היא גם יום המנוחה שלך - המסר יזרום. וטענות? מי שיש לו טענות מוזמן לעשות בעצמו... אני בחיים לא מתלוננת על הבלגן בבית ברמת האשמות אליו רק ברמה כללית של "אי אפשר לסבול את זה" (טוב, פולניה חייבת לקטר
), כי ברור לי שיש לי אחריות לעניין לא פחות מאשר לו. אני גם תמיד זוכרת להודות לו כאשר הוא נוטל את האחריות ועושה כי אני לא עשיתי. כנ"ל הפוך.
 

ליאת +

New member
חסר לי משהו במשוואה

את מדברת על נקיון ובישול שלך לעומת המנוחה שלו אבל נתון חשוב נוסף הוא איך מתחלק הטיפול בילדים במהלך סוף השבוע. אני יודעת שאני לפחות, אם בת זוגי לוקחת את הילדים- בכייף רב אני מוכנה לבשל ואפילו גם לנקות (לא נכנסת לנקיונות רציניים, אבל נקיון שאחרי הבישול). ככה שחלק ממטלות השבת, עם ילדים צעירים כמו שאצלנו זה גם לשעשע ולהעסיק אותם. מכיוון שכשכולנו בבית אז הם תמיד נצמדים אלי, אז בת זוגי צריכה לאסוף את עצמה ולצאת איתם החוצה. זה לוקח לה זמן, אבל מרגע שזה קורה יש לי כמה שעות פנויות והם חוזרים לבית נקי, עם בישולים, אחרי שנחתי (או עבדתי). ככה שכל הצדדים ממרוצים. אז יתכן שהפתרון שלך יכול להיות לא מריבה על מי שוטף כל סכין או כוס אלא התעקשות על כך שיצא איתם או יהיה פעיל באופן אחר. כי איך שאת מתארת את זה זה נשמע כאילו שהוא רובץ כל סוף השבוע ואת פעלתנית כל הזמן בכל החזיתות. אל תמשיכי עם זה הרבה זמן- זה לא בריא, הכעס ילך ויצטבר ולא יעשה לכם טוב. הערכה מצידו זה לא מספיק. ודבר נוסף- יתכן שהעשיה שלך מנטרלת ו"מייתרת" אותו (מלשון עושה אותו מיותר). אולי אם תעשי פחות אז הוא יקח אחריות על חלק מהדברים. בדרך שלו כמובן, אבל גם זה משהו.
 

הילהל

New member
ניסיתי לעשות פחות

התוצאה? כלום לא נעשה בשבתות חמימות הוא נוהג לטייל איתם לגן משחקים, ואז אני עושה הכל בכיף, מהר ושקט ויעיל בשבתות גשומות זו בעיה קשה בעיקר כי מיה לא מוכנה לקבל את אבא כל עוד אמא שלה בטווח שמיעה לכן אני רוצה לצאת מהבית בשבת! אחרת אני רק אעבוד
 
