שבוע טוב

croovy

New member
שולמית אלוני כבר מזמן לא במרצ

ואת יכולה לתת דוגמאות לדברים ששריד אמר?
 

Deathatred

New member
אם אני לא טועה

שולמית אלוני נמצאת אי-שם בתחתית רשימת מרצ לכנסת (משהו בסביבות המקום ה 117) כך שהיא עדיין חברת מפלגה, אפילו אם היא לא לוקחת חלק פעיל בהנהגתה. ליוסי שריד הייתה התבטאות ש"ההתנחלויות גרועות מחגורת נפץ" ולזהבה - אל תשאל... גם ביילין, באיזה ראיון אמר ש"הסכם אוסלו היה מושלם", תגיד - זה לא היבריס?
 

croovy

New member
המקום שלה הוא סמלי. זה רק בגלל שהי

המקום שלה הוא סמלי (מקום 120). זה רק בגלל שהיא הקימה את מרצ. זה לא אומר שהיא עדיין במפלגה. זה כמו שאהוד ברק עדיין במקום 117 במפלגת העבודה ואף אחד לא אומר שהוא מייצג אותה. היא גם אמרה כשהיא פרשה ממרצ: "אני עם מרצ גמרתי".
 

מטרניך

New member
אני מסכים מאוד עם הסיפא שלך וזאת

היתה תביעתי ממרצ או, יותר נכון, מהכוחות הציוניים שבה, מההתחלה: 'לנתק עצמה מאותם רעיונות ואנשים הקושרים אותה לשמאל הקיצוני'. אני חושב שזה לוז בעיית קיומה של מרצ, לכן היה כדאי שתפתח את המשפט הזה ותציב בנוסחה האלגבראית את המשתנים הקונקרטיים: איזה רעיונות ואיזה אנשים. ואז יתחיל סוף סוף הדיון האמיתי.
 

iceviper

New member
אני פיסטון בכל הקשור למרצ

לא מכיר את כל הנפשות הפועלות. אני הייתי רוצה לראות את רן כהן בהנהגה.אדם רהוט,שיכול להציב את מרצ בבירור ימינה מחד"ש. לא הייתי רוצה לראות את זהבה גלאון וביילין נטולי השפעה.האמירה שלהם חשובה לי,שלא לדבר על העשייה החברתית החשובה מאין כמותה.-גלאון בעניין הסחר בנשים,וביילין בגיבוש תפיסה חברתית ופתרונות לבעיות שקיימות בחברה הישראלית (תנועת שחר). בנוגע לאיוש צמרת המפלגה אני הייתי מעדיף לראות עשירייה של שיריונים.אני יודע שהדיעה הזאת לא פופולרית אבל מפלגה שרואה עצמה מפלגה חברתית,חשוב שתשאף שיהיו בה נציגים למגזרי האוכלוסיה השונים.
 

ליליxx

New member
מה פועלו של ביילין

בגיבוש תפיסה חברתית ופתרונות לבעיות שקיימות בחברה הישראלית? מה אתה אומר על דבריו, ש"חילוקי הדעות" בין אבו מאזן ועראפט הם מסימני הדמוקרטיה הפלשטינאית?
 

מטרניך

New member
המתווך האמריקאי אנתוני זיני, שצבר

הרבה מאוד 'שעות ערפאת', כינה אותו (באיטלקית):CAPO DE TUTTI CAPI, שזה התואר שנשא ראש המאפיה המיתולוגי של ניו יורק CARLO GAMBINO בשנות שלטונו הארוכות (1957-1976). את 'חילוקי הדעות' בין ערפאת לאבו-מאזן יש למקם במסגרת זאת. כדי שלא תהיה טעות: החלפתו של ערפאת באבו-מאזן היא חיובית, אבו-מאזן כניראה פחות גרוע, גם לנו וגם לפלסטינים. אבל דמוקרטיה? הצחקת אותנו, ביילין.
 

