שבת אצל אבא.
- פותח הנושא בן הצבי
- פורסם בתאריך
כתבת יפה.
אבל הפתיחה שלך לא נכונה "לא חשבת היטב לפני ש"יצאת" ואינך חושב היטב כעת". הרי - אין אמת מוחלטת! לי אישית לא ברור שאין אלוהים! בן אדם הוא דבר משתנה. עם הזמן המחשבות שלנו מתזזות ובודקות אפשרויות חדשות. בגילאים מבוגרים יותר, אנשים מאבדים את היצירתיות ובגלל שכבר השתקעו בחיים מסויימים הם ננעלים עליהם ולא בודקים אפשרויות חדשות. העובדה שבן הצבי בודק את האפשרויות בכל האומץ לא אומרת שהוא לא חושב "עד הסוף". כולנו חשבנו עד הסוף - אבל הבריאים שבנו ממשיכים לחשוב עד המוות. חלק מהבדיקה שמיכאל עשה, היתה חייבת לעבור דרך הניסיון המעשי - לשבת בשבת שהיא יום כיפור ולאכול שרימפס עם גבינה על החוף עם בחורה נידה, נשואה שהיא בעצם גבר - כעת, יש לו יותר נתונים והוא מקבל החלטה שונה! אמנם זה לא מקובל בחברה ונהוג להמשיך בסיפורי סבתא שאדם בריא הוא אדם שממשיך בקו אחד (ואמנם יש בזה הגיון!), אבל בן אדם בריא הוא גם בנאדם שבודק אפרויות. תמיד - עד המוות - אני מקווה להטיל ספקות בדרך בה אני הולך.
אבל הפתיחה שלך לא נכונה "לא חשבת היטב לפני ש"יצאת" ואינך חושב היטב כעת". הרי - אין אמת מוחלטת! לי אישית לא ברור שאין אלוהים! בן אדם הוא דבר משתנה. עם הזמן המחשבות שלנו מתזזות ובודקות אפשרויות חדשות. בגילאים מבוגרים יותר, אנשים מאבדים את היצירתיות ובגלל שכבר השתקעו בחיים מסויימים הם ננעלים עליהם ולא בודקים אפשרויות חדשות. העובדה שבן הצבי בודק את האפשרויות בכל האומץ לא אומרת שהוא לא חושב "עד הסוף". כולנו חשבנו עד הסוף - אבל הבריאים שבנו ממשיכים לחשוב עד המוות. חלק מהבדיקה שמיכאל עשה, היתה חייבת לעבור דרך הניסיון המעשי - לשבת בשבת שהיא יום כיפור ולאכול שרימפס עם גבינה על החוף עם בחורה נידה, נשואה שהיא בעצם גבר - כעת, יש לו יותר נתונים והוא מקבל החלטה שונה! אמנם זה לא מקובל בחברה ונהוג להמשיך בסיפורי סבתא שאדם בריא הוא אדם שממשיך בקו אחד (ואמנם יש בזה הגיון!), אבל בן אדם בריא הוא גם בנאדם שבודק אפרויות. תמיד - עד המוות - אני מקווה להטיל ספקות בדרך בה אני הולך.
שעה וחצי
שעה וחצי 'ישבתי' על המאמר שהבאת. [נראה שזהו תמליל מהרצאה]. אחר שקראתיו אני מבין את דבריך טוב יותר. נראה שאתה מנסה לשנות את מקומו של בן הצבי על הרצפים בשלושת המימדים של שיטת אמונה-כפירה. ומאחר שהגעת מאותו מקום שהוא הגיע אני חושב שאפשר להבין גם למה. תודה על הקישור
שעה וחצי 'ישבתי' על המאמר שהבאת. [נראה שזהו תמליל מהרצאה]. אחר שקראתיו אני מבין את דבריך טוב יותר. נראה שאתה מנסה לשנות את מקומו של בן הצבי על הרצפים בשלושת המימדים של שיטת אמונה-כפירה. ומאחר שהגעת מאותו מקום שהוא הגיע אני חושב שאפשר להבין גם למה. תודה על הקישור
נועם סטאריק
New member
תענה לי ברצינות עכשיו
מילא לחזור בתשובה, זה אחלה, זה יפה ונחמד וטוב לבריאות. אבל אתה אשכרה מתחיל להאמין באלוהים, ברבי וכל זה?