אצלנו העבודות לא מגיעות ליום שבת

לרוב משתדלים לסיים הכל עד יום חמישי אפילו אם זה יוצא מאוחר מאוחר בלילה כדי שגם יום שישי יהיה פנוי. לפעמים בכל זאת מתעצלים קצת בחמישי אז זה פולש ליום שישי בבוקר. יום שבת לרוב לא נשארים בבית אז למה שיתבלגן? לפעמים במוצאי שבת בזמן שבד"כ אנחנו רואים טלויזיה אם הצטבר בעלי עושה מכונה אחת (כביסה). בסופשבוע האחרון בגלל המזג אוויר זה היה סופ"ש של מפגשים ביתיים. בשישי בצהרים באו אלינו זוג חברים של בעלי מהמרכז שהיו באיזור, בערב באו החברים שלי (5 זוגות) למחרת בשבת באו ההורים שלי בעלי אלינו לארוחת צהריים ובערב קפצנו להורים שלי שם נפגשנו במקרה עם כל המשפחה המורחבת שלי ואח"כ הלכנו לחברים לשעה-שעתיים. עם כל זה שהיינו הרבה בבית ואפילו אירחנו לא היה קשה בכלל כי יש שיתוף פעולה מלא עם בעלי בכל מה שקשור לארגון וסידור. אין לי ילדים גדולים שמבלגנים יש לי רק אחת קטנה שמבלגנת אבל גם יודעת שצריך לסדר ומיישמת. כולם אומרים לי שכשהם קטנים הם אוהבים לעזור וכשהם גדולים הם אוהבים רק לבלגן אבל אנחנו משתדלים כבר עכשיו ללמד אותה שסדר ונקיון הם דבר חשוב שצריך להשתלב באופן טבעי ביום יום. ברור לה שהצעצועים שלה הם דברים שהיא אמורה לסדר ואם היא רוצה שנעזור לה אנחנו עוזרים לה בשמחה, כשהייתה קטנה עם חיתולים תמיד הייתה לוקחת את החיתול לאחר ההחלפה לפח וככל שהיא גדלה מתווספות לה משימות. קטע מצחיק: לפני כמה שבועות בעלי היה במקלחת ואני הייתי בחדר העבודה מול המחשב ושמעתי שנוגה (בת שנתיים ושמונה) הצליחה לפתוח את הדלת במקלחת ואח"כ שמעתי אותה נסגרת. לאורך כל הזמן שמעתי את המים בדוש זורמים אז הבנתי איכשהו שבעלי לא שם לב שהיא נכנסה אז הלכתי לראות שהכל בסדר. פתאום אני קולטת את נוגה רצה לכיוון המטבח ורואה שנפל לה משהו. אני קוראת לה והיא מסתובבת ואני קולטת שהיא אספה את כל הבגדים של בעלי מהריצפה ולקחה אותם לחדר הכביסה ומה שנפל לה בדרך הייתה גרב. כבר תקופה שאחרי המקלחת אני שולחת אותה (בזמן שאני מארגנת את המקלחת) לשים בכביסה את הבגדים שלה אבל פתאום היא החליטה להכנס ולקחת את הבגדים שלו...
 

AY1

New member
לא עושים בכלל עבודות בית בשבת ../images/Emo70.gif

מסיימים הכל (או שלא) ביום שישי בבוקר ןמהצהריים עד שבת בערב לא עושים עבודות בית בעיקר מקדישים זמן לילדים , לחברים , למשפחה אם נחים אז כולם או בתורנות
 

גאליה

New member
אצלנו יש מגמה של שיוויון - אמנם לא מוחלט

כי תמיד, איכשהוא, אמא תעשה יותר (כנראה רק אמא רואה את הבגדים ליד המקלחת שהילדים פשטו, או את המצעים שצריך להחליף ועוד ועוד..) אבל! הבעל יודע שיש תפקידים קבועים שהם שלו (לשאוב את הבית, לקפל כביסה, כלים וכו). למשל, בשבת שעברה, הוא שאב את הבית, קיפל 3 מכונות כביסה, רחץ ערימת כלים... ואם הוא לא יודע ליזום נקיונות - אני "עוזרת" לו - למשל - לשים לו את המצעים הנקיים על המיטה שהוא יפרוס אותם. וגם - הוא לוקח את הילדים (שניים, כולל קטנצ'יק בן שנתיים שובב מאד.......) ומאפשר לי לנוח, אבל גם אני עושה את אותו הדבר - למשל, אתמול אחה"צ לקחתי את הילדים להורי לשעתיים וככה היה לו זמן לעצמו. חשוב מאד בעיני ההדדיות, ההתחשבות, הכרה בצורך של בן הזוג. לא שתמיד זה קורה וזה כל כך מושלם - רחוק מזה - אבל לפחות יש רצון בסיסי ונסיונות ליישום - וגם זה משהו... שבוע טוב לכולנו.
 