ליליxx

New member
CAPO DE TUTTI CAPI

פרושו ראש של כל הראשים, ועד כמה שידוע לי בנושא המפיה, זה תואר כללי לראש משפחה בעל מעמד בקרב כמה משפחות מפיה, אבל טוב, אני לא ממש מומחית. לגבי דברי ביילין, בעיני מדובר שוב בכשרת השרץ, וניסיון נוסף לעוור את עינינו, לא שמשהוא מתייחס כבר לדבריו, אבל נניח שבאמת היינו מחשיבים את דעתו, האם אין פה כוונה ברורה להכשיל אותנו? אני שואלת, האם זה מכובד למפלגת מרץ שנציג מתוכה התבטה באופן כל כך מגוחך ושקרי? לבי אבו מאזן, אני מאוד מצטערת אבל איני אופטימית לגביו. בניגוד לדעת רבים, איני חושבת שהבעיה היא עראפט, אלה אני רואה את כל החברה הפלשטינאית כשותפה לטרור ולמלחמת קודש נגדינו ללא פשרות, עד הסוף הנכסף. כדי להסביר את עצמי בצורה טובה יותר, אתן את הדוגמה של יהודי חברון. גם שם אני רואה את כולם שותפים למה שקורה שם, ובעיני אין חפים מפשע. אולי פורמלית מי שלוחץ על ההדק יותר אשם, אבל הנגע הוא במי שמחנך, מגדל, נותן מקלט, מלווה את האווירה וקובע נורמות. כך קורה שחברה שלמה הופכת לסכנה. המשפט שאין להאשים את כל החברה על מעשי בודדים אינה מתאימה בעיני, לא לחברה הפלשטינאית ולא לישוב בחברון. (נכון שבחברון לא יגיעו לכזאת תת רמה כמו עצל הפלשטינאים, הדבר קצת קשה ואולי הם נשמרים מסיבות טקטיות של תלות בכלל החברה הישראלית, זה לא משנה את הרעיון). בזמנו, כשהביאו לנו על ערפאט, דיברו על דיקטטור שהכל יעשה כדברו, (כאשר התכוונו ל"שלום" עם ישראל, כולל ביטחון), בלי בגץ ובלי בצלם. נו, טוב, זה כבר קצת יותר הגיוני מאשר משהו כביוון דמוקרטיה שם, חבל שזה לא עבד. אבו מאזן לא ניראה לי כדיקטטור כזה, ובין כה וכה המשחק עכשיו ישתנה מצד ארה"ב וישראל, לכאילו דמוקרטיה ברשות, ז"א תפקוד לפי רצון הרוב, שכפי שאמרתי, מעונין בהמשך המאבק ולא במשהו דומה להסדר. אשמח מאוד להתבדות. לכל מי ששואל: אז איזה פתרון יש לך? תשובתי היא שאין לי.
 

מטרניך

New member
הביטוי של זיני מתייחס לתואר 'ראש

ראשי המשפחות', כלומר מי שעומד בראש 'וועדת התיאום' של ראשי משפחות המאפיה המקבלים את מרותו (שהושגה לא בבחירות, אלא במרחץ דמים - כמו אצל ערפאת). כמו אצל המאפיה יש לערפאת 'משפחה' משלו - נושאי כלים, מצחצחי נעליים, שליחים, בלדרים, רוצחים וכו'. יש גם 'משפחת' אבו-מאזן, 'משפחת' דחלאן, ג'יבריל רג'וב וכד'. לא כולם אלימים באותה המידה (אבל על מעללי רג'וב ודחלאן יודע הכי טוב בסאם עיד מ'בצלם'. הוא גם טעם את נחת זרועם.). ויש גם את 'משפחות' החמאס, הג'יהאד האיסלאמי, החזית העממית וכו' וכו' וערפאת הוא הראיס של כו-לם.
 

iceviper

New member
ביילין הקים את תנועת שח"ר

שעל מטרותיה תוכלי לקרוא כאן. שם גם תוכלי לקרוא על היוזמות של ביילין בענייני דת ומדינה,גישור בינינו לבין הפלסטינים,ועוד. למרות שאני רואה בביילין אישיות חשובה ביותר למרצ,הייתי שמח אם היה מסתכל בעין ביקורתית יותר על הנעשה ברשות הפלסטינית,ולא יהסס להסתייג מגילויי שחיתויות ומשחקי כוחות כמו מה שקורה עכשיו בין ערפאת ואבו-מאזן.
 

