הערה חשובה
סוגי יקרה, כתבת פה משפט "תמים" למדיי, אך לחלוטין הצלחת לקומם אותי ברמות שלא ייאמנו. תיכף אבהיר את דבריי, אבל אני מוכרח לציין כבר בשלב זה שמדובר כאן בהערה שלדעתי מהותית היא, ויש לה השלכה עצומה על אופן ההסתכלות והתפיסה הכללי הראוי, בנוגע לדבר ועניין בעולם המחשבה והדעות. ובכן, כתבת את המשפט הבא: "האנוסים- לעולם לא יחזרו בתשובה". אילו הייתי פשטני הייתי אומר לך בקצרה: never don't say never. אבל תרשי לי לומר יותר מזה. אחד מהדברים היותר חזקים ויותר משפיעים שאני חוויתי במסע הלמידה החופשי שלי (באומרי מסע למידה חופשי, למי שמעוניין לדעת, אני מתכוון מסע למידה נטול כל "הנחת מבוקש" מראש, שולל קביעת מסקנה ורק אחר כך אישושה) היה עקרון "אי הוודאות". ככל שצעדתי, ככל שקראתי – בכל תחום של רעיונות ודעות (עוד רגע נגיע גם לעניינים שבפיזיקה) – שמתי לב ששום דבר אינו מוחלט, שום דבר אינו וודאי, דבר אינו יכול להיכנס למסגרת של "לעולם לא" או "לעולם כן". במקרה האידיאלי, נגיע ל"ככל הנראה"... בתחילה זה היה בתוך מסגרת היהדות עצמה. נחשפתי לחוגים אחרים, לקהילות אחרות – שלהן דעות שונות והשקפות שונות מזו שלי. גם הם היו יהודים יראים ושלמים, ולא ניתן היה לבטל אותם במחי יד, כדרך שעשו חבריי ורבותי. אז הבנתי שתתכננה שיטות שונות להגשמת היהדות, ואין דרך אחת "אמיתית". אבל, באותו זמן היה ברור לי שאחרי ככלות הכול "רק היהדות, לעולם, תהיה הדת האמיתית". כעבור זמן, נחשפתי לעולם של עקרונות מוסריים ותיאולוגיים לא יהודיים, והבנתי שיתכנו שיטות חיים אחרות, לגיטימיות כמו היהדות. אך עדיין באותו שלב הבנתי שהמוסר הוא אבסולוטי. כעבור זמן נוסף הבנתי שאין שום דבר מוחלט. שלכל דבר יש פרספקטיבות שונות, שהמושגים הבנה ומסקנה הם ארעיים, ומצבים שונים וחוויות שונות ומקומות אחרים יכולים להוביל אותך בקלות לשנות את דעתך. [אגב, אפילו בעולם הפיזי הדברים אמורים. הפילוסוף והמדען תומס קון הוכיח באריכות שהמדע (פיזיקה וכדו') בנוי על בסיס "פרדגימות", והמדע אינו בנוי כלבינה על גבי לבינה, אלא יש קפיצות – בלתי קשורות האחת לשנייה, וגם ביחס למדעי הפיזיקה המושג "אמת" הוא יחסי לאותה פרדיגמה בלבד.] מכאן, שהקביעה כאילו אנוס אינו יכול לחזור בתשובה אינה נכונה, והיא סותרת את רוחי האנוסית (ורוחם של אנוסים אחרים) שקובעים שאסור לקבוע שום דבר.
מה לעשות שהדוסים עיוותו את המשמעות של מילה כ"כ נורמלית.