הרגת אותי, כל השבת אני חושבת על השרשור

שאני אפתח בנושא הזה מישהי אמרה לי פעם "הוצאת לי את המילים מהמקלדת" אני רוצה להפנות שאלה אל חברותנו ממגזר שומרי השבת איך אתן עושות את זה? מה אתן כן עושות ומה לא עושות? אתן מתעלמות ובמוצ"ש מתחילות להשתגע?
 

אלינקה

New member
אני דווקא נחה בשבת

בבקר הילד קם מוקדם והבעל קם אני במיטה עד שמתחשק לי לקום ואז הילד נמצד אלי בשישי אני עובדתואילן בראשון לא אז הכל מחכה לראשון יש עוזרת פעם בשבועים והשאר קוסמטיקה מצד שני לא דורשים מה שיש יש אני עובדת פחות שעות ויש לי את הבקרים
 

הילהל

New member
אני הולכת לעשות ניסוי השבוע

השבועיים האחרונים כנראה היו לא שפויים בגלל מקרה המוות במשפחה השבוע אני מתכוונת לעשות מאמץ להגיע ליום שישי בצהריים עם סלי כביסה מרוקנים, בית במצב סביר ואוכל מבושל אם לא יהיה גשם - להתעקש לצאת מהבית נראה אם אני מצליחה לגרום לזה לקרות
 
דוחסת ביום ששי את המירוץ המטורף

יום של נקיון יסודי, של בישולים לשבת (כי בשבת חוץ מסלט טרי - אני לא מכינה כלום), של אפיה ופינוקים לכבוד שבת. היום היחיד שבו סל הכביסה עומד ריק (למשך שעתיים לכל היותר - אבל לא נהיה קטנוניים), ערימת החולצות מתגהצת ובאורח מופלא - ככל שהזמן לחוץ יותר, היעילות שלי משתפרת פלאים. אנחנו עובדים ביחד ביום ששי, זה גם נחמד (כל השבוע בקושי יוצא לנו להיפגש וכמעט תמיד יש ילדים ברקע) וגם מייעל מאד את העבודה, וכשנכנסת השבת - הכל "נופל מהידיים". התעלמות מוחלטת, מה שנשאר - נשאר (אף פעם לא גנבו לי עבודות שלא הספקתי לסיים לפני שבת. הן תמיד חיכו בסבלנות), אבל עיקר המנוחה היא בראש - זה כמו סוויץ', גם אם יש דברים לא גמורים, הם לא מעסיקים אותי, אפילו לא במחשבה. החלטה מודעת שמשאירה למשך יממה את כל הטרדות בצד - העבודה, הבית, חשבון הבנק, בית הספר והגן, הכל מחכה. עכשיו אנחנו בפסק זמן
במוצ"ש אני לא משתגעת, חוזרת לשיגרה בקצב נינוח. למרות שבד"כ ישנתי שנ"צ טובה, אני לא מסתערת מחדש על הכל (כאמור - כלום לא בורח). מעמידה מכונת כביסה, שוטפת כלים ומחזירה את הבית המבולגן למצב מסודר יותר, וזהו. בד"כ נשאר אוכל גם ליום ראשון - מראש אני מבשלת כמויות גדולות, זה לוקח כמעט אותו זמן ואפשר להקפיא עודפים ולתכנן את תחילת השבוע. בחודשים האחרונים החלטנו שיום ראשון שיש בו פחות בישולים מתאים לניקוי חצי יסודי - וזה עובד, ומשאיר את הבית במצב סביר לאורך השבוע.
 

הילהל

New member
זה ההיגיון של בעלי

הוא כל הזמן מבטיח לי שהכלים לא יברחו מהכיור והבגדים לא יעלמו מהסל... אבל קשה לי מנטלית להרגע ולנוח בבית הפוך וזה כ"כ אידיוטי - אני כל הזמן מנסה לסדר בבית ששני זאטוטים כל הזמן מנסים להפוך - והם מצליחים יותר ממני רוב הזמן.
 