מילא לחזור בתשובה, זה אחלה, זה יפה ונחמד וטוב לבריאות. אבל אתה אשכרה מתחיל להאמין באלוהים, ברבי וכל זה?
הלו הלו.... יש זמן חביבי....
כובע חליפה- בעיתו ובזמנו. לא מחר בבוקר. 3 תפילות- כבר שבועיים ויומיים שאני עושה את זה... ר"ת- כבר שבועיים ויומיים כנ,ל (בלי שבתות וחגי ישראל..) נט"י עם מגבת- למה לא? מבצעים אף פעם לא אהבתי ללכת.... שאני אפסיק להתוכח????!!!!! השתגעת?! עוד עשר שנים? מקוה שעם שיער על הראש... שליח איפה שהוא, מעדיף קל משקל, לא כבד... <בן הצבי חושב שהוא איש השבוע>
כובע חליפה- בעיתו ובזמנו. לא מחר בבוקר. 3 תפילות- כבר שבועיים ויומיים שאני עושה את זה... ר"ת- כבר שבועיים ויומיים כנ,ל (בלי שבתות וחגי ישראל..) נט"י עם מגבת- למה לא? מבצעים אף פעם לא אהבתי ללכת.... שאני אפסיק להתוכח????!!!!! השתגעת?! עוד עשר שנים? מקוה שעם שיער על הראש... שליח איפה שהוא, מעדיף קל משקל, לא כבד... <בן הצבי חושב שהוא איש השבוע>
דער קאָצקער אנארכיסט
New member
אולי
בשביל זה חזרת בתשובה - כדי להיות איש השבועיים.
בשביל זה חזרת בתשובה - כדי להיות איש השבועיים.
טוב עכשיו הבנתי.
אז אתה חוזר בתשובה, אל אביך שבשמיים, אל האור, אל האמת. יפה לך, אם זה טוב לך זה טוב גם לי (שטוב לך). חשבתי על התסריט הבא (טוב לא חשבתי על זה בעצמי, אבל מה זה חשוב): ככל שעובר הזמן המאור שבתורה מאיר לך פנים, ומגיע שלב שבו אתה לא מבין איך אנשים כמונו מסוגלים להתעלם מהאמת הצרופה הזו, איך אנחנו מוותרים על ההנאה שבעומקם של דברי "בעל מחבר התורה אור", איך אנחנו יושבים על כוס בירה בפאב תלאביבי כשאתה מוצא מתיקות בדיברי המהר"ל מפראג, איך אנחנו מסוגלים לוותר על האושר הזה, שלא לדבר על העולם הבא... ואז אתה מחליט, צריך להראות להם את האור, מישהו צריך לגרום להם לחוות את חווית האושר שבדת, ואז הם כבר יחזרו גם בתשובה. בתסריט הזה אני חושש שהמישהו הזה יהיה אתה, ויותר גרוע, שתעזור למישהו כזה כשיצטרך לדעת יותר פרטים על הטועים, קרי אנחנו. במידה וחלקו הראשון של התסריט אכן יתממש, בקשתי ממך היא, אל תתן לחלקו השני להתממש, לא תודה.
אז אתה חוזר בתשובה, אל אביך שבשמיים, אל האור, אל האמת. יפה לך, אם זה טוב לך זה טוב גם לי (שטוב לך). חשבתי על התסריט הבא (טוב לא חשבתי על זה בעצמי, אבל מה זה חשוב): ככל שעובר הזמן המאור שבתורה מאיר לך פנים, ומגיע שלב שבו אתה לא מבין איך אנשים כמונו מסוגלים להתעלם מהאמת הצרופה הזו, איך אנחנו מוותרים על ההנאה שבעומקם של דברי "בעל מחבר התורה אור", איך אנחנו יושבים על כוס בירה בפאב תלאביבי כשאתה מוצא מתיקות בדיברי המהר"ל מפראג, איך אנחנו מסוגלים לוותר על האושר הזה, שלא לדבר על העולם הבא... ואז אתה מחליט, צריך להראות להם את האור, מישהו צריך לגרום להם לחוות את חווית האושר שבדת, ואז הם כבר יחזרו גם בתשובה. בתסריט הזה אני חושש שהמישהו הזה יהיה אתה, ויותר גרוע, שתעזור למישהו כזה כשיצטרך לדעת יותר פרטים על הטועים, קרי אנחנו. במידה וחלקו הראשון של התסריט אכן יתממש, בקשתי ממך היא, אל תתן לחלקו השני להתממש, לא תודה.
