שבט המוסו בסצ'ואן

GnomeBubble

New member
הורסים את אגם לוגו

זה מה שקורה
טוב, אלא לפחות החדשות האחרונות שאני שמעתי. בכפר היפהפה ליגה (Lige), שבו הייתי, הזיזו את הבתים מן החוף כדי לבנות מלונות. מן הסתם התיירות שנכנסת לשם הופכת את מיעוט המוסו לפחות ופחות אוטנתי. נישואים הם כבר מזמן עניין שבשגרה (בעקבות לחץ מוסרני של הממשל שהחל עוד משנות ה-70, לפי מה ששמעתי מהמקומיים), אבל כשאני הייתי שם עדיין השתמר משהו מהמסורת המטריארכלית של המקום - אולי בזה שאלו שניהלו את הכל בליגה עדיין היו הנשים. הכפר הגדול לואושווי (Luoshui) שנמצא בכניסה לאגם, כבר היה מאוד ממוסחר בזמן שהייתי שם. כמובן שהיו שם מלא נשים בתלבושת המסורתיות של המוסו, אבל ברגע שהתקרבת אליהן הן היו מתנפלות עליך ומציעות לך להצטלם תמורת תשלום
הכפרים האחרים עדיין לא היו ממוסחרים בתקופה ההיא, אבל אני חושש שזה הולך ומשתנה, ועם הזמן המנהגים של המוסו ילכו ויעלמו והם יטעמו בזרם של מהגרים בני-האן שיבואו להקים תעשיית תיירות מצועצעת באגם.
 

guanyin

New member
תשמח לשמוע

שב-ליגה פתחו GH קטנים וחמודים. (שזה עדיף על מפלצות בטון כיאה לסין). אמנם לא היתה שם אוירה "שבטית" במיוחד כון היו שם הופעות כל לילה לטובת תיירים סינים מתלהבים, אבל אני מאד מאד נהניתי. לואו שווי לעומת זאת זה כבר סיפור אחר...
 

סינית 2

New member
יש ספר "פרידה מאמא אגם"

שכתבה אחת מבנות המוסו וסיפרה מה קרה שם בעבר ,בילדותה,כשעוד היה מטריארכלי אני מאוד נהניתי לקרוא,מאוד מעניין. חבל שהיום זה כבר לא כך
אז מה לא שווה להגיע לשם? חשבתי לבקר את הפנדות אז אולי אקפוץ גם למוסו (אין לי מושג מה המרחקים ביניהם...)
 

GnomeBubble

New member
מהפנדות בצ'נגדו?

די רחוק. רחוק מאוד בעצם
זה מרחק של משהו כמו 7 שעות נסיעה מליג'אנג אם לא שיפרו את הכבישים, וליג'אנג עצמה לא כל-כך שכנה של צ'נגדו. אני מנחש שזה אומר יום נסיעה ברכבת לקונמינג, יום נסיעה באוטובוס לליג'אנג ועוד יום נסיעה לאגם.
אבל אם זה באמת לא מפריע לך, נראה לי שזה עדיין שווה את זה. קודם כל, אם נועה נהנתה סימן שזה בסדר. היא אמנם גזורה, אבל לא גזורה מהסוג של התייר הסיני, ועד כמה ששמתי לב היא עדיין לא פיתחה חיבה לצילום משותף עם אבנים מכוערות, מופעי דיסנילנד ודגלים צבעוניים. חוץ מזה, האגם עדיין די גדול, ואפילו אחרי שיהרסו כליל את ליגה, ישארו שם עוד כפרים (פחות יפים, אבל עדיין שווים!) שלא נפגעו.
 

סינית 2

New member
תודה על המידע!

נראה לי שאשאיר את זה לטיול הבא באזור קונמינג וליג'יאנג,בקיץ יש לי רק שבוע באזור צ'נגדו,כבר אמצא מה לעשות שם בלי לבזבז ימים שלמים על נסיעות
 
בעקבות הספר הזה

שקראתי עכשיו, חיפשתי את שמה ושמות מקומות המוזכרים בספר, ומצאתי חומר מעניין. שמה YANG ERCHE NAMU
 
השאלה שעלתה בי

היתה כיצד יכולה להשמר הגקישה החפשית הזו למין כשיש תיירות רבה כל כך? הרי זה חושף למחלות מכל העולם, וגם תיירים אינם מקיימים את המורשת התרבותית של תושבי המקום שהתבטאה גם בעדינות ביחסים בין המינים, בדרכי החיזור היפות והמיוחדות...בבטחון שהיה לנשים ביחסן עם גברי המקום.
 

renjintso

New member
הידע שלך על המוסו

נשאב מהספר של נאמו, וזה מקור לא מדויק,. בלשון הכי ממעיטה שאפשר. לשאלתך, א. מי אמר שלמוסו הייתה גישה חופשית למין? ב. זה באמת לא מתקיים ובחלקים גדולים של האזור פשוט התפתחו "רובעי פנסים אדומים", שהתמלאו בזונות שהגיעו בכלל ממקומות אחרים.
 

