שאלת מטפלת

[יונית ש]

אם אני מבינה נכון

הילד שלך יהיה בן שנתיים. כלומר בכל השנה השלישית לחייו הוא לא יצא לגינה. לא ישחק בחול לא יתגלש יתנדנד? או שהיא יוצרת איתם לגן משחקים ציבורי? נראה לי שמה שחשוב זה אופיו של הילד. האם הוא מפחד מקבוצה גדולה של ילדים, ילד יותר מופנם. אז קבוצה קטנה תהייה עבורו נפלאה ותקנה לו בטחון. מצד שני אם הוא זקוק לחברה לגירויים למרחבים להשתוללויות אז כנראה עדיף למצוא לו מסגרת חלופית גדולה יותר. לכי עם האינטואיציות שלך. אין נוסחא הכל תלוי בילד. בהצלחה יונית

 

[א י ו ש י]

בגיל שנתיים רצוי חצר ויותר ילדים

כמו שציינת מספר קטן לגיל שנתיים , גיל שבו יש כבר אינטראקציה בין ילדים (אפילו 10 זה יותר טוב) חצר גם נקודה בעיתית ילדים צריכים חצר, צריכים לצאת לאויר הפתוח, לשחק בחול!! (מאוד חשוב ותורם מבחינות התפתחותיות רבות יש חומר נהדר על תרומת ארגז החול בחוברת של מלכה האס אם אינני טועה נקראת "פעוטות מתנסים בארגז החול" לגרוע מילד בגיל זה את החצר לא לענין מבחינתי

גם למטפלת הכי טובה/גננת אם אין את הכלים/עזרים/ציוד שתואם לקב' הגיל איתה היא עובדת זהו חסרון

 

[ציפור לVנה]

בגיל שנתיים הילדים צריכים קצת

יותר, הם כבר יוצרים קשרים חברתיים, ואינטראקציה עם מספר יותר גדול של ילדים הוא חשוב - לדעתי, 5 ילדים - מצומצם מדי לטעמי לגיל זה, כמו כן עניין הגינה - הוצאת אנרגיה שונה מאשר בתוך דירה, ופעילות חשובה לגיל זה.. אוהבים, מקסימה והכל - תשמרו על קשר לילד הבא.. קשה למצוא אחת כזו, כאן.. כדאי כבר להתקדם שלב.. ישנן מסגרות מוצלחות שמפתחות לא פחות, פשוט תמצאי אחת נוספת שמתאימה לצרכים המשתנים של הילד..

 

[א י ו ש י]

השם המדויק של ה../images/Emo63.gifעל חשיבות

החול "תינוקות ופעוטים מתנסים במים, בחול ובארגז בגרוטאות"/מלכה האס ממליצה בחום לקרא

 

[ofirshani]

ממליצה

על ספר נוסף "חצר הגן" מדריך לגננת של משרד החינוך והתרבות . אני בעד חצר הגן והחול ,המון הבטיים חיוביים והתפתחותיים לילדים ,בכלל המרחב הפתוח שגורם לילד להרגיש חופשי יותר . לגבי מספר הילדים זה כבר נתון לויכוח ,אני למ/של מעודדת לקבוצות קטנות יותר ,הילדה הפרטית שלי נמצאת במסגרת של 8 ילדים עם גננת ומטפלת בני שנתיים וחודשיים ותמשיך באותה קבוצה גם שנה הבאה ,עם הגן טוב לילד ואפשר כמה שיותר לשמור עליהם בחממה אז אני בעד ,עוד יגיע זמנם להיות בקבוצה גדולה וכאשר יגיעו לשם הם יהיו חזקים יותר פיזית ונפשית להתמודד.