דברים שיכולים קצת לעזור להבין:
הציטוט הבא הוא מהספר "תורת הקוונטים מציאות ומסתורין" מאת יואב בן דב "בפרק הקודם הזכרנו את תורות הפיזיקה הקלסית, שהיו מקובלות לפני הופעתה של תורת הקוונטים - תורת המכניקה של ניוטון מהמאה השבע-עשרה, ותורות האלקטרומגנטיות והתרמודינמיקה שפותחו במאה התשע-עשרה. בספרים רבים על תורת הקוונטים אפשר למצוא את הטענה שתורת הקוונטים היא "מוזרה" משום שהיא מנוגדת לאינטואיציות היומיומיות שלנו. בניגוד לכך, התיאוריות של הפיזיקה הקלסית מתאימות לאינטואיציות האלה, ולכן הן קלות יותר להתקבל על השכל הישר. הטענה הזו יכולה להתמיה קוראים רבים שאולי התקשו בלימודי הפיזיקה בבית הספר התיכון, או שניסו ללמד פיזיקה בבית הספר. אם תורות הפיזיקה הקלסית הן כה אינטואיטיביות ופשוטות לקליטה, מדוע כה הרבה תלמידים מתקשים בלימודן? התשובה לשאלה הזו היא שככל הנראה, תורות הפיזיקה הקלסית כלל אינן מתאימות לאינטואיציות היומיומיות. אילולא היה כך - כלומר, אילו התורות האלה אכן היו מתאימות ל"שכל הישר" של רוב בני האדם - אזי סביר שלא היה צריך להמתין עד למאה השבע-עשרה כדי שהן יופיעו במקום מרכזי בתרבות האנושית. למעשה, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך, שהאינטואיציות הפיזיקליות של תלמידים הנמצאים בתחילת לימודי הפיזיקה בבית הספר סותרות במפורש את עקרונות היסוד של התיאוריות הפיזיקליות הקלסיות. לדוגמה, האינטואיציה היומיומית מעוררת בנו את הציפיה שגוף כלשהו, ששום כוח פיזיקלי אינו פועל עליו, לא ינוע ממקומו. אולם המכניקה הקלסית מבוססת על עקרון ההתמדה של גלילאו וניוטון, האומר שגוף שאין פועל עליו שום כוח יכול לנוע בקו ישר ובמהירות קבועה עד אין קץ. לימודי הפיזיקה בבית הספר מבטאים, בין השאר, מעבר מאינטואיציות "טבעיות" למערכת חדשה של אינטואיציות פיזיקליות, שבמסגרתה התלמיד לומד לראות מצבים פיזיים במונחי ההפשטות המתימטיות של התיאוריה הנלמדת. אם המעבר הזה מתבצע בהצלחה, פירוש הדבר הוא שהתלמיד הבין והפנים את דרך החשיבה המתאימה לתיאוריות הקלסיות של הפיזיקה, המהוות את חלקם העיקרי של לימודי הפיזיקה בבית הספר התיכון. אפשר אפוא להבין את הטענה המובאת לעיל אם נזכור שרוב כותבי הספרים העוסקים בתורת הקוונטים הם פיזיקאים, כלומר הם מייצגים אותו מגזר קטן יחסית באוכלוסיה שהצליח להפנים היטב את עקרונות היסוד של התיאוריות הקלסיות: מי שנכשל בלימודי הפיזיקה בבית הספר, סביר שלא יפנה מאוחר יותר ללימוד פיזיקה באוניברסיטה. במלים אחרות, התיאוריות הקלסיות של הפיזיקה נראות "טבעיות" ומתקבלות על השכל הישר למי שהאינטואיציות שלו עוצבו בהצלחה על פי התיאוריות האלה עצמן, בתקופת לימודיו בבית הספר. מה שאפשר להסיק מכאן הוא שביטויים כמו "שכל ישר" או "אינטואיציות יומיומיות" הם