שבת מנוחה???

[הילהל]

שבת מנוחה???

איך זה כל שבת זה קורה מחדש? אני נתקעת בבית עם יותר עבודת בית מכל יום אחר!!! הם מצפים לארוחות מפנקות - אני מבשלת ושוטפת כלים ואם אני כבר בסביבה - לא אכבס? אתלה? אוריד? אקפל? והילדים בבית ויש בלאגן ומיני אסונות (מיץ שנשפך, קורנפלקס שהתפזר) והוא? נח שבת לא? הבטיח לתרום את חלקו, רק עוד רגע שהסרט ייגמר.. נחשו מי נוחר מול ה TV? השבת נשבעתי שזה לא יקרה היו לי תכניות - קניות במשתלה וביקור חברים הכנתי ארוחת בוקר, ארגנתי הכל, ההוא שנוחר אפילו ארגן את האוטו ובשעה היעודה? גשם מהמשתלה הודיעו שהם סוגרים (יש לנו שם חבר), יונתן הודיע שביום גשם הוא לא יוצר מהפיג'מה החמה (לא לקנות יותר פיג'מות פוטר! נוח מידי!) ומיה נרדמה ושוב אני כאן, מחכה בקוצר רוח ליום ראשון כולם יוצאים מהבית ואפשר לנוח כן, עבודה מול בית זה הרבה פעמים מנוחה ממש!

 

[הילהל]

Uעוד משהו - אני חוששת ששכחתי איך נחים!

מיה נרדמה עכשיו ואפילו ישנה לא עלי הפעם.. אבאשלה ישן יונתן שע ושמח ואני עוד מעט מתכננת לתלות עוד כביסה ולהתחיל את ההכנות לארוחת בערב גם כמובטלת אני לא יודעת לנוח טוב, אולי זה בגלל שהשבועיים האחרונים היו עמוסים גם מכיוון שהדוד שלי נפטר והשבעה היתה על כל הארץ אבל בשבועיים שאני מובטלת בכלל לא נחתי! ולא עשיתי אף אחד מהדברים שאני רוצה (דברים מסעירים.. כמו לסדר גבות!) מה נדפק אצלי?

 

[עפרה פלוס 3]

אני עבדתי ביום חמישי עד 1 בבוקר

אתמול עד 6 בערב (רק כי היינו חייבים לצאת לחמותי לארוחת ערב) ואני עדיין עובדת, כי הבטחתי שאסיים היום לתרגם את הספר ובין לבין, אני עובדת על הכנס הענק מחר.

 

[הילהל]

אוי ../images/Emo24.gif

תהיה הקלה כשזה ייגמר? אצלנו הוא עבד ביומשישי מ 7.00 עד 17.00 (היו 2 הצעות מחיר לתת, אחת בזכותך

) ופינקתי אותי כראוי. עשיתי את זה באהבה ובשמחה, בלי לחשוב פעמיים. אבל היום זה נראה לי פשוט מוגזם ומעליב. אין שום סיבה שאני אעבוד כאילו הייתי מישהי ששכרו לעבודות הבית והוא יהיה בטטה מושלמת. נו.. אולי עד סוף היום הוא יפתיע

 

[שרון123]

פחחחחחחחחחחחחח

חבל, כאן דווקא חיכו לכם לחמיות תוצרת בית. עוגות שמרים קינמון, וקבב עגל-טלה-צנובר-נענע, בטח גם הייתי מכינה אורז ברגע האחרון

כשהתקשרת שאתם לא מגיעים בסוף(בדיוק היינו בקניות), התקשרתי לשכנה שתכניס הקבבים לפריזר והבצקים שהיו בהתפחה למקרר. בילינו את כל אחה"צ במשחקיה במודיעין וקינחנו בשיפודיה. BIG MISTAKE

 

[הילהל]

והכי חשוב - יונתן היה מניח לי בשלווה!

אני בניתי על הבנים שלך יקירתי שיעסיקו אותו יפה פה, ככה שהוא לא יהיה דבק-אמא בזמן שנהיה אצלכם ואפילו יישן אחרי. את כל ההתנהלות שמתוארת עשיתי עם ילדון דבוק לרגל. בשבת הבאה אני עושה הכל כדי לא להיות כאן! מצידי.. קמפינג בגשם!

