מנסיוני האישי
בטירונות סבלתי משברי הליכה קשים בשלושה מקומות שרק החמירו לאחר שהצבא לא אפשר לי טיפול או מנוחה במשך שבוע וחצי ואילץ אותי להגיע לכל תרגול או מטווח בצליעה עם כאבי תופת, או אפילו בזחילה על ארבע. כשיצאתי לבסוף הביתה, הגעתי לראש מחלקת אורטופדיה באיכילוב אשר התקשה לאבחן את התופעה והעלה אפשרויות שונות, כולל דלקת פרקים. רק לאחר ההדמייה (CT אם אני לא מתבלבל) ניתן היה לאבחן שאלו אכן שברי הליכה. לפי מה שהיה אצלי והוסבר לי שזה המצב האופייני, בהתחלה לא רואים כלום בצילום אלא רק בהדמייה ורק לאחר כמה שבועות רואים גם בצילום. את הכאבים כמובן לא ניתן היה לפספס והובהר לי שאם לא הייתי מגיע ביוזמתי לרופא (בניגוד לפקודות הצבא), הייתי מוצא את עצמי מהר מאד עם שתי רגליים מגובסות. הטיפול עצמו היה מנוחה מוחלטת - 6 שבועות, במקרה שלי. יש שברי הליכה מדרגות שונות. ייתכן שיש קלים יותר שבהם הכאב פחות בולט. מספר שנים לאחר מכן קראתי מחקר שמראה שהמקרים הרבים של שברי הליכה בצבא נובעים ממחסור בשעות מנוחה במצב מאוזן.