זה לא לנוח בבית הפוך

ביום ששי, אחרי בוקר של נקיונות - זה המצב הכי נקי ומסודר מכל ימות השבוע... ולגבי הילדים - שמעתי לא מזמן הגדרה נחמדה שעזרה לי : בלגן - זה כל מה שלא מונח במקום יותר מ-24 שעות. למשל - אם ילד משחק בסלון וכל השטיח מרוצף בלגו ומכוניות ובובות - זה בית שחיים בו ילדים, וזה ייעלם בערב (או למחרת בבוקר). לעומת זאת, ערימת ניירות וחשבונות לטיפול שמונחת ליד הטלפון ותופחת לאיטה - זה בלגן, גם אם זה נראה "כאילו" מסודר.
 

יומטוב5

New member
בתור שומרת שבת

אני עובדת מנקה את הבית ומבשלת וכל מה שצריך עד הדלקת נרות ותמיד אני אומרת שגם אם השבת היתה נכנסת עוד 4 שעות עוד היה מה לעשות בבית ויש חלוקה מסוימת אולי לא שיוויונית אבל משהוא בעלי בעזרה הילדים הגדולים מבשל את המנות העיקריות הבן החמישי עוזר בקיפול הכביסה ובכלל עזרה לפי בקשה וברגע שאני מדליקה נרות אין יותר עבודה כאילו ברגע אחד כל הלחץ נרגע אני מדלקה נרות ולוקחת כוס קפה וכל השבת חוץ מדברים הקשוים לארוחות השבת לארוח שולחן ודברים כאלה אני לא עובדת והבנים שלי אחרים על הורדה מהשולחן ושטיפת הכלים במוצאי שבת אני מסדרת את הבית בגדול לא נקיון יסודי רק סידור
 

happy00

New member
נקרעים לפני שבת

הבעל מנקה ביום רביעי ועורך את הקניות ביום חמישי. ביום שישי הקצר (הילדים בקושי הלכו לגן, וכבר הם חוזרים) בישולים, כביסות, והכנות לשבת. שבת עצמה לא עושים עבודות בית. אבל להיות עם הילדים יום שלם זה מעיף בפני עצמו. במיוחד כשגשום ואי אפשר להוציא אותם החוצה להוציא אנרגיות. משתדלים לנוח כולם ביחד, ואם הילדים לא נרדמים בצהרים אז צרכים לנוח בתורנות. מוצאי שבת מסדרים את הצעצועים המפוזרים עם הילדים, ומפעילים מדיח כלים.
 
מה שמספיקים עד כניסת השבת - רווח נקי

מרגע זה ואילך עד למוצ"ש - מנוחה, מנוחה, ושוב מנוחה. סעודת ליל שבת וסעודת הצהריים של יום שבת - הכל מוכן מראש בימים חמישי ושישי. וכל שבוע מחדש כשהשבת נגמרת, אני מנסה למשוך עוד קצת במיטה ונאחזת ברגעי המנוחה האחרונים.
 

בולו1

New member
כן. בהחלט. אבל...

זה כרוך בהתארגנות מראש. אנחנו דתיים ומתארגנים מראש עם כל ההכנות לשבת. לפני פרוץ הנעה היינו מורחים אותן בנחת על פני ימי שישי, ואחרי שנולדה היינו עושים תורנויות- האחד שומר והשני מבשל/מנקה. לפני כמה חודשים נמאס לנו שימי שישי מתבזבזים על בישולים וניקיונות אז התחלנו לעשות את הרוב בחמישי בערב. אני שונאת לנקות ובעיקר כלים ולכן זה תפקידו של בעלי, אני מבשלת בחמישי בערב והוא מארגן את הבית, שטיפה הוא עושה בבוקר ביחד עם נעה כשאני בהתעמלות, או מחכים לצהריים כשהיא ישנה. בשבת עצמה- נחים, ונהנים מנעה. האוכל מוכן מראש, וכלים עושים רק אם מתחשק (בד"כ לא...). אוספים את הצעצועים שלה לפני שנת הלילה ולפני שנת הצהריים, והבית חוזר לסדר. במוצ"ש אני בד"כ מכניסה מכונה אחת אבל זה שטות שלוקחת דקה, ובעלי מכניס מדיח ומסדר את הבלאגן במטבח.
 