 

[שירי ל]

אין ספק ששבת הוא היום הכי קשה בשבוע

אני עשיתי לי מנהג שאני משתדלת לעמוד בו - עד מוצאי שבת אני עוצמת עיניים. שיחריבו את הבית, שילכלו, יטנפו - אני רק מכינה אוכל אבל לא רוחצת כלים אח"כ. במוצ"ש, עם כוחות מחודשים - אני מתנפלת על הבית.

 

[שירי ל]

ואגב, שאלה - למרות הקושי - מי באמת עושה

נכון? זה שנח או זה שמוותר כל כך בקלות על המנוחה שלו? את יודעת פעם היו לי ריבים עד חורמה עם בעלי כשהוא היה מתעקש שהוא רוצה לנוח עד שהבנתי שמי שצודק זה הוא. אין שום סיבה לוותר כל כך בקלות על המנוחה בשביל עבדות הבית. . אם לא נשמור על המנוחה שלנו לא יהיו לנו כוחות למשך השבוע. הכל יחכה.

 

[ליאת +]

נכון

מה גם שאין סוף לנקיון ולסדר שאפשר לעשות, במיוחד שהילדים תמיד מבלגנים ומלכלכים יותר מהר ממה שאנחנו נסדר.

 

[הילהל]

ואיך מתגברים על הקוטראי שלהם?

על זה שהם מתלוננים שאין ארוחה טובה או שאין להם כוס וכפית נקיים כדי להכין קפה?

 

[קרנפית של קרנף]

אני בהלם מהשאלה הזו

את באמת מחפשת דרך בה תוכלי להתגבר על הסיטואציה הזו? כאילו, נראה לך שמה שיפתור את המצב הזה הוא איזשהו שינוי בהתייחסות מצדך? כלומר את אמורה להשתנות בצורה כזו שהם יוכלו להמשיך לקטר אבל בלי שזה יעשה לך רע? תראי,בעלך ואת אתם שני אנשים מבוגרים שצריכים לחשוב ולהגיע ביחד להחלטות/לפשרות בקשר לדרך בה אתם רוצים לנהל את היחסים בינכם וזכותך להחליט איך להגיב לסיטואציות כאלה ואחרות ביחסים בינכם. אבל את והילדים נצמאים בשני "מעמדות" שונים לחלוטין. הם ילדים ותפקידם לסמן מטרות ורצונות ולהגשים אותם. כל דרך שנראת להם לגיטימית מבחינתם. את ,כהורה, תפקידך לחנך, להסביר ולהראות את התמונה המלאה עם דגש על מעשים שהם עושים וההשלכות שלהם. את רוצה להיות כל כך טובה ולקחת הכל על עצמך אבל זה בטח לא מה שהכי טוב בשביל המשפחה שלך. אמרת בהודעה שלך למטה "נואשתי מלהלחם על קיום בית שוויוני.אני מסתפקת היום בהערכה לפועלי ובחינוך ילדי למשהו אחר מאוד." אני חושבת שמה שאמרת חשוב מאוד בשביל הילדים שלך אבל השאלה הזו סותרת את מה שאמור להיות היישום של זה. אם את רוצה שחינוכם יהיה למשהו אחר מאוד תנחילי להם ערכים של משמעת עצמית, של התחשבות , של שותפות , של חלוקת תפקידים ואחריות. אם אין כוס וכפית נקיים זה אמור להיות להם ברור שהם צריכים לתת יד ולא רק לשטוף לעצמם כפית אחת אלא כבר לשטוף הכל כדי שיהיה גם לאחרים (אני מניחה שמדובר בילדים גדולים). דרך לקיחת האחריות וביצוע המטלות תגיע גם ההערכה לדברים ולא יהיה מקום לתלונות. אם את אכן רוצה שכשיהיו בעלי משפחה יהיה אצלם אחרת תעזרי להם לרכוש הרגלים נכונים מעכשיו. סתם מחשבה שעלתה לי פעם היא שהרבה נשים אולי לא יודו אבל הם ממשיכות ומשאירות את כל עומס הבית על עצמן כי זה יותר קל להן. יותר קל מלנסות לחנך ובהתחלה זה לא נראה ממש נורא ולא צופים שזה יגדל כל כך. למשל כשנוגה מבלגנת את המשחקים שלה הרבה יותר דורש ממני לשבת איתה ולתת לה הוראות ולסדר איתה יחד מלאסוף לבד. לבד היה לוקח לי שתי דקות ואיתה זה יכול להמשך משהו כמו רבע שעה. אבל מבחינתי זה לא עיכוב בסידור הבית אלא השקעה בחינוך שלה וזה יותר חשוב. חשוב שאמהות לילדים קטנים שבדיוק אז הכל מתחיל להיות לחוץ מבחינת זמנים לא יתפתו לפטור את כולם מהמשימות כדי לסיים יותר מהר כי אח"כ מגיעים לכדור שלג שכבר קשה מאוד להתמודד איתו.

