דוגמה שתסביר
אפשר לבטל נסיונות עם לא ניסיתי אותם, ואפילו צריך. לא בגלל התוצאה שלהם, שאותה אני לא יודע, אלא בגלל הדרך, שידוע שאינה יכולה להביא לתוצאה נכונה, לפחות לא בהכרח. אתן לך דוגמה פשוטה. נניח שאני טוען שאימון אירובי מפחית משקל, או קיי? ואני אומר לך - בואי נעשה ניסוי פשוט: נשקול את האדם לפני האימון, ואחרי האימון, ונבדוק עם ירד במשקל. פשוט לא? אנחנו שוקלים, ורואים שאחרי שעה אימון הבן אדם ירד קילו בממוצע. אז הוכחנו - אימון אירובי מפחית במשקל. נכון? לא נכון. למה? כי הוא הפסיד את כל המשקל בהזעה. זה למה. הוא ילך וישתה כמה כוסות אחרי האימון להחזיר נוזלים, והקילו הזה יחזור. יכול להיות שהוא כן יוריד במשקל לאורך זמן, אבל זה תלוי כמה הוא יאכל. בכל מקרה- הניסוי הזה שהצענו לא טוב. אין צורך לבצע אותו כדי לדעת שהוא לא טוב. מספיק להבין למה הוא לא טוב, ולחשוב על נסוי אחר. אני מאמין שעכשיו הייתי ממש ברור. מקווה לפחות. מכיוון שאני טוען, שעצם האמונה ש"רייקי עובד" משנה את התפישה של האדם כלפי מצבו, בריאותו, וכו, (שזה סבבה בפני עצמו, שלא תביני אותי לא נכון), אבל זה אומר שכל ניסוי שבו יהיה הבדל בין מה שאנשים חושבים שהם עושים, לא יהיה ניסוי טוב. לא בגלל שאני יודע מה יצא. אני לא יודע. אלא בגלל שאני יודע שהמוח שלנו מפרש את המציאות בהתאם להנחות מסוימות. דוגמה - נתנו לאנשים פלצבו להקלה על כאבים. כדורים עם אבקת קמח או סוכר בפנים. לחלק נתנו כדורים פשוטים ולחלק נתנו כדורים כאלה כמו אנטיביוטיקה, קפסולות פלסטיק עם שני צבעים. למי עבר הכאב ראש יותר? לאלה עם הכדורים המיוחדים. עשו עוד ניסוי. לחלק נתנו כדורים שעלו 10 סנט, ולחלק כדורים שעלו 5 דולר (לא זוכר בדיוק את הסכומים). למי עבר הכאב ראש יותר? לאלה עם הכדורים היקרים. עשו עוד ניסוי, לחלק נתנו עלון עם תשבוחות מכאן עד הודעה חדשה על ה"תרופה" ולחלק לא . למי עבר הכאב ראש יותר? לאלה עם העלון המשבח. הבנו את הרעיון. מה שאנחנו חושבים שקיבלנו משפיע מאוד על החוויה שלנו. זה רע? לא . סבבה. אבל האם זה אומר שהכדורים עבדו? לא. הם לא יכולו לעבוד, לא היה בהם שום חומר עם פעילות רפואית. זה הכל בראש שלנו. ומכאן אני מחזיר אותך לדרישות הבסיסיות שציינתי קודם לניסוי. ברור שעם קבוצה אחת תעשה תנועות סתם, ולקבוצה השניה יספרו שזה יכול לחולל ניסים, יכול מאוד להיות הבדל בין הקבוצות, לא בגלל שזה רייקי, אלא בגלל שסיפרו להם שזה יכול לחולל ניסים, או בגלל כל ההקשר (היו בקורס, רוצים לחולל שינוי, וכו). מסיבה זו , לא משנה איזה ניסוי עושים, הוא חייב לענות על התנאי הפשוט של "אף אחד מהמשתתפים (רצוי מאוד גם מהמטפל אם אפשר) לא יודע אם הוא בקבוצת הביקורת או לא". תחשבי על זה כעל חידה מחשבתית - האם אפשר לתכנן ניסוי שעונה על התנאי הזה? אם תצליחי לחשוב על ניסוי שעונה על התנאי הזה - אז יש טעם לבצע אותו. אם לא, אז אין טעם. למה? כי ידוע כבר מה עוצמת האפקט של הציפייה לחוות משהו. זה הודגם לאורך ההיסטוריה אלפי פעמים באלפי תחומים שונים ובלתי קשורים. אני הצעתי כמה אפשרויות שעונות על התנאי הזה, אבל הן לא היו מקובלות עליך. זה בסדר. ושוב, לא חייבים כלום. אם נמאס לך, אז נפרד לשלום. אני לא מנסה להטריד בכוח, רק להעלות נקודה עקרונית חשובה לדעתי, שחשוב לי שאנשים יבינו אותה. הנקודה שלי היא לא רייקי. הנקודה שלי היא איך יודעים דברים.