רחוקים מלהיות מובנים מאליהם. לפיכך, גם הנסיון להציג את הבעיות המושגיות שמעוררת תורת הקוונטים במונחי החריגה שלהן מהשכל הישר או מהאינטואיציות היומיומיות הוא בעייתי. מה שנראה לאדם אחד כמנוגד לשכל הישר, יכול להיראות כטבעי ומתקבל על הדעת עבור אדם אחר. לדוגמה, בפרק הקודם הזכרנו את גישתו של נילס בוהר, שעל פיה יש להשתמש בתיאורים שונים שאינם מתיישבים זה עם זה כדי למצות את כלל ההיבטים של מערכת פיזיקלית כלשהי. הגישה הזו, שבהמשך הספר נרחיב עליה את הדיבור, מנוגדת להרגלי המחשבה המתאימים לתורת המכניקה הקלסית, ושעל פיהם לכל מערכת פיזיקלית אפשר לתת תיאור "אמיתי" אחד ויחיד, במונחי מקומות ותנועות במרחב. אולם אפשר אולי לטעון שהיא דווקא מתאימה יותר לשכל הישר של חיי היום-יום, שבהם אנו מורגלים, בסיטואציות שונות, לאמץ דרכים שונות של מחשבה ופעולה המבוססות על תיאור המציאות במערכות שונות של מונחים." (עד כאן ציטוט) כשמפנימים את המשפט: "...ביטויים כמו "שכל ישר" או "אינטואיציות יומיומיות" הם רחוקים מלהיות מובנים מאליהם...", יקל עלינו להבין, צורות חשיבה שונות משלנו.
הציטוט הבא הוא מהספר "תורת הקוונטים מציאות ומסתורין" מאת יואב בן דב "בפרק הקודם הזכרנו את תורות הפיזיקה הקלסית, שהיו מקובלות לפני הופעתה של תורת הקוונטים - תורת המכניקה של ניוטון מהמאה השבע-עשרה, ותורות האלקטרומגנטיות והתרמודינמיקה שפותחו במאה התשע-עשרה. בספרים רבים על תורת הקוונטים אפשר למצוא את הטענה שתורת הקוונטים היא "מוזרה" משום שהיא מנוגדת לאינטואיציות היומיומיות שלנו. בניגוד לכך, התיאוריות של הפיזיקה הקלסית מתאימות לאינטואיציות האלה, ולכן הן קלות יותר להתקבל על השכל הישר. הטענה הזו יכולה להתמיה קוראים רבים שאולי התקשו בלימודי הפיזיקה בבית הספר התיכון, או שניסו ללמד פיזיקה בבית הספר. אם תורות הפיזיקה הקלסית הן כה אינטואיטיביות ופשוטות לקליטה, מדוע כה הרבה תלמידים מתקשים בלימודן? התשובה לשאלה הזו היא שככל הנראה, תורות הפיזיקה הקלסית כלל אינן מתאימות לאינטואיציות היומיומיות. אילולא היה כך - כלומר, אילו התורות האלה אכן היו מתאימות ל"שכל הישר" של רוב בני האדם - אזי סביר שלא היה צריך להמתין עד למאה השבע-עשרה כדי שהן יופיעו במקום מרכזי בתרבות האנושית. למעשה, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך, שהאינטואיציות הפיזיקליות של תלמידים הנמצאים בתחילת לימודי הפיזיקה בבית הספר סותרות במפורש את עקרונות היסוד של התיאוריות הפיזיקליות הקלסיות. לדוגמה, האינטואיציה היומיומית מעוררת בנו את הציפיה שגוף כלשהו, ששום כוח פיזיקלי אינו פועל עליו, לא ינוע ממקומו. אולם המכניקה הקלסית מבוססת על עקרון ההתמדה של גלילאו וניוטון, האומר שגוף שאין פועל עליו שום כוח יכול לנוע בקו ישר ובמהירות קבועה