 

[הילהל]

אהמ.. אולי כדאי שאציין גילאים

יונתן בן 6 ומיה בת שנה ותשע יונתן ילד עצמאי למדי - הוא יודע להכין כריכים, קערית של קורנפלקס עם חלב, הוא מסדר את החדר לבד (אם זה מצב סביר) או יחד איתי (אם זה בלגן גדול של אחרי שבת גשומה בבית), מתקלח לבד, שם את הבגדים שלו בכביסה ומפריד לבן//צבעוני, מוציא את הזבל לפח שבחצר וכד' אבל הוא לא בדיוק יודע לשטוף כלים או לטגן חביתה או להכין שוקו חם אחותו מן הסתם לגמרי תלויה בנו אין לי ספק שהחלק שלהם בבית ילך ויגדל עם השנים והעבודה שהם מייצרים תקטן אבל זה ייקח זמן ובנתיים, בשבתות שתקועים בבית, זה מאוד מאתגר

 

[קרנפית של קרנף]

אהה... אוקיי

פשוט אמרת: הם מתלוננים שאין להם כוס או כפית להכין קפה... אז הנחתי ש"הם" מתייחס לילדים גדולים (כי קטנים לא שותים קפה....) כנראה שהתבלבלת או שעדיין לא ממש הבנתי. בכל אופן אני שמחה לשמוע שהילד הגדול לוקח חלק במה שהוא יכול (כמובן שהוא לא אמור להתעסק בכלים או דברים מסוכנים...) ואני באמת מאחלת לך שתצליחי למצוא את הדרך המתאימה לכם לנוח בשבת.

 

[הילהל]

הם=ילדים ואבאשלהם

אבאשלהם ישטוף קצת כלים כדי להכין שתייה לכולם אבל אוי הקיטורים הפולנים תוך כדי! ויונתן בהחלט מצפה לקבל "אוכל רציני" שגם יהיה לפי טעמו הילדותי (ולנו ארוחה של פתעיתים ושניצל לא נשמעת כמו פינוק) מיה בעיקר מקטרת על זה שאמאשלה לא 100% פנויה למשחק ופינוק איכשהו נראה לי שצורת השבת הזו לא עושה ממש חסד איתנו

 

[עפרה פלוס 3]

אם בעלי היה מתלונן ככה

הייתי מראה לו את הדלת. בחיי.

 

[הילהל]

גברת.. זה הכל באשמתך ../images/Emo6.gif../images/Emo8.gif../images/Emo140.gif

הוא מתלונן.. כי הוא רוצה קובה! מי אשמה בזה שלמדתי איך להכין? מי הייתה חברת הסעות לערב אחד? מי גיבשה קבוצה עךיזה שלמדה לגלגל קובה במיומנות? ולי אין כוח לקבב, זה לורח לי 4-5 שעות מטבח! אבל הוא מת על זה, ושונא שאני שואלת מה הוא רוצה, כי התשובה שלו היא תמיד "קובה" והתשובה שלי היא לעתים נדירות שבנדירות חיובית.

