שביזות יום א'

[לירננה]

שביזות יום א'

הנה זה מגיע מחר איך אתם מתמודדים עם היום הזה? (אני בטוחה שכבר שאלתי את השאלה הזו פעם?) לי עכשו ממש קשה המחשבה

 

[להבה ירוקה]

איך? תלוי

לפעמים עם הרבה קללות וצער על כך שאני לא מליונרית, או לפחות בוסית במקום שכירה. ולפעמים אני קופצת מהמיטה בשיא המרץ (בד"כ זה קורה אם היה לי סופ"ש הרפתקני וחברותי במיוחד).

 

[נסיכת אהבה]

שביזות יום א' ../images/Emo195.gif

הזכרת לי את הצבא כהוגן, כי זה אחרי סופ"ש שבד"כ היה מלא תוכניות כיפיות ופתאום אתה צריך לקום ולחזור לשיגרה המעצבנת, אבל מתרגלים לזה... אצלי בלימודים יום ראשון עדיין נשאר היום שמתחילה הכי מוקדם <אבל למזלי הפעם אני גם מסיימת מאוד מוקדם <רבע לשתיים>, כך שזה מתחיל בצורה מעצבנת ושבוזה, אבל עוברים את זה... אני מסתכלת על יום ראשון כעל יום שפותח שבוע חדש, שיביא עימו דברים חדשים- חלקם להתמודדות וחלקם שיהיה כיף ב-

.

 

[ניאו30]

שביזות יום א'

לעשות ביום הזה משהו שיגרום לנו לחכות בציפייה ובשמחה לקראת בואו. אצלי,למשל,זה היום בו אני בפעילות עם ילדים.אז לא רק שאני כבר לא סובל באותו יום(וגם לי היתה שביזות כזו),אלא אפילו מחכה לו.יש לי משהו שגורם לי לחכות ולצפות לו.אם נגיד שאת לא תחכי בציפייה כזו לעבודה,אז אולי תחשבי על משהו כזה שאת יכולה לעשות לעצמך לאחר שעות העבודה. יש גם אפשרות אחרת-לעשות ביום שבת משהו שישאיר את החיוך גם ליום ראשון.אני מנצל את היום הזה בעיקר למנוחה,אבל אם לא היתה לי הפעילות ביום ראשון(כמו בחופש הגדול למשל) אז בטח הייתי עושה משהו לעצמי ביום שבת.למשל,הולך לראות סרט שהרבה זמן רציתי(אני לא רואה הרבה בקולנוע,רק פעם בכמה חודשים נגיד,לפעמים אפילו את זה לא),הולך למסיבה ורוקד עד שלא יכול יותר וכדומה.

 

[omer73]

שיטה

אני זוכר שכילד תמיד חיכיתי לסופ"ש, ומין הסתם יום א' לא היה מהימים הפייבוריטים שלי... אז מה שהייתי עושה זה שיהיה משהו נחמד לצפות לו בערב יום א', וכשהיום היה נגמר הייתי אומר לעצמי, "הינה מחר כבר יום שני", וכשיום שני נגמר הייתי אומר "הינה, הגיע אמצע השבוע", וימים רביעי חמישי כאלה שכבר מריחים את הסופ"ש באוויר, אז התקווה והאופטימיות כבר היו מגיעות לבד...

 

[לירננה]

../images/Emo13.gif עבר

שביזות יום א' נגמרה בטוב לכולם שלום? תמיד זה נורא יותר כמפחדים ממשהו מאשר כשהוא באמת לא הרבה זמן אחרי שהגעתי לעבודה (הגעתי עם דמעות בעיניים כי בדיוק הייתי אחרי הטיפול שהיה לי היום עוצמתי מאוד) מהר מאוד נכנסתי לעניינים וכמעט ונשכח הכל.וכשנגמר אמרתי לעצמי:"או,היום הזה עבר"