GnomeBubble

New member
לא נראה לי שהיתה אי פעם חברה מסורתית

עם חופש מיני מוחלט בסגנון ה-Free Sex של שנות ה-60 וה-70. דבר כזה התאפשר רק כשהמציאו אמצעי מניעה (ולפני שהגיע האיידס). נסו לחשוב לרגע למה...
את הספר של נאמו לא קראתי, אבל ממה שאני ראיתי והבנתי (וזה לא הרבה), המוסו מעולם לא היו סוג של היפים עליזים. מעבר לזה אני לא בטוח בדיוק כיצד למדוד חופש מיני, אבל אולי אפשר לומר שבחברה המסורתית שלהם היה יותר חופש מיני לנשים - במובן שהן לא היו שפחות-מין של הגברים (עם כמה מגבלות, בלמים ואיזונים) כמו כמעט בכל חברה פטריארכלית מסורתית...
עכשיו, אני לא בטוח לגבי המין והכל, אבל התיירות ההמונית בהחלט משפיעה לרעה על המסורת של המוסו. אפשר לראות את זה יפה מאוד בלואושווי אם רוצים
 
חבל , כואב מאד.

מתוך הספר של נאמו הבנתי שיחסים בין גברים לנשים היו בעקר יחסי אהבה. האהבה היתה יכולה להמשך שנים או לילה אחד. בני הבית לא שאלו שאלות . והילדים שלעתים הכירו את אבותיהם , ולעיתים לא , קבלו סמכות גברית מדודיהם, אחי האם , שלהם היתה מחויבות משפחתית לילדי האחיות שלהם, לא לילדיהם הביולוגים. החיזור נעשה שם בשירה ובמחול של בני הזוג, בחגיגות וגם בעבודה בשטחים הפתוחים. אשה שרצתה למצוא לה מאהב נתנה לכך ביטוי מלא בלבוש, בהתנהגות, בריקוד. לא היה מוסר כפול, כמו בחברה פטריארכלית. לעיתים ממרחק רב.
 

renjintso

New member
הידע שלך על המוסו

נשאב מהספר של נאמו, וזה מקור לא מדויק. למה יש לי הרגשה שאני חוזרת על עצמי?
 

milindapanna

New member
כי את מפספסת משהו -

למיטב הבנתי, מה שהבחורה מחפשת הוא לא "ידע" מגובה בעובדות או נתונים על המוסו אלא סוג אחר לגמרי של ידע, מהסגנון של מה שמכונה אוריינטליזם (בערך). כלומר, היא מחפשת (התנצלותי הכנה על זה שאני מחליט בשבילה מה היא מחפשת, באמת שאין לי זכות לכך, אני פשוט עושה זאת לצורך המחשה של נקודה מסויימת) את האקזוטי והאחר, אולי מזוויות פסאודו-פמיניסטיות, ולכן מעציב אותה שהמוסו הם לא אקזוטיים כמו שהיא חשבה. היא רצתה אותנטיות אקזוטית, גן-עדן אבוד... מקור מדוייק לידע על המוסו? קשה מאוד היום בסין - המוסו עצמם הם קונסטרוקט כ"מיעוט", הזהות שלהם היום בהרבה מובנים היא זהות שנרכשה כתוצאה מאירועי 60 השנים האחרונות (כמעט), והזהות שהסינים ניסו לתת להם גם שונה. אז מה הם "באמת"? אפשר לדבר הרבה על מה הם עכשיו ואיך הם הגיעו לזה, אבל זה רחוק מלהיות פשוט, או אקזוטי, וזה גם זה הם דברים שהכותבת (כמו הרבה מאוד אנשים אחרים) מעוניינת בהם. ושוב - אני מאוד מתנצל על שאני מכניס מילים לפיה של הכותבת - זה פשוט TO MAKE A POINT.
 

GnomeBubble

New member
אה

תיכף תגיד לי שגם בהרמונות של השייחים לא היו אורגיות פרועוות ומטורפות עם נשים שלבשו רעלה ובקיני. הרסת לי עכשיו את כל הפנטזיות של הילדות.
וצחוק צחוק, אבל גם אוריינטליזם זה איזשהו סוג של ידע שימושי. אולי אני צריך לקרוא את הספר של נאמו...
 

milindapanna

New member
../images/Emo13.gif לא אמרתי שזה לא שימושי -

להיפך, זה יכול להיות הרבה יותר שימושי...
 

renjintso

New member
נדמה לי

שכבר כתבתי בדיוק את מה שאתה כתבת , רק בקצת פחות מילים.
 
למעלה