שבוע טוב

אלרן08

New member
הבטן מתהפכת לי

בטלו טיסות והמצב נראה ממש לא טוב
הבן יצא לצפון לתרגיל והבטן מתהפכת לי, לילה ללא שינה
חלי
 

Gali112

New member
שיהיה לילה ושבוע שקט


 

Gali112

New member
תפילות לא הצד החזק שלי אבל מצטרפת


שיהיה שקט ומשעמם ושגרתי
 

מנורה 1

New member
שבוע טוב. שבוע של השבעה לשני

בלטרון


השבת שניהם היו בבית והצחיקו את הקטנים עם תרגילי סדר.

הגדול הסגול מסיים אימון מתקדם ובשבוע הבא מסע כומתה.
השבוע הוא כעס מאוד , ממש זעם על המפקד שלא מסכים לשחרר אותו לחתונה שממש רצה לבוא אליה, למרות שיש לו בדיקה רפואית באותו בוקר.
אני מקווה שיתגבר על הכעס - עד לאחרונה הכל היה נהדר והוא אפילו נהנה למרות הקושי.
אבל מאז שינוי המחלקות יש לו מפקד חדש ולא משהו.
 

r i n i

New member
לגבי הכעס של הסגול

בשיחה עם מפקד היחידה של הצעיר הוא עלתה נקודת השיבוץ וכן סוגית ההדחות.
יש מצב שמסיבה זו או אחרת יודחו מהקורס או שישובצו לתפקיד שפחות אוהבים. אמר המפקד בצדק: זה חלק מהבגרות להתמודד עם דברים קשים....

זה לא נעים, ממש לא נעים, לפעמים זה מתסכל ברמות על, מצד שני זה צבא ואין מה לעשות.
 

מנורה 1

New member
נכון.

נתנו לו להוציא את כל הכעס ובכ"ז עודדנו אותו כמו שאמרת -
You're in the army now...
זו חתונה של מדריכה מבני עקיבא. באמת לא היו חייבים לשחרר אותו.
 

לביAה

New member
מתי הם לומדים מהטעויות של עצמם????

הבן שלי חלם להגיע לעוקץ אבל לא עשה שום מאמץ להגיע עם כושר קרבי לצבא,
כך קרה שבגיבוש היה לו קשה, פיזית, והוא הפיל את עצמו.
במיונים לחובשים קרביים, הוא הלך לישון מאוחר (גלש בפייסבוק מתחת לשמיכה???) ולא קם בבוקר,
המפקד העיר אותו והדיח אותו מהגיבוש 'על המקום'.
הוא לא מתחרט על שתי ההדחות, ומרוצה מהמקום שלו
אבל לי מפריע, שהוא לא מתאמץ לממש את החלומות שלו (עוקץ) ולא לוקח אחריות על האפשרויות שנפתחות בפניו (חובשים)
 

r i n i

New member
מתי אנחנו לומדים מטעויות? אחרי שעשינו אותן...

הרי אומרים שכל אחד לומד להתגלח על הזקן של עצמו.

המסלולים האלו קשים מאד, הגיבוש עצמו היה קריעה. הבכור לא עבר את גיבוש עוקץ למרות שהרגיש מאד טוב במהלך הגיבוש והיה עם כושר לא רע בכלל. אין לנו מושג מה בדיוק מחפשים שם.

לגבי החובשים, חבל, זה קורס מעניין. הבכור עשה אותו בשמחה ומדי פעם שמח לתפקד כחובש (למרות שכרגע הוא מ"כ והוא לא נושא עליו את הפק"ל-חובשים באופן קבוע).

יש גם תקופות בחיים שלא רוצים להתאמץ יותר ממה שחייבים. גם ככה השירות הקרבי שוחק אז יש תפקידים שממש ממש ממש צריך לרצות כדי לעשות אותן. לא חשוב עד כמה נָרְצֵה להם שזה טוב לעתיד, לעיצוב האישיות ולחכמה - הם יבינו את זה בזמן שלהם ויצאו לא פחות מוצלחים בלי זה.
צריך להזהר לא לדחוף אותם לשאיפות שלנו אלא להשאר עם יד על הדופק ברמת השאיפות שלהם.
 

noati

New member
המשפט האחרון שלך וואו כמה צריך להיזהר ולהבין

מה שלנו ומה שלהם
אני לפעמים ממש מושביה את עצמי עם עצמי כדי לנסות להבהיר לעצמי מה קורה פה...
כמו למשל הסיטואציה עכשווית של החייל שלי....
ומסכימה גם עם כל השאר
 

עפרה ד

New member
גם אנחנו "הואשמנו"

ל5 קורסים של האוניברסיטה הפתוחה שילמה הנסיכה עד שהחליטה על דרך חדשה.
את "הבזבוז" היא מסבירה ב... "ככה זה כשההורים לוחצים"
מה היה שלנו ומה שלה בשיחות שקדמו? מי יודע?

טוב לפחות שאחיינית שלי ששמעה אותה אמרה לה - "ונניח שהם באמת לחצו, ממתי זה הזיז לך? "
 

מנורה 1

New member
אני מניחה שזה בא עם הגיל והמשך העבודה.

בסוף הוא יקבל תפקיד ויעשה אותו. הכי חשוב שיעשה מה שיותר טוב במקום שבו הוא כבר נמצא.

יכול להיות שיהיו אפשרויות לקורסים נוספים בהמשך.
 
למעלה