Deathatred

New member
אגב, ביילין קפיטליסט

ותנועת שח"ר הייתה לא יותר מסידור עבודה עבורו אחרי שהוא ניחש שהולכים להתנקם בו קשות בפריימריס של מפלגת ה"עבודה".
 

Deathatred

New member
הערה

חלק גדול מאלה שמזדהים בתור תומכי מרצ ואפילו פעילים במוסדות מרצ כגון נוער מרצ, למעשה בעלי עמדות של חד"ש ואפילו יותר קיצוניות מזה. מרצ היא מפלגה שיש בה דיסוננס גדול בין המצע לבין עמדות התומכים בה. אפשר לומר, שהמצע הרבה יותר ימני מתומכי המפלגה. לכן נוצר הבלבול הזה בין מרצ לשמאל הקיצוני, כי יש הרבה שמאלניים קיצוניים שפעילים במרצ (הם יקראו לעצמם רדיקלים, פציפיסטים, אנרכיסטים וכו).
 

iceviper

New member
זה לא דבר נדיר

הרבה פעמים המפלגות בכנסת מדברות בשפה אחרת ממה שדיברו לפני הבחירות. במהלך התעמולה הם ומצביעיהם מדברים באותה שפה ומשתמשים באותן מילים,וכאשר הן מגיעות לכנסת הן ממתנות את דבריהן (ראה לדוגמא שינוי,מפלגת העבודה).כך ראוי לעשות.אני לא צריך שהקרקס הקרוי כנסת ישראל יהפוך גם לשוק. באשר למרצ,לצערי לא זכיתי להכיר הרבה תומכים בחיים האמיתיים.אבל אתן לך דוגמא למעט שהכרתי: היה כנס בכרמיאל,שבו השתתף יוסי ביילין.אחת הנוכחות שאלה מדוע מרצ מסתייגת מהסרבנות ולא נוקטת עמדה חד משמעית בעדה.מיותר לציין שביילין התנגד לתמיכה בסרבנות וגינה אותה. אבל בקשר למה שדיברת עליו,ראוי לציין שהנוכחים בחדר גם כן הסתייגו מהסרבנות ודיברו נגדה.
 

Deathatred

New member
האמתי זה כן

לא דיברתי על מפלגה שפועלת בניגוד למצע שלה, אלא על מפלגה שיש לה מצע אך רוב תומכיה לא תומכים במצע. למשל במפד"ל, רוב התומכים הם דתיים-ציוניים שמזדהים עם הציונות ועם הרצון של המפד"ל לשמור על ערכי היהדות במדינה ולחזק את ההתיישבות הדתית. ושוב, במרצ יש בגדול 3 מחנות שהקרע ביניהם בלתי ניתן לאיחוי לדעתי: המחנה האנטי-ציוני פרו-סרבני פרו-פלשתיני שמקומו בחד"ש, מחנה "שלום עכשיו וכל השאר יוק" שתומכיו נמצאים על הגבול שבין הציונות לאנטי-ציונות או פוסט-ציונות ומתמקד בעיקר בפלשתינים ובהסכמי השלום איתם וחי בבועה (מייצגים זהבה גלאון ויוסי ביילין), וישנו המחנה הציוני-חברתי של רן כהן ואילן גלאון (שבפורום מייצג אותו הכי טוב מרינר ויש עוד כמה בפורום הנוער שמייצגים אותו). איכשהוא 3 המחנות האלה לא מסתדרים ביניהם ואפשר לומר שלמרצ יש פיצול אישיות. לצערה, דווקא המחנה הציוני-חברתי הוא השקט היותר ו 2 המחנות האחרים מבריחים את האנשים.
 