א י ו ש י

New member
לעבודות הבית מגיעים רק בשבת../images/Emo4.gif

אין זמן אחר, עמוס מידי במהלך השבוע בשבת יש זמן לסדר אין לנו עוזרת ולכן זה הזמן היחיד שמתאפשר סידור דפוק אני יודעת אבל זה מה יש אין מנוחה
 

qwertas

New member
גם אצלנו שבת מלאת סידורים

הרבה בישולים, כביסות, מנוחה, וגם בילויים. משתדלים לא לצאת מהעיר ולא דברים גרנדיוזיים שאח"כ צריך לנוח מהם... בשבתות אנחנו נפגשים עם חברים, הולכים לפארק או לטייל בעיר, לא יותר מזה. ישנים צהריים גם שישי וגם שבת. ההבדל בינינו לבין מה שאת מתארת הוא שיתוף הפעולה בין שני בני הזוג. אני מבינה שדורכת לך בנקודה רגישה אבל עלי לא מקובל בשום פנים ואופן לעשות הכל והוא רק נח. כשהיו מצבים או תקופות שגלשו לכיוון כזה אני ממש נעמדתי על הרגליים האחוריות. כמובן שהחבל לפעמים נמשך קצת יותר לכיוון אחד, לפעמים הוא רואה טלוויזיה ואני עסוקה בעבודות הבית (אבל אז הילדה באחריותו) ולפעמים אני ישנה צהריים והוא מבשל. להתלונן על אוכל שאת הכנת?!?!? לבוא בטענות שאין כלים נקיים?!?!?!? לקטר?!?!?!? אני לא מוכנה שיהיה חלק מהלקסיקון. אני מאוד רגישה לדברים האלה כי היה לי ברור שאני לא מוכנה לשעתק את המודל שראיתי אצל הורי - אמא שלי, שבנוסף לעבודתה מחוץ לבית, גם אחראית בלעדית על כל עבודות הבית, כולל קניות, כולל גיהוץ לאבא שלי וכולל להגיש לו את הצלחת לשולחן. בעיני זה מזעזע. אגב, ובנימה יותר סוציולוגית-כללית, אין לי ספק שמעבר לתקופה ולחינוך, זה נובע מהעובדה שאבא שלי מרוויח בערך כפול מאמא שלי, וזו עובדה סוציולוגית סטטיסטית שעדיין קיימת ברוב המשפחות כולל בדור שלנו.
 

הילהל

New member
דברי איתי סוציולוגיה ../images/Emo13.gif

זה התואר השני שנטשתי... דיברנו בשלווה על מה שקרה השבת. על העובדה שהוא נח ואני למעשה ממשיכה לעבוד. הוא מאוד זקוק לשבת של מנוחה אמיתית - כי הוא עובד פיזית קשה מאוד 6 ימים בשבוע. ומכיוון שאני טיפוס של בוקר, הרבה פעמים בערב אחרי העבודה הוא ממשיך לתפקד ולסחוב ואני מתמוטטת (באופן מאוזן - בבוקר הוא יושב זעוף עם התה שלו מול המחשב ואני מארגנת הכל) אז ננסה לראות איך אנחנו מתארגנים יחד טוב יותר במשך השבוע כדי שבשבת שנינו ננוח. ואני אקח גם פרספקטיבה של זמן להבין האם היו כאן שבועיים לא נורמליים (כל שבוע נעדרתי יומיים לענייני אבלות משפחתית והמון הצטבר בנתיים) או שנוצר כאן דפוס שחייבים לשבור.
 
למעלה