שביל הרוחניות
מהרהר לעצמי ולעיתים הדבר מעלה תמיהה. מדוע עלינו לפסוע בשביל ההבנות שנסלל. אוי לו לזה שיקלע להבנה מסויימת. ההבנות שהושגו עד כה רבות מאוד, כדרך רחבה ללא שוליים והאופק אינו בנמצא. צועדים ומתקדבים בדרך זו ללא ידיעה מוחלטת.שערו לעצמיכם שאחד ממסלולי הנשמה הוא החיים כאן על פני הארץ ובמקביל הנשמה שבה בעת שינה אל מקומה. שם היא מדווחת והכל מתועד בתודעה הקוסמית. שם הנשמה מתבטאת בצורה עצמאית לחלוטין. שם הנשמה מוסרת דיווח ועל פיו נקבע יום המחרת. ובהסתיים השיעור כאן בארץ תשוב למקומה. יתכן שקיימת השגחה כאן על האדם, השגחה של הנשמה עצמה הנוצרת מהמעשים בחיי היום יום כאן.וכאשר אין האדם מבין את החיים, הנשמה עצמה מארגנת את שיקרה.חישבו על כך, ללא ישויות ומדריכים, כל אחד ונשמתו שלו. ככל שהאדם מתפתח רוחנית צובר הוא נקודות זכות בעת הדיווח וסדר יומו משתנה. "שכר" ו"עונש" בהתאם למעשיו.מזווית אחרת והגיונית ניתן להבין את הקשר בין המעשים לתוצאות. לא קרמה ולא גורל (אין צורך לסבך את המוח) ואולי זה מבחנה של כל נשמה בגוף אדם, זה מסלול שכל נשמה עוברת. אין זהות אישית מזוהה באדם, אולי לאחר המוות יתגלה הדבר. ואולי בשעת השינה עולה הנשמה ובושה במעשי האדם,או אולי גאה בהם. ממש משחק של נקודות. "שם" הנשמה עורכת חשבון נפש יומי. מ"שם" הנשמה צופה באדם ולעיתים מאותתת באמצעות חלומות, באמצעות תקשור. במצבים אלו יכולה להתגלות לנו הנשמה שאנו אמורים לשרת. אז נניח לתאוריה זו לחלחל בנו ולנסות לפתחה. כל ההנחות על תיקון הנשמה המתוארים בדרך כלל מכוונות על מעגל שאין לצאת ממנו עד הגאולה. ואולי הגאולה היא מעשינו כאן. וביום שבו הנשמה משתחררת מעול החיים כאן יכולה היא לשוב לאן שהוא או לפעול בממלכה אחרת.נפריד את הזהות האישית מן הנשמה, אנו פועלים למענה מבלי שנדע לעיתים והדבר אך משפיע על חיינו כאן כחלק מאותו חיבור עם הנשמה. בברכה אביר
מהרהר לעצמי ולעיתים הדבר מעלה תמיהה. מדוע עלינו לפסוע בשביל ההבנות שנסלל. אוי לו לזה שיקלע להבנה מסויימת. ההבנות שהושגו עד כה רבות מאוד, כדרך רחבה ללא שוליים והאופק אינו בנמצא. צועדים ומתקדבים בדרך זו ללא ידיעה מוחלטת.שערו לעצמיכם שאחד ממסלולי הנשמה הוא החיים כאן על פני הארץ ובמקביל הנשמה שבה בעת שינה אל מקומה. שם היא מדווחת והכל מתועד בתודעה הקוסמית. שם הנשמה מתבטאת בצורה עצמאית לחלוטין. שם הנשמה מוסרת דיווח ועל פיו נקבע יום המחרת. ובהסתיים השיעור כאן בארץ תשוב למקומה. יתכן שקיימת השגחה כאן על האדם, השגחה של הנשמה עצמה הנוצרת מהמעשים בחיי היום יום כאן.וכאשר אין האדם מבין את החיים, הנשמה עצמה מארגנת את שיקרה.חישבו על כך, ללא ישויות ומדריכים, כל אחד ונשמתו שלו. ככל שהאדם מתפתח רוחנית צובר הוא נקודות זכות בעת הדיווח וסדר יומו משתנה. "שכר" ו"עונש" בהתאם למעשיו.מזווית אחרת והגיונית ניתן להבין את הקשר בין המעשים לתוצאות. לא קרמה ולא גורל (אין צורך לסבך את המוח) ואולי זה מבחנה של כל נשמה בגוף אדם, זה מסלול שכל נשמה עוברת. אין זהות אישית מזוהה באדם, אולי לאחר המוות יתגלה הדבר. ואולי בשעת השינה עולה הנשמה ובושה במעשי האדם,או אולי גאה בהם. ממש משחק של נקודות. "שם" הנשמה עורכת חשבון נפש יומי. מ"שם" הנשמה צופה באדם ולעיתים מאותתת באמצעות חלומות, באמצעות תקשור. במצבים אלו יכולה להתגלות לנו הנשמה שאנו אמורים לשרת. אז נניח לתאוריה זו לחלחל בנו ולנסות לפתחה. כל ההנחות על תיקון הנשמה המתוארים בדרך כלל מכוונות על מעגל שאין לצאת ממנו עד הגאולה. ואולי הגאולה היא מעשינו כאן. וביום שבו הנשמה משתחררת מעול החיים כאן יכולה היא לשוב לאן שהוא או לפעול בממלכה אחרת.נפריד את הזהות האישית מן הנשמה, אנו פועלים למענה מבלי שנדע לעיתים והדבר אך משפיע על חיינו כאן כחלק מאותו חיבור עם הנשמה. בברכה אביר