 

[שירי ל]

אני מאוד מבינה את הילה-

גם אצלי יש את הקוטראי הזה לפעמים. (אמנם האיש שלי לא שותה קפה אבל מתעצבן כשהג'ינס שלו מתקמט בצורה אלימה ובלתי הפיכה אחרי ששכחו אותו יומיים במיבש) וחייבת לומר שאצלינו מתנהל בית סופר שיוויוני אבל אין מה לטמון את הראש באדמה - עדיין ב-99% מהבתים האישה היא זו שאחראית על - מה שנקרא - ניהול הבית. זה אומר שהוא כן יפעיל מכונת כביסה אבל מישהו צריך להגיד לו לעשות את זה כנ"ל לגבי מדיח כנ"ל לגבי הרבה דברים אחרים. וכמו שכתבתי כאן - אני חושבת שהפיתרון לא טמון בשינוי בן הזוג או בני הבית, אלא בשינוי שלנו. לדעת לשמור על המנוחה שלנו ולהבהיר שהיא קדושה. אם מאוד בקלות נחרב את השבת שלנו בשביל עבודות בית - אף אחד לא יכבד אותה. צריך להגיד בקול רם "השבת הזו אני נחה, אני לא עושה שום דבר" , צריך להיות מסוגלת לחיות בבית לא מסודר יום אחד אבל לתדלק את הגוף והנפש כי אחרת מתמוטטים.

 

[מעיןבר]

זה פשוט לא קורה אצלינו

כן, הרבה עבודה נשארת לשבת - אבל זה כדי שנוכל לעשות אותה ביחד (במיוחד בימים אלו שאני בקושי זזה). ואם מחליטים לא לעשות משהו - זה ביחד. גם המנוחה (לאו דווקא שינה, יכול להיות סרט ב- TV) היא ביחד. אין מצב שהוא הולך לישון או אני בלי רשות מפורשת שאני/הוא יכולים לעשות לבד את המטלה. מצד שני, לא מהססים לבקש עזרה כשצריך (כרגע במיוחד אני, אני פשוט לא יכוה לעשות כל מיני דברים כמו להתכופף עם יעה לאסוף את ערימת החול המטואטאת מהרצפה). ואם הוא במקרה נרדם או אני? המטלה תדחה עד לזמן שהישן מבינינו יתעורר ונוכל לבצע יחד. לא יקרה כלום ולא יקרוס הגג... וזה שאני עובדת כרגע בעיקר מהבית? זה בדיוק מה שזה - אני עובדת. אם יש לי חשק אני מתפנה לעשות קצת מטלות, אבל אם לא - מתסדרים ומתארגנים ביחד.

 

[הילהל]

אחחח... הקנאה אוכלת אותי

החיים איתו הם מאוד לא מה שדמיינתי. היתה בו הבטחה לשוויוניות, שהתגלתה כריקה לחלוטין. הרבה פעמים אני כועסת. ועדיין, כשאני עושה מאזן - אני אוהבת אותו ונהנית איתו יותר מאשר כועסת. כל עוד אני מקבלת הערכה על הנטל העצום הזה - אני בסדר. אתמול, כשקיבלתי גם תלונה על סוג האוכל שהוגש.. התפוצצתי. אחרי שלקחתי זמן נשימה הודעתי לו שמי שלא עושה מאבבד את הזכות לבקר, והוא הבין כמה אידיוט הוא היה. נואשתי מלהלחם על קיום בית שוויוני. אני מסתפקת היום בהערכה לפועלי ובחינוך ילדי למשהו אחר מאוד. וגם ההחלטה שנשענים עליו כלכלית באופן מוחלט (כי אני לא יכולה לקיים עסק בגינון, רק להוות תמיכה) - היא חלק מזה. אם אני מקבלת את העוקץ שבניהול משק בית מסורתי, אני רוצה גם את הדבש של להיות עם ילדי יותר ולנהל את משק הביתצ הזה ביתר נינוחות.

 

[זריחה3]

../images/Emo8.gifאני כל הזמן עובדת מהבית..

את התיקים שאני רושמת עבור ביטוח לאומי אני עושה מהבית, ממש כמו המורות ואיך שאני שונאת שהעבודה מתמשכת לה בבית. הלוואי ויכולתי להשאירה מחוץ לדלת.