שבע
על הגב ידייך מכסות את עיניך "העונג גדול מדי" את צועקת ואני מתעלם "לא יכולה יותר" את מתמרדת ואני משתיק אותך "אני לא מדבר איתך עכשיו. אני מדבר עם הגוף שלך. והוא אומר לי שהוא רוצה עוד" כל הסדין שלולית אחת גדולה המיץ שלך נוזל לי מהאצבעות שבתוכך דרך כך ידי הצמודה לפתח המוצף ועד למרפק עליו אני נשען נתיב לח של עסיס נפלא ומתוק עדות נוצצת למה שמתחולל בך את כבר לא יודעת מה לעשות עם הידיים חופנת את שדייך, ממוללת הפטמות מניחה כף יד אחת על פיך השניה על ראשי מלטפת, במין עלפון חושים אותי, אותך, מכל הבא ליד ואני בשלי לשון אחת שתי אצבעות שלוש זויות ליקוק שונות עושה בך קסמים אמיתיים לא מקסם שווא, לא אחיזת עיניים ואת לוחשת "שם, כן שם" בקול חלוש מתאווה יוקדת "בדיוק" ואני עונה לך "יודע. שם בדיוק. לא בערך, לא כמעט, לא על יד. שמה, שם ולא אחרת". שוב ושוב את באה אלי קוראת בשמי קוראת לי קוראת מילים בלי פשר מאבדת תחושת מקום וזמן ואת מנין הפעמים אבל אני סופר... ואני מונה... וכשהנחתי לך סוף סוף והמיטה ניראתה כמו שדה קרב רטוב והצלחת קצת להסדיר את קצב הנשימה הרמתי שתי ידיים מולך ופרסתי אצבעות ואת ספרת שם שבע, לא פחות נחנקת מהתרגשות אמרת "לא נכון !" ואני אישרתי לך בהנהון "אתה מדהים, איש שלי" את מביטה בי מאושרת "לא היה ולא יהיה כמוך. בחיים לא הצלחתי יותר מפעם אחת" ואני לך אומר "זהו הקסם המיוחד שלי. לעשות קסמים בנפש ובמיטה בגוף ובמחשבה" ואת המומה, נרגשת, חושבת על הפעם הבאה...
על הגב ידייך מכסות את עיניך "העונג גדול מדי" את צועקת ואני מתעלם "לא יכולה יותר" את מתמרדת ואני משתיק אותך "אני לא מדבר איתך עכשיו. אני מדבר עם הגוף שלך. והוא אומר לי שהוא רוצה עוד" כל הסדין שלולית אחת גדולה המיץ שלך נוזל לי מהאצבעות שבתוכך דרך כך ידי הצמודה לפתח המוצף ועד למרפק עליו אני נשען נתיב לח של עסיס נפלא ומתוק עדות נוצצת למה שמתחולל בך את כבר לא יודעת מה לעשות עם הידיים חופנת את שדייך, ממוללת הפטמות מניחה כף יד אחת על פיך השניה על ראשי מלטפת, במין עלפון חושים אותי, אותך, מכל הבא ליד ואני בשלי לשון אחת שתי אצבעות שלוש זויות ליקוק שונות עושה בך קסמים אמיתיים לא מקסם שווא, לא אחיזת עיניים ואת לוחשת "שם, כן שם" בקול חלוש מתאווה יוקדת "בדיוק" ואני עונה לך "יודע. שם בדיוק. לא בערך, לא כמעט, לא על יד. שמה, שם ולא אחרת". שוב ושוב את באה אלי קוראת בשמי קוראת לי קוראת מילים בלי פשר מאבדת תחושת מקום וזמן ואת מנין הפעמים אבל אני סופר... ואני מונה... וכשהנחתי לך סוף סוף והמיטה ניראתה כמו שדה קרב רטוב והצלחת קצת להסדיר את קצב הנשימה הרמתי שתי ידיים מולך ופרסתי אצבעות ואת ספרת שם שבע, לא פחות נחנקת מהתרגשות אמרת "לא נכון !" ואני אישרתי לך בהנהון "אתה מדהים, איש שלי" את מביטה בי מאושרת "לא היה ולא יהיה כמוך. בחיים לא הצלחתי יותר מפעם אחת" ואני לך אומר "זהו הקסם המיוחד שלי. לעשות קסמים בנפש ובמיטה בגוף ובמחשבה" ואת המומה, נרגשת, חושבת על הפעם הבאה...