שבוע טוב!

[אטומיק בייגל]

שבוע טוב!

 

[אטומיק בייגל]

../images/Emo45.gifראשון../images/Emo31.gif

 

[אטומיק בייגל]

הממ

חם

שרדתי בלי מזגן בבית

איזה חצי יום הייתי במקומות ציבוריים (מסעדה, אוטובוס, רחוב...

) אז גם כשהייתי במזגן, זה לא היה מזגן מבוזבז. D:

הלכתי עם חברים למסעדה לקראת ה"פרידה" שלנו ויציאה לדרכים נפרדות שכאלה, אבל תכלס זה היה בעיקר כדי להיפרד מהילה שפשוט טסה מחרתיים לארה"ב לשנה. :| בכל אופן היה כיף. שתיתי בטעות שלוש כוסות גזוז וכמעט התאבדתי עד סוף הארוחה. אבל הקינוח היה כ"כ טעים שהייתי חייבת לסיים אותו!

(עם קצת עזרה של החברים כמובן.) אנחנו כאלה לא יצירתיים, כולנו הזמנו את אותו קינוח. P:

אבא סידר לי את כל הבלגן של החוטים של המחשב והטלויזיה והכל. הייתה לי שם אנדרלמוסיה חולנית שהרסה לי את החיים בצורה קיצונית, אז עכשיו זה מסודר וגם יותר אסתטי, וגם לא מפריע לכל מיני דברים. הבעיה היחידה שיש לי מנורה אחת שהחוט שלה לא מגיע עד לאמבטיות החדשות (לבנות מכוערות שהחליפו אחת סגולה יפה :{ ), אז צריך להזיז את המנורה לצד השני של המדף וזה אומר לסדר שם עוד כמה דברים...

נו טוב. P: הוא גם סידר לי בהזדמנות זו בעיה שהייתה לי עם הווינדוז ועם האופיס ועכשיו החיים יפים יותר. והוא התקין את מצלמת האינטרנט החדשה (כדי לדבר עם הילה בסקייפ).

לא סיימתי את השיעורים בפינית לפני שיצאתי ויש לי שיעור מחר, ויש עוד חלק של השיעורים שאני אעשה מחר לפני השיעור אז אני צריכה לסיים את החלק הזה לפני שאני הולכת לישון. ובקושי ישנתי בלילה האחרון אז תיכננתי לישון יותר מוקדם, אבל אני איטית אז אני כבר לא אשן מוקדם... צעד ראשון טוב יהיה, נגיד, לא להיות בפורום אלא לעבוד. :X

פשוט נפרדתי לפני בערך שעה מאחת החברות הכי טובות שלי, לשנה. היא טסה מחרתיים. עוד נדבר לפני, אבל לא ניפגש לפני הטיסה.

 

[אטומיק בייגל]

אמג החוםםםםםםם../images/Emo7.gif

בחוץ קר, בחדר שלי חם. בא לי למות מהשטות הזו.

הצלחתי לסיים כמעט מהר דווקא את השיעורים בפינית (אבל בהתחשב בעובדה שנשאר לי ממש לאט... לא, זה לא מהר

) אז אני אלך להתקלח ולישון לדעתי. יו איך אין לי כוח להתקלח ולחפוף והכל. כשאני שם זה בסדר, אבל לגרום לעצמי להיכנס זה סיוט.

וואי, המצלמה הזו מלחיצה אותי. עד היום (אבא שלי לקח אותה והעיף אותה לאנשהו, לא יודעת...) הייתה לי על השולחן מצלמת אינטרנט שלא עבדה ולא הייתה מחוברת לשום דבר, ובכל זאת תמיד הייתי חייבת לסובב אותה לקיר. פרנויה מפגרת כזו. המצלמה הזו עומדת על המסך ואני לא אשליך אותה סתם על השולחן, אז סובבתי אותה מספיק הצידה אבל היא לא מאוזנת ככה כי היא יותר נחה על המסך מאשר תפוסה, והיא נפלה לי על החיים. אז היא פשוט מכוונת קדימה. וזה מלחיץ אותי. איזה מפגר זה.