עד אין קץ. לימודי הפיזיקה בבית הספר מבטאים, בין השאר, מעבר מאינטואיציות "טבעיות" למערכת חדשה של אינטואיציות פיזיקליות, שבמסגרתה התלמיד לומד לראות מצבים פיזיים במונחי ההפשטות המתימטיות של התיאוריה הנלמדת. אם המעבר הזה מתבצע בהצלחה, פירוש הדבר הוא שהתלמיד הבין והפנים את דרך החשיבה המתאימה לתיאוריות הקלסיות של הפיזיקה, המהוות את חלקם העיקרי של לימודי הפיזיקה בבית הספר התיכון. אפשר אפוא להבין את הטענה המובאת לעיל אם נזכור שרוב כותבי הספרים העוסקים בתורת הקוונטים הם פיזיקאים, כלומר הם מייצגים אותו מגזר קטן יחסית באוכלוסיה שהצליח להפנים היטב את עקרונות היסוד של התיאוריות הקלסיות: מי שנכשל בלימודי הפיזיקה בבית הספר, סביר שלא יפנה מאוחר יותר ללימוד פיזיקה באוניברסיטה. במלים אחרות, התיאוריות הקלסיות של הפיזיקה נראות "טבעיות" ומתקבלות על השכל הישר למי שהאינטואיציות שלו עוצבו בהצלחה על פי התיאוריות האלה עצמן, בתקופת לימודיו בבית הספר. מה שאפשר להסיק מכאן הוא שביטויים כמו "שכל ישר" או "אינטואיציות יומיומיות" הם רחוקים מלהיות מובנים מאליהם. לפיכך, גם הנסיון להציג את הבעיות המושגיות שמעוררת תורת הקוונטים במונחי החריגה שלהן מהשכל הישר או מהאינטואיציות היומיומיות הוא בעייתי. מה שנראה לאדם אחד כמנוגד לשכל הישר, יכול להיראות כטבעי ומתקבל על הדעת עבור אדם אחר. לדוגמה, בפרק הקודם הזכרנו את גישתו של נילס בוהר, שעל פיה יש להשתמש בתיאורים שונים שאינם מתיישבים זה עם זה כדי למצות את כלל ההיבטים של מערכת פיזיקלית כלשהי. הגישה הזו, שבהמשך הספר נרחיב עליה את הדיבור, מנוגדת להרגלי המחשבה המתאימים לתורת המכניקה הקלסית, ושעל פיהם לכל מערכת פיזיקלית אפשר לתת תיאור "אמיתי" אחד ויחיד, במונחי מקומות ותנועות במרחב. אולם אפשר אולי לטעון שהיא דווקא מתאימה יותר לשכל הישר של חיי היום-יום, שבהם אנו מורגלים, בסיטואציות שונות, לאמץ דרכים שונות של מחשבה ופעולה המבוססות על תיאור המציאות במערכות שונות של מונחים." (עד כאן ציטוט) כשמפנימים את המשפט: "...ביטויים כמו "שכל ישר" או "אינטואיציות יומיומיות" הם רחוקים מלהיות מובנים מאליהם...", יקל עלינו להבין, צורות חשיבה שונות משלנו.
העתק+הדבק מהקישור בהודעתי
(האתר של בן דב, מחבר הספר) וכיוון שהעברית באתר שם הפוכה, השתמשתי בתוכנה HEBTML [מידע והורדה] לסידור העניין. ולמען האמת, לרגע אחד חשבתי לעשות את מה שאמרת וכבר פתחתי את הספר. אלא שנזכרתי מהאתר הנ"ל. יא מצחיק!
(האתר של בן דב, מחבר הספר) וכיוון שהעברית באתר שם הפוכה, השתמשתי בתוכנה HEBTML [מידע והורדה] לסידור העניין. ולמען האמת, לרגע אחד חשבתי לעשות את מה שאמרת וכבר פתחתי את הספר. אלא שנזכרתי מהאתר הנ"ל. יא מצחיק!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.