 

[ב נ ה]

גם אני בעד קבוצה קטנה בגילאים הללו

בתי נמצאת במשפחתון קטן ומקסים עם עוד שמונה חברים,גם אצלינו אין גינה ,יש מרפסת גדולה יפה ומאובזרת(מגלשה/בית עץ/בימבות וכו...).הן יצאות עם הילדים לגן הציבורי אך לא על בסיס קבוע. זה אכן חסרון אפילו גדול אך זו ההתפשרות שלי בבחירה הזו(בכל מסגרת מתפשרים על משהו). אם את מרוצה מהמטפלת ןסומכת עליה, מאמינה שהילד שלך נמצא בסביבה שיש בה מגוון גרויים מספיק,(משחקים,הרכבות,פאזלים השחלות )אוזן קשובה לצרכיו,הגן מזמן לו התנסיות בחומרים שונים,(גירים שונים, צבעי ידיים ,דבק ,דבקיות, גואש ,קירוע עיתונים ,בצק וכו)יש גירוי אנטלקטואלי(סיפורים שירים שפה עשירה וכו...),אהבה ,בטיחות, ובטחון רגשי(אגב השארות שנה נוספת בהחלט תורמת לבטחון ומהווה יתרון). אם כל אילו מתקיימים ואת יוצאת איתו אחה"צ לגינות הציבוריות אז זה לא כ"כ נורא . לדעתי כמובן

 

[רחלילי]

עכשיו עזרת גם לי, חייבת להודות.

כאילו כתבת בקול את המחשבות שלי שלרגע התערערו כשקראתי את התגובות האחרות.

 

[א י ו ש י]

עוד 8 חברים=9 בעצם לא? וזה עדיף

מאשר 5 בגיל שנתיים גם אני מסכימה שצריך עדיין קבוצה קטנה אבל 5 במשפחתון? על כל פנים כל הערכים המוספים שציינת ללא ספק משמעותיים

 

[ב נ ה]

בעיני גם חמישה זה בסדר.

 

[א י ו ש י]

אה אוקי, אם כך בזה אנו חלוקות../images/Emo67.gif

 

[המפוזרת מכפר אזר]

אכן

בני היה במסגרת אישית כמעט מוחלטת עד שמלאו לו שלוש שנים וארבעה חודשים. ואני ברכתי כמעט על כל רגע [למעט כשהיה תינוק עם מטפלת שצבטה אותו עד זוב דם] היו לו שתי מטפלות, אחת שהיה איתה בבית ואחרת , ברכה המופלאה, שטיפלה בבני, בעוד ילד בן גילו ובתינוקת , ויצרה עבורו מסגרת כמו משפחתית. זו בדיוק המסגרת שאני מאמינה בה עד גיל שלוש ואפילו ארבע. הוא שיחק הרבה, יצר הרבה שמע סיפורים, וטופל בחום ובאהבה, הוא אהב מאוד את הילד שהיה איתו, והתייחס אל התינוקת בכבוד רב, כי כך למד. תאומיה של ברכה המופלאה סיפקו לו תחליף לאחים גדולים, והיה לו טוב ונעים שם. לדעתי [והוא כבר בטרום] אני עדיין בטראומה מהמעבר לגן בן שלושים ושניים ילדים. הוא לא, הוא גדל, אבל הוא זוכר היטב ובאהבה את ברכה [אצלה היה בין שנתיים לשלוש]. ושום דבר לא נחסך ממנו, כולל חברתית. איזה ילד בן שנתיים צריך התלהקות חברתית של עוד שלושים כמוהו?

 

[רחלילי]

שאלה

כיוון שאני חושבת בדיוק כמוך בנושא הזה, ויש לי ילד שיהיה בן שנתיים שנה הבאה, אני תוהה מה קורה להם אחכ כשהם עוברים למסגרת גדולה. האם זה שאני אדחה את הכניסה למסגרת גדולה ואמשיך במסגרת הקטנה החמה והמעשירה, לא יקשה עליו בגיל 3 להכנס למסגרת של 20-30 ילדים? זה מה שמטריד אותי כעת מעבר להכל, כי גם מבחינתי כמה שיותר מסגרת קטנה בגילאים האלה רק מקנה להם רווח.