 

[bachner1]

../images/Emo45.gifעמדתי גם בחצי השני של תכניות-הסרטים שלי

כלומר, ראיתי היום את זוהי סדום. היה חביב, מה שאפשר לצפות מארץ נהדרת. לא משהו עמוק שמנסה לומר משהו, סתם שעתיים מצחיקות ומשעשעות עם תסריט זורם שעובד טוב (אם כי כמובן שטחי ובנאלי משהו בפני עצמו, בלי כל הבדיחות מסביב), שחקנים אדירים, תפאורה יפה, ואפקטים מיוחדים ברמה של שנות החמישים

חםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם ולחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח במיוחד עם מדיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

 

[אטומיק בייגל]

אתה קולט שלאחרונה גם ממש לח פה באזור?

כל יסודות חיי התערערו :|

 

[bachner1]

אה-הא

האמת שבמשך גל החום המקום הכי נוח להיות בו בארץ, באופן הזוי, היה תל אביב

 

[Touched By Angels]

../images/Emo45.gif../images/Emo31.gifשני.../images/Emo140.gif

קרו אתמול כל-מיני דברים רעים אבל אני מנסה לחשוב על הצד החיובי, אע"פ שזה כנראה הדבר הכי קשה לי בעולם. די להתמרמר על דברים שאי-אפשר לשנות.

38 ימים עד גרמניה. (;

ישנתי אתמול כזה טוב! ועוד הלכתי לישון מוקדם ב23:00 ככה...איזה כיף זה.

צריכה אספקת ספרים חדשה.

 

[אטומיק בייגל]

../images/Emo31.gifמתקינים לנו מרזבים ואמג הרעש../images/Emo7.gif

אלה רעשים מעצבנים בצורה קיצונית, אוך

יש לי עקיצה ברגל

 

[אטומיק בייגל]

../images/Emo31.gifיש לי עוד עקיצה ברגל../images/Emo12.gif

אני לא יודעת אם היא חדשה או לא. XD

היה לי היום שיעור פינית אחרון.

ראיתי את הפרק הראשון של Better Off Ted וזה כל כךךךךךךךךךךךךךךךך מצחיק!!!

התחלתי היום את הספר גלגולי לשון של גיא דויטשר. את ההקדמה שלו קראתי כבר פעם מזמן (וגם חלק ממנה היה המאמר במתכונת שלנו בלשון בכיתה י"א

), והיום קראתי כמה עמודים. אבל הייתי עייפה אז זה לא היה אפקטיבי, לא לגמרי התרכזתי במה שקראתי וחבל כי אני מפספסת ככה. (לכן בהמשך היום כששיעמם לי במחשב עזבתי אותו כדי להקשיב להקלטה של ציפורי לילה מתפייטות, ולא כדי לקרוא. :X אגב ציפורי לילה, אתמול בלילה שמעתי סוף סוף את התכנית החמישית שהייתה לפני יותר מחודשיים נראה לי, פשוט נתקעתי די מזמן בתכנית הרביעית. ובמקרה, כמה שעות אחרי שנפרדתי מהילה לשנה, זו הייתה תכנית על געגועים. אירוני. P: ) יו מגרד לי

 

[Brombit]

תהיות מציקות ../images/Emo115.gif

התלוננו שבזמן השואה היו הרבה אנשים ('חיצוניים') ידעו על הנעשה ולא התערבו. בימינו יש המון סוגים שונים ומשונים של התעללות+רצח שדומים למה שהיה שם [ודברים שלא באים ממעשה כמו רעב המוני], ועכשיו התקשורת הרבה יותר מפותחת, והמון אנשים בוכים/מתעצבנים על זה ולא עושים משהו כדי לשנות. אני ביניהם (עשיתי משהו קטן אבל יש עוד המון שיכולתי לעשות) האם אני צריכה להרגיש רע? האם אני צריכה לעזור יותר? האם אנשים צריכים לעזוב לכמה זמן את החיים הפרטיים שלהם וללכת להתנדב בהמוניהם? להתארגן כדי לשנות משהו? אני מניחה שאין לזה תשובה נכונה, יכולות להיות הרבה תשובות שונות מאוד, שכל אחת תהיה נכונה מבחינה מסוימת. כי הרי אין תשובה חד משמעית

 

[soft Bean]

כל עוד את לא שמה יד בזה, את עוזרת

אני לא מאמינה כל כך באקטיביזם של לעמוד ברחוב עם שלטי חוצות ולשכנע אנשים בצורה מסיונרית, אלא להראות לאנשים ששינוי הוא קל וההקרבה היא מזערית, לגרום למי שקרוב אלי להיות מודע לנושא, ומשם הוא יחליט לבד מה לעשות...

