שאלת מלכת שבא:

[nutmeg]

בכלל לא דבילי

הבעייה שה-IPA עצמו מטעה לעיתים חכו חכו - עד שאסיים לערוך מחדש את ה-IPA, פתאום הכל יהיה הרבה יותר ברור.

 

[renjintso]

אגוזית, תסבירי לי

למה זה טוב? ממה שנראה לי (ואני לא סמכות בנושא. גם לא בשום נושא אחר). זה מעמיס לימוד של עוד מערכת סימנים, וגם הופך את כל עניין ההיגוי לנורא מסובך. איך זה מקדם לימוד שפה?

 

[shellyland]

מה זה IPA?

 

[גנגי]

זה כתב הסתרים

של הפונטיקאים. ככה אנחנו יכולים להתכתב לידך בלי שבכלל תביני. חשוב מאוד. אלפאבית-פונטי-בינלאומי, אם את דווקא חייבת לדעת.

 

[shellyland]

חחח...

כאילו שככה אני כן מבינה על מה אתם מדברים...

 

[טללי בוקר]

מדברות, מדברות

כלומר... במחשבה שניה... אם אנחנו עושים שימוש בלשון נקבה כלפי קבוצה מעורבת אז אולי לגבי קבוצה של נשים... לא, לא חשוב. לא אמרתי כלום.

 

[shellyland]

אמרת וזה הולך לעלות לך ביוקר! ../images/Emo123.gif

 

[nutmeg]

אולי לא הבנתי

אבל אמרת שככה הם לומדים להגות, לא? זו שיטה לא רעה בכלל ללמוד להגות הגאים עלומים ובלתי אפשריים. הרי אין להם שום דרך לדעת (למשל) איך להגות שונה באנגלית את האותיות th במילה this להבדיל מהמילה thigh. איך ידעו שהראשון עם קוליות והשני לא? חשבתי שהתכוונת ל-IPA כלוח עזר להגייה לא ללימוד השפה.

 

[דלית - delete]

יש איזה סיכוי עלום ששמעתם שם גם

aymara? תהיתי כיצד נשמעת שפה זו, בה הבסיס הלוגי עצמו תוקPH את הדואליות המערבית הידועה.

 

[אוֹחַ]

עד כאן!

101??? על שום מה? על שום האמבולנס שמעמידים בכוננות לכל אורך השיעור, מחשש לאותו סטודנט נלהב שיקדים קנה לושת ועיצור למעצור (או סתם ידחף אצבע לעין [שלו, במקרה הטוב])? כבר צינו את מילת-החודש?

 

[אוֹחַ]

'ובדין' - שכתבת בסוגריים שברישא,

האם הוא עומד בסתירה לסיפא, או שסתם הצלחת לבלבל אותי?

 

[hillelg]

אחרי ה' השאלה

שאחריה שווא - עתים יבוא דגש (כ-ה' היידוע), ועתים לא. זה הכלל. על כן: הכּתונת, הכְּצעקתה, הבְּמחנים - אבל, הכְזונה.

 

[Idan91]

בסדר, בסדר,

אני הולכת להתעסק בעבודה בתנ"ך, לא צריך להזכיר לי בכל מקום. סתם, עדיין לא.

 

[אלעד2]

אם כבר הזכרת פס' זה

נימא ביה מילתא. עי' רש"י וראה שיש ב' אפשרויות לקרוא את המילה "את"- או במובן את כמו "דני לקח את הקיפוד" או במובן עם כמו "וגם ללוט ההולך את אברם". ואכמ"ל.

 

[hillelg]

ברש"י יש ב' אפשרויות הבנה

ולא הבנתי את שתיהן.

 

[שבולת ירוקת העין]

אז זהו ש

טוב שאמרת לכאורה השאלה היא מה שואלת המלכת שבא: אם הוא שואייל מהו סוג הדגש התשובה היא: נע (או מה שנהוג לקרוא מרחף), אך אם השאלה היא "איך הוגים אותו?" הרי שהוא נהגה כשווא נח (כלומר אפס תנועה). המקרים שבהם יש דגש אחרי ה"א השאלה הם באמת תמוהים. אבל יש עוד הרבה דברים תמוהים בניקוד המקרא. בכל אופן במקרים הללו (הדגושים) הוגים אותו כפישרגילים להגות שווא נע (חצי תנועה). וחשוב לציין שבעניין "איך הוגים" יש הבדלי מסורות בין העדות השונות. אני לא יודעת אם כך הדבר גם כאן, אך אפשר להפנות אותה חזרה אל הקהל. אותי אישית מעניין איך התימנים, ושאר בעלי מסורות מוצקות, הוגים זאת. יש מישהו שיכול לענות על שאלתי?

 

[גנגי]

כן. אני יכולה.

הם הוגים את זה כשווא נח. עבדתי שלוש שנים רצופות ב"מפעל המסורות*", אם את שואלת איך ולמה. *הסבר למי שלא יודע מה זה (למרות שכבר דיברתי על זה בעבר): מדובר על מחקר מקיף מטעם האוניברסיטה העברית בעניין מסורות קריאה במקרא ובמשנה של עדות שונות - מתעדים אנשים זקנים מאוד, שלא נולדו בארץ ואשר יש להם מסורת קריאה מבית אבא, כזו שעברה מדור לדור, וחוקרים את ההגייה שלהם (ומתעדים ברישום פונטי). התיעוד גורר השוואה בין מסורות שונות והסקת מסקנות לגבי ההגייה העברית העתיקה המשוערת. אחד הדברים הכי מעניינים שעשיתי מימיי.

 

[אוֹחַ]

לא הבנתי.

את זוכרת את המקרה הפרטי שלעייל?

 

[גנגי]

לא.

אני זוכרת כיצד הוגים במסורת התימנית שווא אחרי ה' השאלה או אחרי ה' הידיעה, גם במקרים שיש בהם מ' שוואית וגם מקרים שיש בהם ר' שוואית. אה, ו-י' שוואית גם.

לא רק לצורך השווא, אלא גם לצורך הדגש החזק או חסרונו.

 

[שבולת ירוקת העין]

לאאאאאא

אני לא מאמינה.. יקירתי, עוד משהו לאוסף המשותף שלנו ואני תוהה איך זה שלא נפגשנו....