 

[אילנית03]

הבן שלי היה בן שנתיים

כשרק בגלל אילוצים נאלצתי לשים אותו בגן עם עוד כ 30 ילדים ואני לא אשכח את התגובה בערך כחודש הוא לא הסכים כלל להתקרב אליי , צרח וכעס וכיוון שגם ידע לדבר אמר לי שהוא לא אוהב אותי כי אני לא אוהבת אותו ונתתי לו להיות במקום כזה. אחרי כשלושה חודשים הילד עבר את המשבר והיה לו טוב , היו לו הרבה חברים המטפלות המדהימות אהבו אותו מאוד הוא זכה לחום ואהבה וכל מה שהיה זקוק לו. עם היתה לי האופציה לבחור בתקופה ההיא הוא לא היה נכנס למסגרת כזו גדולה והייתי מונעת את המשבר

 

[המפוזרת מכפר אזר]

כשמלאו לבני שלוש

הכנסתי אותו לגן פרטי קטן, היו בו שניים עשר ילדים, ואח"כ נוספו עוד שלושה. חמישה עשר ילדים בסוף השנה. והוא היה גן נעים מאוד, ושקט מאוד, אבל גם שובבי. אחר כך הגיע לגן גדול, אבל היה לו טוב שם. בהחלט טוב מאוד. כיוון שבני יושב לו על חצי השנה, זה יוצא אחרת קצת מבחינת הגיל. אבל זה לא משנה מאוד לדעתי. צריך לחוש מתי הילד מתחיל אינטראקציות חברתיות אמיתיות לדעתי. ואגב, בגן של בני היה מותר לבוא עם חיתולים..... [הוא נגמל קודם, אבל שם היה מותר, וזה חשוב בעיני].

 

[א י ו ש י]

כמו שאמרתי לפני כן כנראה שאין נוסחה

אחת ברורה וקבועה תלוי ילד! קסם היה שנה בבית והכניסה שלו לגן (10 ילדים) היתה קשה מאוד אבל אחרי כחודש הוא התרגל לגמרי וטוב לו!!! היה משבר בהתחלה אבל בגן היה מספיק חום/חיבוקים/אהבה ועוד כדי לתת לו. אני יודעת בודאות ששוב לפני כניסה לגן עיריה (35) ילדים יהיה משבר עצום ולכן אני שוקלת לחפש גן פרטי קטן יותר יחד עם זה אמרתי יש מצב ביניים לא מעט מידי ולא הרבה מידי וכן, יש אינטראקציות גם אם משחקים ליד ולא עם

 

[ב נ ה]

תשמעי

הגיעו אלי לגן בוגרי מכללות/מעונות/קמפוסים ולא הבחנתי ביתרון כל שהו על פני ילדים שהגיעו ממסגרות קטנות ואפילו מהבית,(לפעמים להפך)כמובן שתלוי איזה

,ואיזה גןחלקם אפילו סגלו לעצמם התנהגןת השרדותית ודרכים יצירתיות ל"תשומי"...דווקא ילדים שבאים ממקומות קטנים לא פעם רגועים יותר ונינוחים .אני משוכנעת שנכנסים פה פרמטרים נוספים כמו בית אופי וכו אבל אני בטוחה שלגן ולמסגרת בה הילד שוהה במיוחד בשנות חייו הראשונות השפעה לא קטנה על עיצוב אופיו. בגן גדול קשה מאד להגיע לתשומת לב אישית להענות מיידית על צרכים,אפילו לזוג ידיים מחבק וזמין,,להקשבה זמינה ,אפשר ברור שאפשר ומתקיים אבל לא באותה מידה שזה אפשרי בגן קטן עם כל הרצון הטוב וזה בעיני הכי חשוב בגיל הזה.

 

[יו74]

קודם כל תודה לכולן...

על התגובות. היה מעניין מאד לקרוא את הגישות השונות. טענתי קודם ועכשיו אפילו יותר שילדים עד גיל 3 צריכים מסגרת קטנה יותר. מאד מסכימה עם מה שנאמר כאן - ילדים לרוב משחקים ליד ילדים אחרים ולא עם ילדים אחרים ומה שבאמת חשוב לי החום והאהבה שהיא תקבל, הביטחון העצמי שהיא תרכוש והעשרה הפרטנית. אז שוב תודה לכולן. אם יש עוד נשים כמוני שמחפשות מסגרת קטנה, עם החסרונות שציינתי, אני אשמח להמליץ על המשפחתון שבתי נמצאת בו, במסרים. יום טוב