 

[Brombit]

ממ.. ../images/Emo115.gif

נראה לי שאת מתייחסת לעניין התעללות בבע"ח לצרכים מסוימים. במקרה הזה באמת השינוי יבוא מזה שאנשים פשוט יהיו מודעים, אבל דיברתי גם על דברים שאדם לא משפיע עליהם אם הוא לא נמצא בתור הסיטואציה. התחלתי בכוונה אם הדוגמה של השואה. גם כיום קורים בעצם דברים דומים (לא בכמויות כאלה, אבל עדיין, התעללות בבני אדם מטעם הממשל) ואנשים לא בדיוק נאבקים בהמוניהם כדי להפסיק את זה [עכשיו חשבתי שזה יכול להיות מפחד של האנשים החיצוניים, שיזיקו גם להם, וזה בהחלט יכול להיות מוצדק...] דיברתי עם אמא שלי והיא אמרה "אם הייתי יודעת שיש עכשיו שואה איפהשהו, אני לא חושבת שהייתי עושה משהו" ובכל מקום יש אנשים במצוקות גדולות, שאין ממה לפחד לעזור להם, ורק אנשים מעטים עוזרים. האחרים מעדיפים להתמקד בחיים שלהם והסביבה הקרובה שלהם. כמובן שהרבה פעמים אנשים מספיק עסוקים לדאוג למשפחה שלהם, אבל יש הרבה שיכולים להרשות לעצמם להשקיע בלעזור, והם לא עושים את זה.

 

[Brombit]

כמה שינויים...

יש הרבה מקרים שקשה מאוד לעזור כי פשוט יש מעט מדי לכולם אבל יש טעם במקרים של גרימת סבל מכוונת, אם זה לבני אדם או חיות אחרות

 

[אטומיק בייגל]

קורים דברים מאוד גדולים.

כמובן שלא שיטתיים ומזעזעים ברמה של השואה, אבל יש דברים שמתרחשים היום שהם מספיק מזעזעים בפני עצמם. על רובם לא שומעים אף פעם. על חלקם שומעים, מרגישים ממש רע לזמן מה, מרגישים שוב רע כשנזכרים בזה, אבל נכנעים לתחושה שאין מה לעשות לגבי זה חוץ מלקנות איזו משרוקית ( http://www.fallingwhistles.com/splash/index.php ) ולחתום על עצומות. (יש לי עוד דברים מתסכלים להגיד בנושא אבל אני עייפה וחם לי מכדי שאנסה לעשות את זה, אז ויתרתי

זה גם לא חשוב)

 

[Brombit]

השאלה אם התחושה מוצדקת ../images/Emo115.gif

או שפשוט לרוב האנשים אין כח "לעשות מעשה" ובאמת להשפיע

 

[אטומיק בייגל]

זה בדיוק ההמשך שויתרתי עליו P:

(עדיין מוותרת)

 

[Touched By Angels]

../images/Emo45.gif../images/Emo31.gifשלישי.

הולכת לקנות היום ספרים/מחברות/עטים לבי"ס. אני מתה על זה, מסיבה לא ברורה.

העירו אותי משינה מושלמת רחעןקם.

 

[Touched By Angels]

../images/Emo45.gifאה וקיבלתי 400 שח.

 

[אטומיק בייגל]

זה באמת כיף לעשות קניות לביה"ס../images/Emo6.gif

לשוטט באופיס דיפו או חנויות מכשירי כתיבה למיניהן ופשוט לבחור דברים. בטח שזה כיף! D: זה כיף גם סתם ככה להיכנס לאיזו חנות (נגיד, לבזארוש

) ולקנות עטים ואולי כמה דברים מטופשים כמו ג'ל נצנצים או לורדים או... מדבקות *_____*