yeshgvul

New member
החלוקה שלך פגומה

1. תכניס לך לראש שיש אנשים שחושבים שסרבנות היא המעשה הציוני הראוי. 2. גם למי שבמחנה החברתי, כמו אילן גילאון שהדליק אצלנו משואה בטקס יום העצמאות 2001 , יש מה לומר על שלום , ציונות וסרבנות. אילן גילאון ------------------- אני, אילן גילאון, מאשדוד מדליק משואה זו כמו להדליק תקווה חדשה בלבבות. כמו לומר שלא הכל אבוד. ואם נרצה באמת נוכל להשיב מדינה ליושנה ולקבל את ישראל שתמיד רצינו. כמו להשיב מול זיקוקי הדינור את אש התמיד. כמו לבקש את הכוח לשנות ואת האומץ לשמר. כמו להיות תמיד מספיק חלשים בכדי להרגיש ומספיק חזקים כדי להתמודד. אני מדליק משואה זאת בשם ובזכות! בשמם של אלה שזעקתם כה חזקה עד שאינה נשמעת ובזכות אותה ישראל שבאה לתת ולא עוד לקחת. בשמו של הילד בחינוך המיוחד ובשמה של הילדה הבדואית ההולכת 5 קילומטר לבית הספר. בשם התינוק בסיכון ובשם הזקנה שתגיע לשיבה לא טובה. בשם הנער הערבי הירוי ובשם הנערה במצוקה. בשם החולה שימות כי לא השיג את התרופה ובשם הילד שבגלל זיהום האוויר לוקה בדרכי הנשימה. בשם המובטל מר היום ובשם האם החד הורית המותשת והשבורה. בשם חסר הדיור ובשם הפועל שלא גומר את החודש ומתקשה לקיים משפחה. בשם הנכה ובשם האישה המוכה. בשם הכפר הערבי המוכר ובשם הלא מוכרים. בשם כפרי הנוער הקורסים ובשם פנימיות היום הנסגרות. בשם כל אלה שלא ניתנה להם הזדמנות ובשמם של אלה שמעולם, מעולם, לא נמנו על הזכיינים. בשם כל אלה ובזכות מדינת ישראל הלוקחת את אזרחיה הביתה ומפסיקה להתנהל כחברת החזקה. בזכות השיבה אל חישוקי הערבות, בזכות ישראל המשתחררת מהכיבוש, שחרור שהוא המיתוה היחיד לשלום. בזכות ישראל כמדינת כל אזרחיה המאמינה כי האדם ורק האדם במרכז!
 
השמאל צריך אג'נדה

כל הדימויים משייכים למאבק שמאל-ימין אלמנטים פסיכולוגים ומתיחסים לקהל הבוחרים כאל מצבעיעים "מהבטן". גם הקטע של "הסברה" הוא מגוחך! הבעיה איננה הסברה אלא מהות! העובדה היא כי, בניגוד למנטרה, חלק גדול מהציבור מצביע בהתאם לאג'נדה של המפלגות וכהוכחה ניתן לראות בעובדה שב11 השנים האחרונות השלטון עבר מצד לצד. במשך 30 שנים ניסה השמאל הקיצוני לשכנע אותנו שהפתרון הוא ב"שתי מדינות לשני עמים" ושערפאת הוא פרטנר. כשהגענו לרגע האמת התברר שערפאת לא פרטנר ושהפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" לא מקובל על הפלסטינים. אז מה יש לשמאל למכור היום? נסיגה חד צדדית לפאתי כפר סבא? דו-שיח עם ערפאת שרוצה להקריב מליון שהידים?
 
לא הייתי קוראת לזה קריסה!

השמאל לא קרס ממש ממש בטרוף........... היתה קצת ירידה אבל בבחירות הבאות (עוד 3 חודשים) אולי זה ישתקם אבל לא נראה לי שממש קרסנו והשמאל לא צריך לבנות ת'צמו מחדש........ וזה שלא קיבלנו הרבה מנדטים בבחירות האלה אני לא רואה בזה יתרון למרות שגם אם היינו מקבלים יותר מנדטים( אני מדברת על עוד 10 ככה) לא היינו מצטרפים לקואליציה אז.......... זה לא כל כך משנה.......
 
למעלה